בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדוע פרשה חנה קהת?

חנה קהת יו"ר ארגון הנשים הדתי הפמיניסטי קולך, שנאבק בהטרדות מיניות בעולם הדתי, פורשת. היא מסבירה זאת בעייפות. חברותיה מסבירות ששילמה מחיר כבד ועייפה מהלחצים

תגובות

מאוחר בלילה לפני ראש השנה, נסעה חנה קהת עם משפחתה לשכונה החרדית הר נוף, לברך את הוריה לרגל השנה החדשה. הבית המה מאדם. אביה, הרב החרדי שלמה פישר, אחד מראשי ישיבת "איתרי" בירושלים, גר בימות החול בין כותלי הישיבה, מוקף במאות ספריו. בימי חמישי בלילה ובערבי חגים, עם שובו לדירתו, עולים אליו לרגל ילדיו, תלמידיו ויתר באי ביתו כדי לשוחח ולהתייעץ עמו עד לשעות הקטנות של הלילה. לקהת, היושבת ראש היוצאת של הארגון הפמיניסטי הדתי "קולך", הנסיעה הלילית מביתה בנוה דניאל שבגוש עציון, מעוז הציונות הדתית, לבית הוריה היא תמיד כעין מסע סמלי.

לפני יותר מעשרים שנה פרצה את גבולות העולם החרדי שבו גדלה והתחנכה ואימצה זהות דתית לאומית. אבל אף שבעיני החברה החרדית של אותה תקופה ההצטרפות ל"מזרחי" נחשבה כעין התפקרות, היא לא נודתה. אביה הבין לנפשה העצמאית והחקרנית, מספרת קהת. הציבור הדתי הלאומי ממילא לא היה זר לו, שכן הוא נחשב עד היום בקרב ציבור זה לאישיות רבנית נערצת. אבל משזוהתה כפמיניסטית, נושאת דגל המאבק בהטרדות המיניות בחברה הדתית, זכות אבות זו לא עמדה לה עוד - לא בחברה החרדית וגם לא בזו הדתית הלאומית.

לפני כחודש קיבלה את אות המתנדב בבית הנשיא על פעילותה ב"קולך". אבל האשה המזוהה ביותר עם "הפורום לנשים דתיות" (כשמו המלא של הארגון), ואחת ממייסדותיו, פרשה לפני כמה שבועות מתפקידה כיו"ר. קהת מסבירה זאת בעייפותה מהתמרון הבלתי פוסק בין גידול ששת ילדיה לבין קריירה עצמאית וניהול ארגון חברתי בהתנדבות מיום היווסדו. בימים אלה היא שוקדת על כתיבת הדוקטורט שלה בספרייה השלווה של מכון הרטמן בירושלים.

עם זאת, נוכח הסערה הגדולה בציבור הדתי והלחצים הכבדים שעמם התמודדה קהת בשנתיים האחרונות, בעקבות החשיפה של שתי פרשות של האשמות בהטרדות מיניות על ידי "קולך" - פרשת הרב שלמה אבינר והרב יצחק כהן, רב מדרשת בר-אילן - פרישתה מעוררת תהיות. האם ריפו את ידיה? "חנה שילמה מחיר אישי ומשפחתי כבד", אומרת אחת הפעילות הבכירות בארגון, "אפשר להבין שהתעייפה".

"קולך" מאיים על הממסד הרבני. ערב ראש השנה התפרסם בעיתונים "הצופה" ו"בשבע", ובדף פרשת השבוע "מעייני הישועה", פסק הלכה של הרב מרדכי אליהו הקורא להחרים את דפי פרשת השבוע הפופולריים של הארגון ולא להכניסם לבתי הכנסת. זהו השיא של אווירת עליהום ציבורית שכוונה בעיקר לקהת. "'קולך' יצר קול המטריד את המערכת הציונית הדתית", אומרת הפרופ' חנה ספראי ממכון הרטמן, המשקיפה מן הצד על הפעילות של הארגון. "הם לא אוהבים את חנה קהת. הם לא רגילים לקול אסרטיווי דתי".

קהת, שליוותה מקרוב את הנשים והשמיעה את זעקתן במאבק ציבורי, ספגה קיתונות של השמצות, איומים והטרדות. היא כונתה "רודפת רבנים". לדבריה, אף הופעלו לחצים מגבוה על מכללת אורות לבנות באלקנה, שבה היא מרצה בכירה, לפטרה. כדי להרגיע את הרוחות הודיעה השנה על צאתה לשנת שבתון. היא רוצה לשקול את צעדיה ולראות לאן מועדות פניה ופני "קולך".

קהת, בת 44, אשה כריזמטית המשדרת נעימות וחוסר כוחנות, נחשבת לאם הגדולה של ארגון "קולך". "היא ביטאה את כל המאוויים שלי ושל נשים רבות כאשה דתית פמיניסטית", אומרת יפה רוזנבלום, מהפעילות בארגון, "הזדהיתי עם הרדיקליות שלה". בציבור הרגיש לצווים חברתיים והנשמע לרבנים היא פועלת באומץ ממש, באופן שבו היא נוהגת להשמיע את עמדותיה ללא פחד מהממסד הרבני, אומרת היועצת המשפטית של "קולך", עו"ד רבקה שפירא. "היא אשה תורנית, למדנית", אומרת רוזנבלום. "אי אפשר לבטל אותה או לא להתחשב בה". הישגיה אינם במישור הציבורי בלבד. לפני שש שנים יזמה הקמת בית ספר לילדיה בצביון דתי פלורליסטי - בית הספר "ראשית" - ביישוב ראש צורים שבגוש עציון. רבע מתלמידיו הם ילדים חריגים. ברוח הפמיניזם הדתי גם הקימה עם חברותיה מניין נשים, הפועל בנוה דניאל בשבתות ובחגים במקביל לבית הכנסת.

ילדות חסרות קול

העולם של ילדותה, בשכונת מאה שערים, היה רחוק שנות אור מעולמה כיום. אמה היתה בת למשפחה אדוקה מהיישוב הישן. מוצאו של אביה ממשפחת רבנים באירופה. אביו, אהרן, בחר לרכוש השכלה חילונית אבל כעבור שנים אחדות חזר בתשובה והקצין מאוד. הוא עלה לישראל ואומץ על ידי הרב חיים זוננפלד, רבה של העדה החרדית. "סבי היה דמות ציורית", מספרת קהת. במאורעות תרפ"ט ירה מאחד הגגות במאה שערים בראש כנופיית מסתננים ערבים והרגו. כדי להתפרנס לימד שפות בגימנסיה ברחביה בלי להיפרד מבגד הזברה שלו, בסגנון מאה שערים.

הסב לימד בעצמו את ששת ילדיו. ארבעת בניו היו לרבנים; אביה של קהת הוא הסמכות הרוחנית העליונה ב"איתרי" רבת המוניטין. קהת מתארת אותו כאוטודידקט המשלב בהגותו פילוסופיה כללית ויהודית. לרב פישר השפעה על הזרם החרד"לניקי. רבנים בולטים בציונות הדתית, כמו הרב שג"ר (שמעון רוזנברג) והרב מנחם פרומן, היו בני בית בבית הוריה.

אמה של קהת גידלה את שמונת ילדיה ופירנסה את בעלה, שלמד תורה, בעבודתה כמנהלת בית ספר של חסידות קרלין. קהת למדה בבית הספר של אמה, שהלימודים בו התנהלו ביידיש. המשפחה סבלה מעוני, אף שכילדים היא ואחיה לא היו מודעים לכך, כי בסביבתם "תמיד היו עניים יותר".

תקופת הילדות היתה טראומטית. "גדלתי במקום חסר הגנה", היא אומרת. "הכל היה פרוץ: ילדות חרדיות היו חסרות קול ויכלו לפגוע בהן. מצוקתן לא נשמעה". מאחורי הבית היה העולם הגדול והאכזר, היא מספרת. "כילדים היינו נמצאים שעות בחוץ. באזורי הכנסייה האתיופית, ליד הבית, היו מסתובבים טיפוסים בעייתיים, נוער שוליים, שנטפלו לילדים". במבט לאחור, היא אומרת, ילדותה הפגועה היא אולי הסיבה להקמת "קולך". "כיום אני חושבת שבתת מודע שלי פעלתי ליצור תנועה שתגן על נשים ובנות ואולי תיצור עולם טוב יותר בשביל הבנות שלי".

את לימודי התיכון למדה בסמינר בית יעקב, תקופה שהיא מתארת בסופרלטיווים, כי "הפסקתי לפחד". אז גם טיפחה רצון ללמוד ולהשכיל ואביה החל להביא לה מספרייתו בישיבה ספרי פילוסופיה והגות. אחרי הסמינר עברה ללמוד במכללת בית וגן המשתייכת לזרם דתי מודרני. שם השלימה תואר ראשון בחינוך ואף לימדה במקום. אחרי כן עברה ללמד במדרשת לינדנבאום לבנות. בשנים האחרונות היא מלמדת מחשבת ישראל ותנ"ך במכללת אורות באלקנה ובמכללת אפרתה בירושלים. בשלב מסוים שמה לב שאביה מנסה להכיר לה תלמידים מצטיינים מישיבת מרכז הרב. כך הבינה שהוא תומך בדרכה. בסופו של דבר התחתנה עם ברוך, רב המלמד בישיבת אור עציון.

קהת, היחידה ממשפחתה שעזבה את הקהילה החרדית, מתארת את המעבר לעולם הדתי כהחלטה מודעת. "היה בי רצון עז לבטא את עצמי מבחינה דתית ולהשכיל", היא מסבירה, "ובחברה החרדית הייתי מוגבלת כאשה". היא רואה עצמה ממשיכת הזרם הלמדני שעליו מתייחס אביה. בנושא המחקר שלה, תמורות באידיאה של תלמוד התורה בעידן המודרני, בחרה מתוך עניין אישי.

מורה רב קסם

עם זאת, קהת מסתייגת ממה שמתרחש במדרשות. "יש אמנם דור צעיר של נשים שהן תלמידות חכמים, אך מנקודת מבט פמיניסטית עדיין אין פריצת דרך ממשית", היא אומרת, "מדרשות רבות רואות כתפקידן להחזיר את האשה למקום הראוי לה. עדיין בראש רוב המדרשות עומד גבר. זה דבר מעוות. ופירושו של דבר שאין הגדרה עצמית לנשים. העובדה שאת בתי באולפנה מלמד מורה רב קסם לא ראויה בעיני. שמעתי במו אוזני אמירה שיש משהו במתח האירוטי שמדרבן את הבנות. איך צעיר כריזמטי יכול להוות דגם לבת שלי? זו הבניה של זהות מדכאת, כשבמקום אשה קרייריסטית עומד בראשן של הצעירות גבר". היא גם סבורה שבמקום שגברים הם שמלמדים לימודי צניעות או אף דיני טהרה, הנערות נחשפות להטרדות מיניות.

ההכרה הפמיניסטית של קהת הבשילה בהדרגה. לפני יותר מעשר שנים לימדה במוסד שבו היתה הגמוניה גברית חזקה. "חשבתי על הבת שלי. לא הייתי רוצה שתלמד במקום לא שוויוני כזה". ב-1997 הקימה, עם חברות מהעבודה, את "קולך". לאחר הכינוס הראשון, שאליו באו כמאה נשים, החל הארגון לפרסם את דפי פרשת השבוע. במשפחתה החרדית של קהת היו תגובות מסויגות על פעילותה. "אבי חשש מהתהודה החברתית. הטריד אותו החשש שייפרצו גבולות ההלכה".

בארגון יש כיום יותר מאלף חברות. "הנשים כיום הן זירה נפרדת ייחודית", אומרת קהת. "יש להן נקודת ראות אחרת מאשר הממסד הדתי של הישיבות ובתי המדרש. מעמד האשה עלה על סדר היום של החברה הדתית".

ההחלטה לפעול בעניין ההטרדות המיניות היתה אחת האמיצות שקיבלו קהת והנהלת "קולך". "בדרך היה עלינו לא רק לשבור טאבו, אלא גם מיתוס: שהחברה הדתית טהורה יותר", אומרת קהת. התגובה בציבור הדתי היתה דה לגיטימציה של המתלוננות המשתייכות לזרם החרד"לי ושל "קולך", וניסיונות של רבנים לאסוף מבתי הכנסת את העלון של הארגון. "הרבנים פשוט פוחדים. הכוח הנשי הוא איום של ממש עליהם", היא אומרת.

היתה זו טראומה, מספרת קהת, לגלות ש-130 רבנים חתמו על מכתב חריף נגד המתלוננות על הרב אבינר. במשך תקופה ארוכה זרמו אל הארגון עדויות רבות ממתלוננות. "מכתב הרבנים היה פעולה משתיקה ומשתקת שחשבנו שיש לה אפקט לדורות. לגדל בנות בחברה כזו זה אסון". "קולך" החל לפעול משפטית וציבורית בעניין התלונות. בפרשה השנייה, בחשדות שיוחסו לרב כהן, אביה של קהת היה הרב היחיד שנקט עמדה ברורה. לאחר ששמע עדויות מפי המתלוננות, כתב מכתב חריף לאוניברסיטת בר-אילן ופסק שאיש כמוהו אסור שילמד נשים.

כמעט שנתיים לאחר שהחל המאבק, תקופה שבה סבלו המתלוננות נגד הרב אבינר מנידוי חברתי, אחת מהן התייאשה. השנייה מנהלת מאבק עיקש דרך המערכת המסורבלת והאטית של בתי הדין הרבניים. בנוגע לרב כהן הושגה פשרה והוא פרש מתפקידו.

בעקבות הפרשות, "קולך" שיתף פעולה עם יוזמה של עולם המדרשות ותנועת אמונה לגיבוש קוד אתי לרבנים בשאלת ההטרדות המיניות ולהכנסת תקנון למוסדות החינוך. גיבוש הקוד הוטל על ועדה שמשתתפים בה רבנים בולטים כמו הרב יעקב אריאל מרמת גן והרב אהרן ליכטנשטיין מישיבת הר עציון. על ניסוחו שקדה עו"ד שפירא, היועצת המשפטית של הארגון. "הכללנו בקוד את החוק הישראלי החדש בנושא הטרדות מיניות", מסבירה שפירא. "הקוד מנחה איך לנהוג כדי למנוע מצבים של הטרדה מינית, אך גם מחייב מוסדות, מחנכים ומורים להגיב לאחר אירוע באופן שמחויב בחוק". השלב הבא, לדבריה, הוא הכנסת התקנון.

לקהת עדיין לא מונתה מחליפה, אבל ברור שעידן חדש נפתח בארגון. בעבר הכל התנהל מכוח אישיותה הכריזמטית. כיום "קולך" נמצא בשלב של התארגנות פורמלית ופתיחת סניפים. חמישה כאלה כבר יש. הזירה הנוכחית שלו היא החרפת המאבק למען עגונות ומסורבות גט. קהת אומרת שאינה יכולה שלא לחוש אופטימיות זהירה למראה הכנסים המלאים בנשים צעירות ודעתניות. "ייסדתי את 'קולך' במחשבה על ארבע בנותי. אני רוצה שיהיה להן כבוד עצמי ושלא יחוו את העלבון שבישיבה בעזרת נשים. נשים מוצלחות לא צריכות להרגיש סוג ב' דווקא בקהילה שלהן, במקום הכי יקר להן. להיות אשה דתית זה לא בהכרח להכין אוכל לשבת". היא סבורה שלא צריך להשלים עם המידור החברתי שהחברה המסורתית הדתית יצרה. במלים אחרות, צריך לפתוח את השער לנשים באשר הן.



חנה קהת. "הרבנים פשוט פוחדים. הכוח הנשי הוא איום של ממש עליהם"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו