בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שובו של המכוער

העם החליט שהוא מרגיש בטוח יותר כשבממשלתו יושבים אנשים הדומים לו - אפורים כשק, נוגי מבע ועם שערות באוזניים. מופז אין, לפיד אאוט

34תגובות

במונית שירות שדהרה ביום רביעי מנתיבות לתל אביב נגולה השיחה על שאול מופז. "מכוער, צורה לו", פסקה הצעירה שישבה מימין לנהג, תוך כדי נגיסה ענקית בסנדוויץ' תוניסאי. כשהפנה הנהג את פניו אליה כדי להתרות בה שכך לא מדברים, קראה: "וואללה, תראו. אתה דומה לו, בגלל זה אתה כועס". הנוסעים פרצו בצחוק עד שהשתיקה אותם גברת בשביס שהיתה עסוקה עד אז במלמול שפתיים של פרק תהילים מתוך ספרון קטן. "תתביישי", היא נזפה. "יותר טוב לך יאיר איך קוראים לו? לכי, לכי אתו, שיהיה לך לבריאות".

בכך סוכם לעיני, בקיצור נמרץ, תוכן הפוטש הממשלתי הקטן שהתרחש בארצנו השבוע. התרחש, ובטרם תיגמר ההתרחשות כבר משכו הצופים בכתפיים וחזרו כל אחד לעיסוקיו. העם החליט - אמנם לא בדרך המקובלת של בחירות, ובכל זאת במידה מסוימת, פסיבית, הוא הסכים - שעם כל הכבוד ליפיופים עוצרי הנשימה והתוססים נוסח יאיר לפיד, אין לו, לעם, כוח אליהם.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

העם החליט שהוא, העם, מרגיש בטוח יותר כשבממשלתו יושבים אנשים הדומים לו, כלומר לעם, כלומר אפורים כשק, נוגי מבע, עם שערות באוזניים, מעשיים ולא חולמי חלומות שווא, המצליחים להסביר את כוונתם בעזרת אוצר מלים מצומצם, ומה שלא מצאו לו מלים, כנראה לא ראוי שייאמר, ולכן הם שותקים יותר משהם מדברים. במלים אחרות: העם החליט מופז.

והרי זו היתה דרכו של עולם הפוליטיקה הישראלית מאז ומעולם, עד לאותו Yes we can מלהיב, שבו נפתח כביכול עידן חדש בכיכובו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, הנשיא היפיוף הראשון בעולם, שהטעה את העולם להאמין שבימינו יכול מראה החתיך של המנהיג, גופו הגמיש והמשיכה הסקסית שהוא מקרין, לסחוף אחריו את ההמונים, המכורים לדימויים ויזואליים, לשנות אולי את העולם לטובה.

והנה, בטרם יספיק העידן הזה להתחיל הוא כבר החל להיגמר. בצרפת, עתה זה, עלה לשלטון טיפוס של נעבעך שמנמן וממושקף, המייצג בעיני הצרפתים בדיוק את מה שמייצג מופז בעיני נוסעיה של מונית שירות ישראלית: את עצמם כפי שהם, בלי דיאטות, תספורות, ג'וגינג ומכון כושר.

ובכלל, כשסוקרים ממעוף הציפור את מצב הפוליטיקה העולמית מנקודת מבט זו של היופי החיצוני, התוצאות אינן מלבבות במיוחד: דייוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה, רחוק מלהיות סמל סקס. על אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, אין מה לדבר. מחמוד אחמדינג'אד נראה כמו הירקן מהפינה, ורג'פ טייפ ארדואן מזכיר לי מתווך דירות עצבני. בקצרה: החתיכיות של אובמה לא הצליחה לקבוע נורמה חדשה והיתה אפיזודה חולפת.

כאן הטעות הפטאלית של יאיר לפיד, שלא קרא נכונה את מפת האופנות העולמית. הטעות היא טעות בתזמון בעיקרו של דבר. אילו הציע את עצמו כמועמד פוליטי בתקופת הזוהר של היפיופים, כלומר סמוך אחרי עליית אובמה, היה הסיפור אחר לגמרי. אבל עכשיו, סליחה, אתה פאסה. עכשיו, חביבי, כבר נגמר הזמן להבליט את ייחודך כחתיך פגז, שיש לו אג'נדה מקורית באריזה מהממת.

עובדה: כשנדמה היה שלפיד צובר פופולריות ומספר התומכים בו עולה בטור הנדסי, קם הכפיל הבלתי מצודד והבלתי פופולרי שלו, האנטי-חתיך ביותר שאפשר להעלות על הדעת, והצליח להשיג בהטלת קובייה אחת מה שלפיד היה צריך מערכת בחירות משומנת כדי להגיע אליו.

רוצה לומר, העם - וכנראה גם כל העמים שבעולם - בוטח בפוליטיקאים האפרוריים, בעלי הפרצוף הזועף או חסר ההבעה, המקריחים ונטולי הסקס אפיל, יותר מאשר ביפי הבלורית והתואר. תמו גם הימים שהיה טעם להסתמך על משאלי פופולריות. היום, להפך: מי שבסטטיסטיקה הוא המסכן ביותר, הנעבעך המושלם, הוא מי שיש לו הסיכוי הטוב ביותר להיות ממלא מקום ראש הממשלה, ואולי גם, מי יודע, ראש הממשלה. כי המראה המסכן, השפוף, הוא המראה שלנו כולנו: לא צברים ממזריים יפי בלורית ותואר, אלא פשוט מאוד מופז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו