בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעשה בקרנית ובסנדל הזכוכית

הסינדרלה הזמנית באה לבנק ישראל

לנגידה החדשה של בנק ישראל כדאי לנקוט משנה זהירות: העם אמנם מכור לאגדות על עלייה מטאורית ולא צפויה, אך חובב גם סיפורי נפילה אל בור תחתיות

43תגובות

"אילו אפה של קליאופטרה היה קצר יותר, פני ההיסטוריה היו משתנים", אמר ההוגה הצרפתי בלז פסקל. בדומה לזה, אילו שילם בשעתו המועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל יעקב פרנקל, על התיק לחליפות שחמד לו בחנות הפטורה ממכס בהונג קונג, פני השבוע האחרון היו נראים אחרת. שכן, לא היינו זוכים לריגוש הגדול שחווינו סביב יציאתה הפתאומית מן האלמוניות של הפקידה הממשלתית קרנית פלוג ומינויה לנגידת הבנק במקום פרנקל ובמקום עוד מועמד שיצא מן המרוץ לנוכח חשדות שהשתיקה יפה להם.

כמה מאתנו יכולים באמת לשפוט אם הבחירה בה לנגידה היא בחירה טובה? רק מתי מעט. מכאן שאין ולא יכולה להיות סיבה רציונלית לריגוש הציבורי הגדול שאפף את הידיעה על מינויה. מה אם כן פשר האקסטזה המוזרה הזאת שכבשה את הכותרות ביום ראשון ושני (ואלמלא הבחירות המוניציפליות היתה אולי נמשכת ונחגגת עד היום)? אני רואה זאת כחלק מן החדווה הכללית לנוכח הקפריזיות שבה מתנהלים ענייני המדינה בימינו. מישהו באיזה מסדרון שלח ידיים לאשה, והופ, כמו במשחק קובייה, כל המשחק משתנה. תיק בשדה התעופה של הונג קונג, והופ, המשחק משתנה. איזה כיף הוא לגלות שהחיים יכולים להיות משחק.

בעולם המונע משיקולים רציונליים היתה הקופצנות הזאת צריכה להדאיג ולא לרגש. אבל מה לעשות - האופיום שההמון מכור לו כיום, מלבד הדת, הוא אותה כמיהה שיספרו לו אגדות על הצלחה וזוהר ופרסום. אגדות על צפרדעים מקרקרות שקרה להן נס והן נהפכו לנסיכים יפים ב"כוכב נולד", ועל כלומניקים וולגריים שפתאום התברר שכלומיניקיותם הוולגרית מוצאת חן בתוכנית "האח הגדול". ואם כך, למה לא גם אגדה על פקידת ממשלה אפורה, שפתאום התברר שנעל הזכוכית העדינה של הנגיד מתאימה בול לרגל שלה דווקא.

מה אתה מקשקש, יאמרו הקוראים, קרנית פלוג היא בעלת מקצוע רצינית, שכבר קודם לכן הועלה שמה כמועמדת לתפקיד הנגיד, וזה בכלל לא דומה לסיפור סינדרלה שאתה מנסה להלביש על מינויה. ובכן, הייתי מוכן לקבל טענה זו אלמלא התמצאתי במקצת, במסגרת לימודי האקדמיים, במחקריהם של אלה הקרויים "הפורמליסטים הרוסים", שמיפו בשעתם את הרפרטואר המצומצם יחסית של התבניות שעליהן נרקמו אגדות העם. אחת התבניות הנפוצות היא זו של תחרות, שבה נכשלים בזה אחר זה האח הבכור ואחריו האמצעי, ואילו האח הצעיר, שלכאורה לא נתנו לו שום סיכוי, זוכה בעושר ובאושר ובבת המלך.

גם אגדת החתול במגפיים בנויה על פי הדגם הבסיסי הזה: שלושה מתחרים, שהמנצח הוא מי שלכאורה היה בעל הסיכוי הזעום ביותר. כך גם סיפור סינדרלה, שבו כל כמה ששתי האחיות הבכירות דוחקות לפינה את סינדרלה האומללה, סופה שהנסיך בוחר בה, האחות השלישית, הדחויה.

מבנה הסיפור על מינויה של קרנית פלוג לנגידת הבנק דומה כל כך מבחינת הז'אנר לדגם הזה של האגדה השלישונית, שצריך להיות עיוור כדי לא להבחין בכך. ממש כמו באגדות, היא, האחות הצעירה, מחכה בשקט בפינה עד שמגיע זמנה להתגלות, לאחר ששני האחים הבכירים נכשלו בתחרות. בן המלך (בנימין נתניהו), שעד כה לא ראה אותה ממטר, פתאום מגלה שהיא המתאימה להיכנס לנעליים של סטנלי פישר, לאחר ששני קודמיה בתחרות ניסו להכניס אליהן את רגליהם הגסות ולשווא.

איור: ערן וולקובסקי

אבל גם אם התואם אינו מושלם, ראוי לציין דבר חשוב אחד: טועה מי שסבור שהבחירה באשה לתפקיד הנגיד בנסיבות האלה יש בה כדי לקדם את מעמד האשה בארץ או לתרום במשהו לנאורות בחברה הישראלית. להפך: אופן הבחירה הסינדרלאי הזה רק מחזק את האווירה הלא עניינית, הלא רצינית, ומתוך כך גם הלא דמוקרטית.

האווירה הזאת מעודדת את ההמון לחשוב שחלוקת תפקידי מפתח במינהל הציבורי היא תוכנית ריאליטי, שבה מה שקובע הוא הפאשלות שגרמו שפלוני אלמוני איבד מהסימפטיה שהוא מעורר בקרב השופטים בתחרות, לעומת פלמוני שעדיין חביב עליהם. ואם הזוכה בתחרות היא אשה, או אז השמחה כפולה, כי "מגיע לה".

ועוד דבר כדאי לזכור: העם מכור, כאמור, לאגדות של עלייה מטאורית מאלמוניות לפרסום והצלחה, אבל לא פחות מזה חביבים עליו סיפורי הנפילה ממרום התהילה אל בור תחתיות. לשמחתו, חומר לז'אנר הזה יש בשפע: נשיא שהורשע בפלילים ונשלח לכלא, אילי ממון שירדו מנכסיהם, אנשי ציבור שסרחו.

ההיסטוריה גם מלמדת, שאנשי ציבור שזכו לאהדה יתרה של ההמון הם הראשונים שההמון מואס בהם. ואין בכך תימה, כי ההמון רוצה שיקסימו אותו בקסמים חדשים. לכן גורי לך, קרנית פלוג. לא ירחק היום וכל המתלהבים יתחילו להשתעמם. ישימו לך רגל, יחפשו מתחת לאדמה סיבות להחליף אותך. ככל שלא ימצאו סיבה לנעוץ את הסכין, כן תגדל האיבה. בימים הבאים האלה תתפללי שיתפסו עלייך איזה תיק לנשיאת חליפות ובלבד שזה כבר ייגמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו