בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ציידי הנאצים החדשים

עם קצת הומור יהודי, איש לא היה מעלה בדעתו לאסור שירי שואה במגרש הכדורסל

35תגובות

הסכנה הגדולה ביותר האורבת לישראל אינה הטילים של החמאס, אף לא הגרעין של איראן, ואפשר להירגע – גם לא אובדן התמיכה בה מצד מדינות המערב. מה שיפיל אותה, אם שואלים אותי, הוא אובדן חוש ההומור. משאב הטבע היקר הזה, שהביאו אתם היהודים מגלויותיהם, ששם שימש אותם כשריון המגן עליהם מפני השפלות, קללות וצרות צרורות אחרות שנאלצו לספוג בשקט, הולך ונשחק כאן עד עפר. שום חוק במדינה אינו מנסה לעצור את התהליך האסוני וגם בדו"חות מבקר המדינה אין לכך זכר.

הגירעון החמור בהומור גורם למשל לכך שאיבדנו, כפרטים וכמדינה, את היכולת לראות בפרופורציות הנכונות את מקומנו וחשיבותנו ביקום הסובב. למשל, חטפנו מידי אבו מאזן זבנג בינלאומי באו"ם בכ"ט בנובמבר. אילו היה עמנו עדיין נשק ההומור הישן והטוב מן הגלות, היינו אומרים: "נו, תראו אותו, את האנטישמי הקטן הזה מנסה להתחנף לעולם", ומושכים בכתף והולכים הלאה. במקום זה, אנחנו מנפחים את החזה, צווחים כתרנגולות לפני שחיטה, בונים עוד התנחלות ומקימים עלינו באמת את כל האנטישמים של העולם.

או גם: כל מיני חרמנים זקנים בעלי דרגות משטרתיות וצבאיות החושבים את עצמם לגארי קופר או קרי גראנט מחזרים בגסות אחרי נשים הנתונות למרותן. אילו מוטרדת כזאת השתמשה בנשק ההומור בזמן הנכון ושמה לצחוק את התיש הזקן הזה בפניו, היתה המדינה חוסכת לעצמה כל כך הרבה הליכים משפטיים ופרוצדורות יקרות אחרות.

באחד האיים היחידים שנותרו כאן של הומור עצמי, תוכנית הבוקר הרדיופונית היומית של שי ודרור, הם שמו לעצמם למטרה קדושה להפיל בפח אנשים הלוקחים את עצמם ברצינות יתרה. כך הם טילפנו השבוע לאותה גברת-חופרת, שהגיעה עד בית המשפט העליון בקובלנתה על השחקנית אורלי זילברשץ, שבהצגה בתיאטרון מעשנת סיגריה אמיתית, בניגוד לחוק האוסר עישון במקומות ציבוריים. מה שחשף צמד הבדחנים האלוהיים האלה, הוא שבלהט המאבק נגד הסיגריה האומללה ההיא, עלה בעשן חוש ההומור, כלומר אותה יכולת להטיל קמצוץ של ספק בצדקתך הפנאטית.

דומני שלא אטעה אם אומר שלימור לבנת, שרת התרבות, היא המגלמת האולטימטיבית של המחסור בהומור, והדבר ניכר בארשת פניה החמורה תמיד, של ספק מורה קפדנית, ספק של נושאת לפיד ה"הדר", אותה מחויבות לחיצוניות גאה שהנחיל ז'בוטינסקי לתלמידיו בתנועת החרות.

היתה זו לבנת, בחוסר ההומור הקיצוני שלה, שהתרתה בשבוע שעבר ביו"ר איגוד הכדורסל, להפסיק את הדרבי התל אביבי אם יישמעו בו מה שקרוי בעגת הספורט "שירי שואה". כלומר: קריאות גנאי מצד אוהדי קבוצה פלונית אל שחקני הקבוצה המתחרה, שהם יעשו בהם שפטים כדרך שעשו הנאצים ליהודים וכיוצא בזה.

צא ולמד: באווירה של מפלס הומור גבוה, היה כל עניין השימוש בשואה במגרשי הספורט נתפש כאפיזודה מצחיקה. הרי גם בלשון הדיבור היומיומית, אנשים מכנים "נאצי" זה את זה בכל מיני הזדמנויות טריוויאליות, כגון פקידה את הבוס הנוקשה שלה, או תלמידים את מורתם הקפדנית מדי, שלא לדבר על אפיזודת ה-Soup Nazi בסדרה הניו יורקית "סיינפלד". ו"אושוויץ", כלום לא נהפכה זה מכבר לשם גנרי של כל תור שמתארך במקצת,  נניח תור לקפה ב"ארומה" או לבדיקת המאבטח בכניסה לקניון?

אך במצב של גירעון חמור במשאב ההומור דלעיל, לא צריך הרבה כדי שכל בדיחה גרועה תיהפך לטרגדיה לאומית. אבוי: בניגוד להוראותיה החמורות של השרה לתרבות, הקפטן של מכבי תל אביב סינן בעת משחק הדרבי באוזניו של שחקן הפועל תל אביב היריבה את המלה "נאצי"! הוא סינן גם קללות ואיחולים אחרים, אבל ה"נאצי" הוא בהחלט מה שהוציא עליו את הקצף. מיד הושעה המסכן למען יראו וייראו: ככה ייעשה לנושא את השם "נאצי" לשווא בארצם של חסרי ההומור.

האי-צדק כאן בולט לעין, יאמר מי שמתבונן על כל זה מהצד. למה לא מעמידים לדין את אלה מבין הפוליטיקאים שעושים שימוש יתר בשואה ובנאציזם בנאומיהם חוצבי הלהבות נגד כל שונא ישראל מזדמן? ולא מענישים את כל אותם הוגי גימיקים פרסומיים המדפיסים חולצות טי או כובעים בדגם טלאי צהוב ומצעידים בהם קהל מפגינים המוחה נגד קיפוח כזה או אחר. ולמה מחמירים כל כך בענייני נאצים בתחום הספורט?

התשובה היחידה העולה על דעתי היא שיש כאן אליטה המבקשת לשמור לעצמה על הזכות הבלעדית להטיח את כינוי הנאצה "נאצי" על מי שנראה לה ובזמן ובמקום הנראים לה. על שום כך חשוב לה לאסור ולהעניש בחומרה כל פרחח מבני המון העם שיעז להשתמש במשאב היקר הזה ובכך להוזיל את מחירו באופן נפשע.

לעת עתה נראה שהעם מכופף את ראשו ומקבל את רוע הגזירה. אבל בל נתפלא אם יקום נודניק חסר הומור מקרבו ויעתור לבית המשפט העליון בדרישה לבטל את השעייתו של קפטן מכבי תל אביב, ויהיה טראסק גדול, וכל העם יחפור ויחפור, כמו ההיא מהסיגריה של זילברשץ בתוכניתם של שי ודרור.        



       
        

          

עוד כתבות בנושא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו