בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנטיפים זוכרים הכל

מחקר במערת נטיפים ליד בית שמש מתעד את רעידות האדמה הגדולות באזור על פני 185 אלף שנים

תגובות

בעשרות אלפי השנים האחרונות התחוללו באזור ישראל רעידות אדמה רבות עוצמה, שאילו התרחשו כיום היו גורמות לרבבות הרוגים ופצועים ומחריבות בתים. גיאולוגים חושבים שאם יצליחו להבין את הדפוסים של רעידות אדמה קדומות, הם יוכלו להבין טוב יותר גם את רעידות האדמה העתידיות, תדירותן והנזק הצפוי מהן.

במזרח התיכון יש תיעוד היסטורי כתוב ומפורט על רעידות אדמה שהתרחשו ב-2,000 השנים האחרונות. זה הרבה מאוד יחסית למקומות אחרים בעולם, אומרת אליסה קייגן, חוקרת רעידות אדמה ותלמידת דוקטורט באוניברסיטה העברית ובמכון הגיאולוגי בירושלים, "זה יפה מאוד, אבל אנחנו רוצים יותר מזה. כי ההתנהגות של רעידות אדמה יותר מסובכת ממה שאפשר לראות בחלון של אלפיים שנה. אנחנו רוצים להרחיב את חלון הזמן".

הרחבה כזאת מצאה קייגן באמצעות מערת הנטיפים "שורק" ליד בית שמש. בכל ההיסטוריה שלה, עד שהתגלתה בראשית שנות ה-70, המערה הזאת היתה סגורה ומוגנת מפני השפעות חיצוניות הרסניות: בני אדם, בעלי חיים וסחף. כך השתמרו בה, בצורה טובה יחסית, העדויות לרעידות האדמה באזור.

הזעזועים של רעשי האדמה נותרו "רשומים" במקומות שונים כמו מערות נטיפים וקרקעיות של אגמים (שאותן חוקרת קבוצה אחרת במכון, בראשות ד"ר בני בגין). "כמו שבזמן רעידת אדמה בבית נופלים חפצים, מתמוטטים קירות, כך במערות נשברים נטיפים, נפערים סדקים", אומרת קייגן.

קייגן ועמיתיה קדחו דגימות בקוטר של 5.5 סנטימטרים בתוך הנטיפים ושיחזרו מתוכם את ההיסטוריה של רעידות האדמה באזור. ליבה אחת כזאת נקדחה מרצפת המערה כדי לראות מה נפל והתאבן שם. בתוך הליבה היה טבוע עיגול קטן - "נטיף מקרוני" (הקרוי כך על שום צורתו) - שנפל מתקרת המערה. נפילת הנטיף הזה ונטיפים אחרים מיוחסת לרעידות האדמה. קייגן תיארכה את גיל הנטיף ואת גיל השכבה שגדלה מעליו - הצירוף נותן אומדן לזמן שבו התרחשה רעידת האדמה שבמהלכה נפל הנטיף.

ממצאי המחקר התפרסמו בגיליון האחרון של כתב העת Geology. הוא מבוסס על ממצאים שנאספו במסגרת עבודת המחקר שלה לתואר שני, בהנחיית הד"ר מרים בר מתיוס והד"ר אבנר איילון מהמכון הגיאולוגי, והפרופ' אמוץ עגנון מהאוניברסיטה העברית.

העדויות לרעידות אדמה שנמצאו במערה משתרעות על פני כ-185 אלף שנים - יותר מכל מחקר אחר שנעשה בישראל עד כה. היא מצאה עדויות רבות ל-13 רעידות אדמה גדולות, בעוצמה של 7.5 או יותר בסולם ריכטר, כאלה שהיו גורמות לאסון כבד: אלפי הרוגים ופצועים ונזק רב למבנים; ומעט עדויות לחמש רעידות אדמה נוספות בסדר גודל דומה. לפי הממצאים של קייגן, רעש כזה מתחולל בממוצע כל 12 אלף שנים. לפי העדויות שנמצאו עד כה, רעידת האדמה האחרונה בקנה מידה כזה התרחשה לפני כ-5,000 שנים. עם זאת, גיאולוגים אומרים שרעידות אדמה פחות חזקות - שגם הן יכולות לגרום לפגיעה קשה בחיי אדם וברכוש - מתרחשות כל מאה שנים בממוצע. הפעם האחרונה שרעידת אדמה כזאת התרחשה היתה ב-1927 והרעש פגע אז בירושלים, בשכם, ביריחו וגם בלוד וברמלה.

היתרון במחקר במערת הנטיפים שורק, אומרת קייגן, הוא טווח הזמן הרחב שניתן לחקור בו את התרחשותן של רעידות האדמה. החיסרון הוא שהעדויות בה מלמדות רק על רעידות האדמה הגדולות ביותר; על רעידות אדמה פחות חזקות אין מידע במערה.

קייגן תיארכה וחקרה כשלושים ליבות של נטיפים והצליבה את הנתונים עם אלה שהתקבלו מליבות של נטיפים שנלקחו ממערת הר טוב, הנמצאת במרחק של כחצי קילומטר ממערת שורק. היא גם מיפתה את פני השטח של המערה ואת כיוון נפילתם של נטיפים, ששבו והתקבעו על קרקעית המערה. "היה חשוב לי למצוא אם אותה עדות נמצאת בחלקים שונים, כלומר שהדברים לא קרו באקראי - שהנטיפים לא נפלו מכוח הכובד אלא בגלל רעידת אדמה. אם הם סתם היו נופלים, הכל היה נראה אקראי. אבל מצאנו שהגילים דומים בשתי המערות, וגם כיוון הנפילה".



נטיף "מקרוני" כפי שנמצא בחתך של נטיף במערת שורק. נפילתו מיוחסת לרעידת אדמה קדומה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו