בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החיבור הטבעי בין הימין הקיצוני להומואים

בישראל חיות שתי קבוצות חברתיות, לכאורה מנוגדות, אך למעשה ניזונות זו מזו ותלויות האחת בשנייה: הימין הקיצוני והקהילה הגאה

39תגובות

קשה כבר לדעת מי מרגיש שהוא נרדף יותר באחרונה: הימין הלאומני למחלקותיו ולמוזרויותיו, או הגייז המאורגנים למחלקותיהם ולמוזרויותיהם. וכמו שנוהגים אנשים במצוקה רגשית, הם מוציאים את ראשם החוצה מפעם לפעם כדי לבדוק אם סביבתם אוהבת אותם יותר או שונאת אותם יותר, לפני שהם חוזרים להתחפר מחדש במבצר הנרדפות שלהם.

לשני בלוני ניסוי שכאלה ששיגר הימין בזה אחר זה בשבועיים האחרונים קוראים אנסטסיה (מיכאלי) ואורי (אריאל), ודומה שמסקנות הניסוי חד משמעיות לרעתם, אך גם לשמחתם: הציבור בכללותו - כולל הגורמים הרשמיים והממלכתיים - לא קיבל בעין יפה את ההתקפה של אנסטסיה על ההומואים, וגם חבר הכנסת אורי אריאל, שהתריע השבוע על הסכנות של גיוס הומואים לצה"ל קיבל מקלחת קרה וחד משמעית משר החינוך.

כלומר, הימין הקיצוני קיבל אישור ברור לכך שלא מבינים אותו, לא אוהבים אותו, שרודפים אותו, שהימין כביכול, שבשלטון, בגד בו ובעקרונות המשותפים לשניהם. אין דבר טוב מזה, בעצם: כי כמו כל אלה המרגישים נרדפים ולא אהודים באשר הם, האיבה שמשדרת להם הסביבה רק מחזקת אותם ומאותתת להם לא לנוח ולא לשקוט עד שצדקם ייצא לאור.

אין גם דבר שהגייז, המאורגנים תחת ראשי התיבות המוזרים "להט"ב", צריכים יותר מאשר איבה לוהטת. שיצעקו עליהם, שיתייחסו אליהם כאל חולים, כאל בלתי ראויים לשרת בצה"ל. בדיוק כמו הימין הקיצוני, האיבה אליהם מפרנסת את תחושת הנרדפות שלהם, וכשעובר זמן מה ואין מי שמתקיף אותם, הם שולחים - בדיוק כמו הימין הלאומני - בלוני ניסוי לחלל כדי לבדוק מה מצב האהבה אליהם.

לבלון הניסוי שלהם לא קוראים אנסטסיה ואורי אלא מצעד הגאווה. משלחים עדר של גברברים חשופי חזה ושת, או גברברות שהתחפשו לגברברים שהתחפשו לגברברות (זכויות היוצרים על ההגדרה הזאת שמורות למשורר אברהם שלונסקי, שלא נמנה מעולם עם הימין הקיצוני אך לעג בגלוי לגברים נשיים ולהפך) לפזז ברחובות קריה. התקווה הסמויה היא שמישהו יצעק דבר נאצה, שיזרוק חס וחלילה אבן. כשדבר מכל זה אינו קורה, יש בעיה: כי אם חס וחלילה אוהבים אותם ללא סייג, לאן ייקחו את הרגשת הנרדפות שלהם?

ואמנם, להוותם של הלהט"בים, מצעד הגאווה הראשי של תל אביב עבר בשקט. זאת ועוד: העירייה, שגילתה זה מכבר את הפוטנציאל התיירותי והמסחרי של המצעד, אימצה אותו ואת הלהט"בים בכללותם אל חיקה. וכמוהם גם מוסדות המדינה, וצה"ל ושרי הממשלה - שופעים אהבה וסובלנות ללהט"בים. בעיה קשה למי שתורתם נרדפותם. מאין יבוא עזרם? בעבר היתה ש"ס מפיחה בהם רוח קרב, אבל ש"ס עסוקה בדברים אחרים עכשיו.

עזרם בא מעם אלה החולקים אותה בעיה של נרדפות-בסכנה, כלומר מן הימין הלאומני. אנסטסיה ואורי סיפקו בדיוק בזמן את הנסיוב הגואל. מיד נכנסה הרוח בלהט"בים, וביום ראשון כבר ראינו אותם צועדים במצעד גאווה נוסף ברחובות פתח תקוה. בתמונות שהתפרסמו בפייסבוק נראה עם רב למדי, מהם נושאים כרזות נגד אנסטסיה מיכאלי. בראש התהלוכה גבר שהתחפש בשמלת אשה אדומה עמוקת מחשוף המגלה חזה שעיר ורגליים שעירות לא פחות (האם לא ראוי היה לגלחם בעוד מועד?) וגם כאן, אין אף סימן לאיבה מצד תושבי העיר. המרפסות הפונות לרחוב ריקות מצופים וחלונות הבתים נראים מוגפים.

עד שלא ייתנו להם סיבה להרגיש נרדפים, מתכוונים הלהט"בים לקיים, על פי הפייסבוק, מצעדים לאורך כל הקיץ, בחדרה, ברעננה ובחיפה. הנרדפים מהמחנה הנגדי, יש לשער, יקיימו את המצעדים שלהם: מצעד לפידים לילי להצתה של מסגד, פוגרומצ'יק פה, פשיטה על כפר פלסטיני שם.

איך אתה משווה את שני הדברים? ישתומם הקורא. ואני אומר: תחושת הנרדפות מובילה אנשים שונים לקצוות שונים, מהם נחמדים יותר ומהם נחמדים פחות. אבל דבר אחד משותף לכל הנרדפים-בעיניהם: מרוב התרכזות במצוקתם העצמית הם איבדו את היכולת להבחין בכך שמי שהם רואים כאויביהם המושבעים הם אלה שבזכותם הם קיימים. אנסטסיה ואורי מזה, והלהט"בים מזה. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו