בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שוקולד להמונים

איש אינו מאלץ את הצרכן הישראלי לקנות שוקולד ביוקר, ואם הוא נוהג כך, הוא עושה זאת מתוך בחירה חופשית להיות אידיוט

39תגובות

חותני המנוח היה מספר, שבימי נעוריו בהונגריה, איכרים היו באים לקנות סוכריות שוקולד בחנות של דודו בבודפשט. האריזה המבריקה היא ששבתה את לבם. הם קילפו אותה בזהירות ושמרו אותה, ואת החומר השחור בפנים השליכו. "איכר הונגרי - אידיוט", היתה המסקנה. והנה באו עלינו ימים טובים. האיכרים האידיוטים שהולכים אחר שם המותג המבריק שעל האריזה הם אנחנו.

כי שוקולד מתוצרת משובחת מתגלגל בשווקים בשפע מסחרר ובמחירים נמוכים כל כך, שאדם שואל את עצמו איך משתלם לבעל החנות לדברי המתיקה לטרוח להציגו למכירה ולשלם משכורת לעובדי החנות וכו'. אחד מגני עדן אלה לשוקולד עומד בפינת הרחובות ביאליק וז'בוטינסקי ברמת גן ושייך לרשת העניפה-כבר, "שוויצריה הקטנה". התוודעתי אליה בזכות נכדי התינוק, או ליתר דיוק: הוא התוודע אליה בזכותי, שכן תכופות, במקום לטייל לגן השעשועים, אנחנו באים להסתכל במדפי הסחורה בחנות. ואני עובר במפגיע על כללי האתיקה העיתונאית ועושה כאן פרסומת חינם לרשת זו. אפשר למצוא בה חפיסות שוקולד בלגי או שווייצי משובח בשניים או שלושה שקלים, מרקחות פירות של "הירו" בשבעה שקלים וחמש חפיסות מרציפן בעשרה שקלים, בה בשעה שאותם מוצרים עולים כפליים אם לא פי ארבעה ברשתות השיווק הגדולות.

מחירים נמוכים דומים אפשר למצוא בשני הדוכנים הגדולים לממתקים בסוף שוק הכרמל, ואני מתאר לי שכך הדבר בשווקים אחרים בארץ. נכון, תכופות אין לממתקים הללו תו הכשרות המספיק בשביל עובדי ה', ועל כן אין הם מוצאים את דרכם לרשתות השיווק היראות, כידוע, את ריבונו של עולם, ובשמו הן דופקות מחירים גבוהים, ולדברי מתיקה בכלל זה. ומכיוון שרוב צרכני המזון בארץ עצלים מכדי לכתת את הרגליים ולקנות את הנחוץ להם בחנויות קטנות ומעדיפים לנהור במכונית לחניונים של רשתות השיווק הגדולות, באות הרשתות הגדולות ואומרות: מכיוון שאתם עצלנים, אתם ודאי גם אידיוטים. עובדה: אתם מתפתים לקנות ביוקר את הממתק "פסק זמן" מתוצרת "שטראוס" רק על שום השם הכתוב על האריזה, שכן את החומר השחור הקרוי שוקולד אפשר להשיג בחנות שמעבר לכביש בחמישית המחיר ותכופות באיכות גבוהה פי כמה.

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

והנה גילה צרכן חרוץ אחד שבניו ג'רסי או בלונדון נמכרים אותם ממתקים מתוצרת ישראל במחצית מהמחיר הנגבה בעדם בארץ. וכמו במהפיכת האוהלים של שדרות רוטשילד - ובהמשך לה - קמה מחאה ציבורית וקריאה להחרים את תוצרת "שטראוס". לכאורה מלמד הדבר שהעם הזה מתפכח מאידיוטיותו. ונהפוך הוא: הוא אינו אלא שוקע בה יותר. שכן אין צורך להרחיק עד ניו ג'רסי כדי לגלות שאתה אידיוט. די ללכת לחדר האמבטיה ולהביט במראה.

ובמלים אחרות: אין צורך בכל הטבלאות המלומדות שנפרשו לנגד עיני הצופים בעיתוני הכלכלה ובתוכניות הצרכנות בטלוויזיה. שכן איש אינו מאלץ את הצרכן הישראלי לקנות שוקולד ביוקר, ואם הוא נוהג כך, הוא עושה זאת מתוך בחירה חופשית להיות אידיוט. ואין צורך להקים מאהל מחאה כדי להביע את רצונו לחדול להיות אידיוט. כל שעליו לעשות הוא לחדול מכך באופן עצמאי ולהבין סוף סוף מה שבמתוקנות שבמדינות הבינו צרכנים זה כבר, שהאחריות להיותך אידיוט או חכם היא עליך בלבד.

אלא שהדרך אל החוכמה בתחום זה עוד ארוכה מאוד. ומה שמרחיק אותה עוד יותר מהישג יד הוא הפולחן המטומטם של הבישול והאוכל שהשליט את עצמו עלינו במסווה של "תרבות". נכון, יש תרבות אוכל אנינה בצרפת ובאיטליה ובכל אותם מחוזות קסומים שישראל משלה את עצמה שהיא מידמה אליהם. אבל תרבות אוכל אנינה מתחילה בכך שאין קונים את מוצרי המזון ברשתות שיווק אלא בחנויות קטנות, ובוודאי שאין הולכים שבי אחר מותגים של מזון תעשייתי רק מפני שהשם "פסק זמן" או "מקופלת" וכו' מזכיר לאחדים את חבילות השי שקיבלו מהוועד למען החייל בשירותם הצבאי.

על כן יקים נא כל אחד בסלון ביתו מאהל מחאה קטן ויניף עליו את הכרזה: "אני דורש לא להיות אידיוט". וכך, מדי בוקר, בצאתו מהבית, ומדי ערב, בשובו, ייזכר שהגורם היחיד המשקיע אותו במערבולת התסכול והמחאות החוזרות הוא החומר האפור הכלוא בתוך ראשו, ועד ששם לא ישתנה משהו, לא יעזור כלום. אומרים, עם זאת, שכמה קוביות שוקולד מחדדות את המחשבה. קנו אם כן שוקולד בכל מחיר, אידיוטים יקרים, ואולי כך תהיו לחכמים. *

טורים אחרונים במדור: מי צריך תחבורה ציבורית בשבת | בניסיון לחסל את הזנות נחשף רק כיעור | החשוד האוטומטי

לכל הכתבות במדור>>>



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו