בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קסטינה ראתה ימים יפים יותר

המועצה המקומית באר טוביה, שהיתה סמל לשגשוג מעורר קנאה, מתקשה כיום לשלם לעובדיה ומתכננת תוכנית הבראה כואבת שתכלול פיטורים. כיצד זה קרה?

תגובות

בדרכם לירושלים, לעוד מסע תחנונים בפני פקידי משרד האוצר או משרד הפנים, היו ראשי רשויות מקומיות בדרום מביטים בקנאה בבניין המועצה האזורית באר טוביה, סמוך לצומת קסטינה. בעוד שהם נסעו לקבץ עוד כמה מאות אלפי שקלים כדי לשלם משכורות לעובדיהם, בבאר טוביה ידעו רק שובע. פקידים במשרד הפנים שרצו להרגיז במיוחד ראשי מועצות אזוריות קורסות, נהגו לספר להם על סיפור ההצלחה של באר טוביה: מועצה אזורית שמצליחה לגבות ארנונה כמעט מכל תושביה, שאינה נזקקת למענקים מהמדינה ומפתחת אזורי תעשייה לתפארת.

"זאת היתה אופוריה", אומר חבר מליאת מועצת באר טוביה, מוטי ארבל, איש המושב שדה עוזיה. "האופוריה הזאת גם הובילה את המועצה אל התוהו ובוהו שבו היא נמצאת עכשיו".

משהו רע קרה בבאר טוביה בשנים האחרונות. מה בדיוק? מתי זה התחיל? תלוי את מי שואלים. מה שברור הוא שהמועצה חייבת כיום 180 מיליון שקלים; 30 מיליון מהם עליה להחזיר לבנקים ולספקים כבר בשנה הנוכחית. העובדים מקבלים את שכרם בחלקים, במשך החודש. "במקום להביא יזמים חדשים לאזורי התעשייה של באר טוביה, ראש המועצה, דרור שור, נאלץ להתרוצץ כל החודש כדי להבטיח שהוא יוכל לשלם משהו לעובדים. אי אפשר אפילו לחלום על הימים הטובים", אומר ארבל.

דרור שור, ממושב ביצרון שליד גן יבנה, נבחר לראשות המועצה בפברואר השנה. הוא גבר על ראש המועצה חנן חסיד, שכיהן בתפקיד 28 שנה. שור טוען כי זיהה את סימני ההתרסקות כבר לפני עשור, כשהיה חבר במליאת המועצה. לדבריו, הוא זעק שמשהו רע עומד לקרות לקופה הציבורית ואיש לא הקשיב. "השבר הגדול החל בשיפוץ בניין המועצה", הוא אומר. "בהתחלה נאמר לנו ששיפוץ הבניין יעלה כשלושה מיליון שקלים. בסופו של דבר כל הפרויקט הזה עלה כ-14 מיליון. משהו כאן לקה בחוסר תכנון. הבניין שבו אני יושב עכשיו הוא הסמל למשבר הגדול".

שלא כמו מבנים אחרים של רשויות מקומיות, למועצה האזורית באר טוביה בניין שגם חברת היי-טק יכולה היתה להתגאות בו. במבנה של שתי הקומות יש משרדים מעוצבים, מעלית, מסדרונות מטופחים, רהיטים יפים. "מי שרואה אותי יושב כאן חושב שאני מנהל מקום שמגלגל היום מיליונים. המראה מטעה", אומר שור.

אלא שלדברי אחרים במועצת באר טוביה, המשבר החל לפני כחמש או שש שנים, בתוכנית שאפתנית של המועצה לחדש את התשתיות ב-23 יישוביה. "היה כאן הרבה עניין של אגו", אומר ארבל. "במועצה אמרו, 'מה, אנחנו באר טוביה, אנחנו לא נוכל לעשות פיתוח במושבים?'"

כולם רצו פיתוח

אפרים ברנס ממושב חצב, שהיה ממלא-מקומו של חנן חסיד, אומר שפיתוח היישובים נהפך לחלק גדול מהבעיה הנוכחית של הרשות: "חשבנו שאבותינו ראויים ללכת על מדרכה, ליהנות מכבישים חדשים, מתאורת רחוב ומביוב מרכזי. גם כמועצה חשבנו שאנחנו ראויים לשדרוג הזה, שכן במשך שנים ארוכות לא נזקקנו לשקל מהמדינה. את הכל בנינו בעשר אצבעות. היום, לצערי, המדינה צריכה לעזור לנו", אמר.

בימים שהדחפורים נכנסו למושבים והחלו להפוך כבישים, היו בטוחים במועצה האזורית שהכסף לכיסוי העבודות יבוא משיווק קרקעות למסחר ולתעשייה בארבעת אזורי התעשייה שלה: עד הלום, ראם, קסטינה וכנות. אלא שלפני ארבע שנים פרצה האינתיפאדה, המשק נכנס למיתון עמוק, החלומות קרסו, הכסף הגדול לא בא והחובות נשארו. "המועצה הוציאה כסף רק על סמך צפי של הכנסות. מישהו כנראה לא הבין שלפני שעושים צבע, צריך לעשות פחחות", אומר ראש המועצה, שור. "אותן הכנסות צפויות לא הגיעו. באותם ימים הייתי חבר מועצה והצעתי שכל הוצאה תחפוף להכנסה. לא שמעו לי. היקף החובות שלנו עכשיו הוא 180 מיליון שקלים, רובם בהלוואות לבנקים בטווח קצר. זו פשיטת רגל".

גם התוכנית לחידוש המושבים, טוענים בבאר טוביה, לקתה בחסר. על פי התוכנית המקורית, המיזם כולו היה אמור לעלות למועצה כ-50 מיליון שקלים. הכסף, כך תוכנן, ישולם במשך חמש שנים. ואולם, בסופו של דבר עלתה התוכנית למועצה כ-200 מיליון שקלים. "המועצה רצתה להיטיב עם העם וזה עלה לה ביוקר. המועצה קפצה מעל הפופיק", אמר ארבל. "התוכנית היתה אמורה להיות נקודתית, בכמה יישובים שהיו בהם בעיות תשתית קשות. במושבים אחרים, שלא נכללו בתוכנית המקורית, ראו פיתוח ורצו גם. נציגי המושבים במועצה הפעילו לחץ וקיבלו. בסופו של דבר כל הפרויקט הזה עלה פי ארבעה".

כ-17 אלף תושבים גרים ב-23 יישובים - רובם מושבים - במועצת באר טוביה. המועצה מעסיקה 500 עובדים. ראש המועצה שור אומר כי 40% לפחות מהעובדים אינם נחוצים למערכת. תקציב המועצה לשנה זו הוא 146 מיליון שקלים, מהם יותר מ-64 מיליון שקלים מיועדים לתשלום שכר לעובדים וכ-30 מיליון שקלים לפירעון הלוואות. "קיבלתי סקר שערכו במועצה אנשי המרכז לשלטון מקומי וממנו עולה כי על כל אלף תושבים בבאר טוביה יש 11 עובדי רשות, בעוד שעל פי כל הנהלים צריך שיהיו שישה", אמר שור.

יתרה מזאת, לטענתו, כ-120 מהעובדים מקבלים שכר הגבוה מזה שעליהם לקבל, לאחר שקיבלו דירוג שאינו מתאים למשרתם. "עובדים קיבלו דירוג גבוה ובאוגוסט 1998 הדבר עוגן בהסכם קיבוצי. השרץ הזה הוכשר", טען שור. כעת הוא מוביל תוכנית הבראה שבמרכזה פיטורי עובדים. "בסופו של דבר תשלם המועצה 35 מיליון שקלים מתקציבה להוצאות שכר, במקום 64 מיליון", אמר.

הכסף הגדול לא בא

ראש המועצה הקודם, חסיד, בן 74, נהנה בימים אלה מגידול ירקות בגינתו הפרטית במושב ניר בנים. מלבד זאת הוא מכהן בהתנדבות בתפקידים שונים, בהם בוועד הממונה על המועצה האזורית לכיש, בוועד המנהל של מכללת אחווה ובתנועת המושבים. הוא סבור שמועצת באר טוביה עדיין מדורגת בשורה הראשונה של הרשויות המקומיות בישראל: "בבאר טוביה גובים מדי שנה 70 מיליון שקלים ארנונה. בלכיש הסמוכה גובים רק 12 מיליון שקלים. יש לנו חוקי עזר מסודרים ואנחנו לא תלויים במדינה במענקי איזון".

חסיד מעריך שאם תהיה התאוששות בתחום התעשייה, המועצה תוכל לחדש ימיה כקדם בתוך שנה. "כסף שציפינו לו פשוט לא הגיע מאזורי התעשייה ונותר חוב בלתי צפוי", אמר. לדבריו, הוא שלם עם העלאת הדירוג לעובדים במועצה: "ברשויות מקומיות אחרות, כמו ירושלים, תל אביב ורמת גן, תמיד הדירוג לעובדים גבוה יותר מזה של עובדי המועצות האזוריות. העובדים מקבלים שכר נמוך, כמעט נזקקים להשלמת הכנסה. אנחנו רשות שלא נזקקת למענקים מהמדינה, וביקשתי להגדיל את דירוג העובדים. אמרתי שלא ייתכן שמנהל מחלקה שעובד במועצה 20 שנים ומקדיש שליש מחייו לרשות, יקבל 5,000 שקלים בחודש. זו היתה המדיניות שלי, ואני שלם אתה", הגיב.

ראש המועצה המכהן, שור, מקווה כעת שמשרד הפנים יאשר לו את פריסת ההלוואות שלקחה הרשות מהבנקים למשך עשר שנים: "מעבר לזה אני לא רוצה שום דבר. אני לא רוצה להתדפק על דלתות המשרדים השונים ולבקש כסף. שיעזרו לי רק בזה", אמר.



בתוך בניין מועצת באר טוביה. הפרויקט עלה 14 מיליון שקלים, במקום 3 מיליון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו