בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ואז התפוצצה הבועה

ראיון ראשון עם הרב יחזקאל פוגל, שהיה עד ושותף לאחד התהליכים המרתקים והחשובים בחברה החרדית: שבירת הטאבו על הכשרה מקצועית, השכלה ועבודה

תגובות

הודעה גדולה נתלתה לפני כשלושה שבועות על לוח המודעות בקמפוס החרדי של מכללת קרית אונו. "סטודנטיות וסטודנטים יקרים", נפתחה ההודעה, המפרטת את התקנון החדש, "אתם בחרתם ללמוד בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית מתוך רצון לשהות בקמפוס אשר מתאים (עד כמה שאפשר) לאורח החיים החרדי". סטודנטים ותיקים שקשה להם "לחיות" עם התקנון, כלשון ההודעה, התבקשו לעבור אחר כבוד לקמפוס הכללי בקרית אונו. על החתום: הרב יחזקאל פוגל.

הניסיון לחדד את האופי החרדי של הקמפוס הוא הצעד הניהולי הפומבי הראשון שנוקט הרב פוגל, לאחר שעבר לפני כמה שבועות בצעד מפתיע לקריה האקדמית. דומה שפרסומו מרמז על האי-נחת של מי שמזוהה עם "תנועת ההשכלה החרדית" ושניהל את "המרכז החרדי", המוסד הראשון שסיפק הכשרה מקצועית לחרדים בהכשר הרבנים, מהצביון העמום, הלא-מחויב של המוסד החדש בניהולו.

אין ספק שהתקנון החדש בא כתגובה להופעתם של יותר ויותר סטודנטים בעלי כיפות סרוגות בכיתות של הקמפוס החרדי בשנתיים האחרונות. אחד הסטודנטים החרדים בלימודי המשפטים סיפר, שבכיתתו יש יותר דתיים-לאומיים מאשר חרדים. הוא סבור שהם נוהרים לקמפוס החרדי מטעם פרקטי: המלגה בגובה מחצית משכר הלימוד שמקבלים שם סטודנטים. לדברי סטודנטים אחרים, עם כניסתו לתפקיד לא ראה הרב פוגל בעין יפה את המהפך הזה שחל בקמפוס החרדי בעידוד הקריה האקדמית.

כך או כך, השאלה המעניינת היא, האם מהפך זה מלמד על קושי למלא את הקמפוס החרדי? והאם מוצה פוטנציאל החרדים המעוניינים בהשכלה אקדמית? לדברי הרב פוגל, המגמה הפוכה. מספר הדתיים בקמפוס עדיין נמוך בהשוואה לחרדים, הוא אומר. רק בלימודי מינהל עסקים האיזון מופר לטובת הדתיים, בשל דרישות לידע במתמטיקה ואנגלית. מכל מקום, הרושם הוא שהרב פוגל אינו מתנגד עוד לשינוי. כיום הוא מדבר על קמפוס דתי-חרדי ועל "הרחבת השורות".

זהו ראיון ראשון עם הרב יחזקאל פוגל, מי שהיה עד ושותף לאחד התהליכים המרתקים והחשובים בחברה החרדית: שבירת הטאבו החרדי בעניין הכשרה מקצועית, השכלה ומעל הכל - עבודה. עד כה סירב להתראיין, בגלל הסתייגות הרבנים מפרסום פועלו של המרכז החרדי.

איש העולם הגדול

הרב פוגל, כבן 60, חרדי באורח חייו ובהשקפתו, משדר פתיחות של איש העולם הגדול. הוא למד בישיבת חברון, ולאחר שקיבל הסמכה לרבנות היה לרב קהילה בארצות הברית ולרב צבאי. על השאלה מדוע הוא מעורב בתהליך ההכשרה המקצועית הוא עונה, ככל חרדי, שזה משמים. אבל כשמתוודעים לרקע המשפחתי של מי שכונה פעם בפי דובר חרדי "מצילם של החרדים", לדרך חינוכו ולתפישותיו - עולות גם תשובות נוספות. הרב פוגל נולד בטרנסילווניה. אביו היה איש עובד, האמון על שיטת תורה עם דרך ארץ של הרב רפאל הירש. ב-1959 עלו הוריו לארץ ופתחו עסק לשיווק שימורים בתל אביב.

"הורי תמיד עבדו קשה לפרנסתם", מספר הרב פוגל. "בילדותי חונכתי לא לבזבז זמן, וכך גם חינכתי את ילדי. וייתכן שזה מה שהביא אותי לפעילות בשטח ההכשרה המקצועית וההשכלה לחרדים. ראיתי הרבה אנשים שהלכו ללמוד והגיעו לבטלה. אני סובר שקודם כל יש למצות את לימוד התורה, אבל אם לא מסתייע, צריך לצאת לעבוד במקום להתבטל". לרב פוגל ארבעה בנים ובת: שני בניו הצעירים לומדים בכולל, ושני הבוגרים פרשו מהכולל ויצאו לעבודה. אחד מהם הוא רואה חשבון והשני איש היי-טק.

בצעירותו למד הרב פוגל בישיבה תיכונית, ואחר כך, כצעירים דתיים רבים אז, "התחזק" ועבר לישיבת חברון. שם אימץ את האידיאולוגיה החרדית של "תורתו אומנותו". כרב צעיר בארצות הברית נחשף לאורח החיים בקהילה החרדית בפילדלפיה ועיניו נפקחו. "בארה"ב ראיתי לראשונה חרדים לכל דבר הממלאים את בתי המדרש עד אפס מקום גם בשעת הלאנץ' המפורסמת ואחר כך רצים לעבודתם. בניו יורק ובפילדלפיה ראיתי רופאים ועורכי דין חרדים. זה עשה עלי רושם אדיר. לא ידעתי שאופציה כזו קיימת". כעבור שנים, כשהתבקש לסייע בהקמת המרכז החרדי, לא היה מחויב ממנו.

ב-97' התאימה האווירה לפתיחת שערי העבודה לחרדים. "האידיאולוגיה החרדית לא שונתה", חשוב לרב פוגל להבהיר. "הרבנים הבינו שזה צורך השעה. החברה החרדית גדלה והמצב הכלכלי נעשה גרוע. נוצר לחץ שחייב פעולה". מאחורי היוזמה הראשונית לפתיחת המרכז החרדי עמד פרופ' צבי ויינברגר, שהיה יו"ר מכון לב. הוא עירב את ידידו, עורך הדין אברהם פוס מניו יורק. לרשות פוס, דתי שילדיו התחרדו ולמדו בכולל, עמדו 50 אלף דולר מקרן צדקה של חותנו, נדבן דתי-מודרני בשם הוכשטיין.

"הרעיון של פוס בתחילה היה ללמד את החרדים להיות בעלי מלאכה, חשמלאים וכו'", אומר פוגל. "הוא לא הבין את המנטליות של בחורי הישיבות שחונכו לאליטיזם. אין סיכוי שהיו מלכלכים את הידיים. אני ראיתי את התרופה דווקא בהיי-טק".

הקיצונים הרימו ראש

פוגל הצליח להחדיר את ההשערה שלפיה לימוד גמרא מפעיל אותם כישורים אינטלקטואליים כמו תכנות מחשבים. הרעיון שלומדי הגמרא יוכלו להשתלב ללא קושי בתעשיית ההיי-טק שווק לחרדים ולמעסיקים כאחד. בועת ההיי-טק היתה בשיאה, והחרדים, שהתעניינו בהכשרה מקצועית במובן אחד ויחיד, התכל'ס, כלומר הפרנסה, החלו להתלהב. גם הרבנים הבינו את פוטנציאל התעסוקה. אבל לדברי הרב פוגל, היה קשה יותר להחדיר את הרעיון בציבור הרחב מאשר לשכנע את הרבנים.

חוקרי החברה החרדית וגם דוברים חרדיים נוהגים לומר שמגמת ההכשרה המקצועית וההשכלה החלה רק אחרי שהרב שך, שנודע בהתנגדותו החריפה להשכלה, ירד מהזירה. אבל הרב פוגל מציג תמונה שונה. לדבריו, הרב שך נשאל על ידי אחד מחברי הוועד להקמת המרכז, הרב ירחמיאל בויאר, אם הוא יכול להיות פעיל בעניין ההכשרה המקצועית. הוא נענה ש"זה דבר טוב": "הרב שך אמר, לפי בויאר, שיילך להתייעץ גם עם ראשי ישיבות. הוא עשה כך ואלה חיזקו את ידיו". במקביל מספר פוגל שהרב שך ביקש מהרב יוסף שלום אליישיב שיטפל בעניין. זה העביר את הטיפול לרב יוסף ישראלזון חתנו, והרב ישראלזון, שגר קומה מעל הרב אהרן לייב שטיינמן, הלך להתייעץ אתו. כך גילגלו את תפוח האדמה הלוהט מיד ליד, עד שלבסוף גיבה הרב שטיינמן את המהלך.

הרב פוגל ראה כחלק מתפקידו לשלב את הסטודנטים שלו בעבודה. תקופה מסוימת הצליח בכך. אבל עם התפוצצותה של בועת ההיי-טק ובוא המיתון, התקוות הגדולות של שילוב החרדים בתעסוקה נכזבו. הקיצונים הרימו ראש והרבנים נסוגו מתמיכתם. בסוף 2002 נראה הרב פוגל כאיש שהפסיד את המניות שלו בן לילה. זה זמן רב שספר שכתב על תפישת העבודה בהגות היהודית אינו מתפרסם. הרב פוגל קיבל את אישור הרבנים, אך נרמז לו שלא יוציא אותו לאור בתקופה הנוכחית, שזה לא מתאים.

הרב פוגל עבר לקריה האקדמית על רקע של חילוקי דעות עם חברי העמותה המנהלת את המרכז החרדי על הניהול. פרישתו לוותה, ככל פרשה בציבור החרדי, ברחש של שמועות וספקולציות. לשמע השמועות נגדו על אי-סדרים כספיים ואי קיום התחייבויות לסטודנטים, מתעננת הארשת הרגועה תמידית של הרב פוגל. הוא מסביר שבשנים האחרונות, בגלל השפל בהיי-טק והקושי במציאת עבודה, ירד מאוד מספר התלמידים שנרשמו ללימודים במרכז. המצב הזה הוביל לדבריו לקשיים כספיים, ובחודשיים האחרונים לפני שעזב אף לא שולמו משכורות לעובדים.

בחברה החרדית יש הסבורים שהרב פוגל היה מזוהה יותר מדי עם עידן הפתיחות להכשרה המקצועית, ושראשי המרכז העדיפו אישיות אחרת שתייצג אותו מול הרבנים. "הרב פוגל פעל כאוונגרד בחברה החרדית", מסכים ד"ר יעקב לופו ממכון פלורסהיימר. "הוא תמיד הקדים בכמה צעדים את הנורמות של החברה". לופו, שחקר את מגמות ההשכלה וההכשרה המקצועית במגזר החרדי, אומר שהרב פוגל קידם את האינטרס של פתיחות בציבור החרדי מתוך אכפתיות. "המודרניות שלו תמיד היתה לצנינים בעיני הקיצונים".

פוגל נראה כיום כמי שעול כבד הוסר ממנו. הוא משוכנע שעידן חדש נפתח. "החרדים מתחילים להבין שהשכלה אקדמית ולא הכשרה מקצועית היא כרטיס הכניסה לעבודה. בקרוב נראה חרדים שעושים תואר שני", הוא אומר. ככל שיינתן הכשר ליותר מקצועות בתחומים שהקהילה החרדית זקוקה להם, אומר הרב פוגל, כמו מקצועות פארה-רפואיים - רוקחות, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, עבודה סוציאלית - יגדל זרם הפונים. "גם החשש העיקרי של החברה, שאנשים ייצאו לתרבות רעה, הוכח כלא-מציאותי. לא שמעתי על אנשים שיצאו ללמוד והתפקרו".



פוגל. אם לימוד התורה לא מסתייע, צריך לצאת לעבוד במקום להתבטל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו