בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ציצים של המאה ה-21

האם המניקה על שער "טיים" פורצת דרך דווקא בכך שהיא מסמלת את הקידמה, ההתנערות מתפישות הורות ישנות. בסך הכל היא רוצה לחיות

20תגובות

באופן כללי, מוטב שיופיעו על שערי כל השבועונים בעולם, ולא רק על שער השבועון "טיים" של השבוע שעבר, תמונות של נשים חולצות שד לבנן - ויהא הבן בן שלוש, ארבע או חמש - ולא ההפך מזה. כלומר, נשים מחזיקות בגופת בנן שנהרג בהפגזה, ברעב או באסון-טבע כלשהו.

אמת, היה בתמונת השער של ה"טיים" רמז דק של פרברטיות, שנועד לעצבן את המתחסדות והמתחסדים של העולם כולו ולהביא אותם להגיב. מה שיצר את האפקט הסוטה היה הקונטרסט החד בין מערומי החזה האימהי לבין חזות הגברבר של הזאטוט היונק הלבוש כולו. האפקט הסוטה הזה הוא שחולל את הסערה, שהגיעה גם אל חופינו ועוררה את שני הסוגים הצפויים מראש של תגובות: תגובה מהסוג השמרני ותגובה מהסוג הפמיניסטי.

פלונית מהסוג הפמיניסטי הכריזה על יום אבל ומספד, בטענה שתמונות מהסוג הזה משקיעות את הנשים בחזרה לתהום הסטריאוטיפים והדימויים שמהם ביקשו להינתק, ושההנקה משעבדת את האשה ומשחררת את הגבר על חשבון האשה, ועל כן יש להשליך את הצלם של התמונה, ואת האשה האנטי פמיניסטית הלזו ואת בנה אל בור עמוק.

התגובה ההפוכה, המצדדת בהנקה של הילד עד גיל מתקדם, נשמעה מטופשת וקוריוזית לא פחות: כתבים נשלחו לכל קצוות הארץ לראיין נשים מיניקות, ואלה, שלפתע פתאום הרגישו שמעמידים אותן ואת חייהן המשמימים במרכז הבימה, הציגו ברבים, באופן בהמי ופרברטי בדרכו, את שורת הטיעונים וההנמקות שמביאים אותן להיניק את ילדן עד גיל מתקדם.

קשה, באמת שקשה, לבחור במי מעדיפים: בצווחנות הלוחמנית נוסח "אה, כן, בזמן שאת מיניקה, בעלך עושה חיים בחוץ, מנהל את חייו כרגיל ואולי בוגד בך"; או בבהמיות נוסח "תשמעי, אלוקים נתן לנו ציצים בשביל להיניק, ועד שהחלב לא ייגמר חו"ח בציצים שלנו, חובה עלינו להיניק בעזרת השם". שני המחנות כאחד מניחים מראש שהאשה כאינדיבידום חסרה יכולת החלטה משלה וזקוקה לאידיאולוגיה מנחה או לעצות של מישהו אחר, בר סמכא, כיצד לנהוג בגופה.

ואף על פי כן, יש משהו פורץ דרך באותו תצלום מבוים שעל שער ה"טיים", שאינו קשור כלל בפמיניזם או במעמד האשה ולא בסוגיית משך זמן ההנקה. כי מה שמציג בעצם התצלום הוא את סוג האדם החדש של המאה העשרים ואחת, שבמקרה זה הוא אשה אבל היה בהחלט יכול להיות גבר, שפותח את חולצתו וקורא: "רבותי, נמאס לי, נמאס לי לגמרי מהאידיאולוגיות שלכם ומהתורות המודרניסטיות והפוסט-מודרניסטיות שרוצות להכתיב לי מה לעשות ומה נכון לנהוג על פיו. ואל תלעיטו אותי בפסיכולוגיה ובתת מודע, תנו לי לחיות לכל הרוחות".

זה מה שמדברים לאוזני הציצים של הריבה על שער הטיים. וזה גם, דרך אגב, מה שאני שומע מפיו של הזאטוט הממזרי היונק את שדי אמו בגיל ארבע.

הזאטוט אומר לנו כך: "ניסיתם עלינו, התינוקות, את כל התורות שבעולם, ותראו מה יצא מהתינוקות של דורות קודמים כשגדלו. למשל: אמא שלי, שמצטלמת ערומה לשער של שבועון. בואו תניחו לנו לגדול בלי ניסויים, ונראה מה ייצא מאתנו".

ולאמיתו של דבר, כשמתעמקים מעט יותר בתצלום, אי אפשר להימנע מהמסקנה שמרכזו הוא הילד היונק ולא האם המיניקה, ילד מודע לעצמו, בנה הייצוגי של המאה הנוכחית, שיודע להשתמש במחשב ובאפליקציות של הסמראטפון מגיל שנה וחצי, שבגיל שנה כבר כיוון את השלט של הטלוויזיה לתוכניות האהובות עליו, ומדבר בסקייפ עם אבא הנמצא באמסטרדם, אצל בן הזוג שלו (אבא שלי הוא גיי, ומי שזה מפריע לו יכול לנשק לי בחיתול).

ועוד לוחש לי באוזן הזאטוט הגברבר: "אמא שלי עוד לא יודעת, אבל בעוד שנתיים, כשאלך לכיתה א', אני הולך לתבוע אותה על איזה מיליון דולר בגין פגיעה בפרטיות. בצילום שיתפרסם אז בשער של ה'טיים' יראו אותי עומד. אמא שוכבת מתייפחת לרגלי וצועקת: ‘איזה בן הינקתי משדי!' ואני דורך לה על הפנים בהבעה של: ‘הנה מה שינקתי ממך, פרה סתומה'".

לגזור ולשמור. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו