בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית"רי תמיד

צבי חרמוני, איש הארגון הצבאי הלאומי, ממקימי נורדיה, 2005-1918

תגובות

צבי חרמוני נולד ב-1918 בבארלד שבחבל מולדביה שברומניה. בן 16 היה כשהצטרף לקן בית"ר שבעיר, ובגיל 20 יצא בדרכו לארץ ישראל. אחרי תלאות הפליג מנמל פיומה שבחוף האדריאטי על הספינה "דראגה" והצליח לרדת בחוף טנטורה, בערב יום הכיפורים 1938. צבי השתלב במהירות בארגון הצבאי הלאומי ?(אצ"ל?) ומונה למפקד פלוגת הגיוס של בית"ר בזכרון יעקב. הוא עסק בהברחת מעפילים והעביר קורסים מחתרתיים במבצר שוני שליד בנימינה. בשוני הכיר את בלה פלקחין, שהיתה לאשתו ולאם ילדיו שמואל, גדעון, עמוס וחגית. בלה נעצרה על ידי הבריטים ונכלאה למשך כשנתיים בבית הסוהר לנשים בבית לחם.

חרמוני השתתף בפעולות רבות של האצ"ל בצפון, עד שב-8 בפברואר 1941 עצרה אותו משטרת חיפה, יחד עם איש אצ"ל נוסף, דוד טהורי. על פי הספר "בית"ר בא"י" הם ניסו "להחרים כסף וזהב של אחד מעשירי העיר". הוא ישב כשנתיים בכלא עכו ומשם הועבר לכלא מזרע. אז נודע לו כי אחיו הצעיר שמואל ?(מיקי?) טבע עם חבריו הבית"רים באוניית המעפילים "סטרומה", בים השחור. ב-19 באוקטובר 1944 הוא היה אחד מ-251 העצירים המינהליים, אנשי אצ"ל ולח"י, שהגלו הבריטים לאריתריאה. הוא התגלגל במחנות המעצר באריתריאה, סודאן ושוב באריתריאה עד ששוחרר ממחנה אסמרה באריתריאה ב-16 בדצמבר 1946. דב מילמן, אף הוא מ"גולי אפריקה" של האצ"ל, אומר שחרמוני היה פעיל מאוד בחפירת מנהרות בריחה ובהכנת כתבי סתר ששימשו להתכתבות עם החוץ, מבלי שהצנזורים הבריטים יבינו את הכתוב.

אחרי שובו לארץ חזר חרמוני לפעילותו המחתרתית, וב-20 ביוני 1948 היה בין אנשי האצ"ל שקידמו בכפר ויתקין את פני "אלטלנה". בהוראת דוד בן גוריון שלח מפקד חטיבת "אלכסנדרוני", דן אבן, אולטימטום למפקד האצ"ל, מנחם בגין, שבו הזהירו מפני הצפוי אם לא יימסר הנשק מיד לצה"ל: "עלי להודיעך כי כל השטח מוקף ע"י יחידות צבא בזיון מלא ושריונים והדרכים חסומות". לבגין ניתנו עשר דקות להשיב. המתח גאה, הוחלפו דברים קשים ולבסוף פרצו חילופי אש, שבהם נהרגו שישה אנשי אצ"ל ושני חיילי צה"ל. ה"אלטלנה" הפליגה לתל אביב ועליה בגין ואחיו של צבי, שבתאי נדיב, ממפקדי האצ"ל בתל אביב, ושם הגיעה הדרמה לשיאה עם הפגזת האונייה ועלייתה באש.

חרמוני ועוד יוצאי אצ"ל, לח"י והבריגדה היהודית, ועמם אנשי משמר הירדן שחזרו מהשבי הסורי, הקימו באותה שנה את המושב הבית"רי המשגשג נורדיה שבשרון. הוא ניהל את המושב במשך כ-20 שנה, ולאחר מכן שימש בתפקידים בכירים במשרד החקלאות. אחרי מלחמת ששת הימים פעל עם העיתונאי יחזקאל המאירי לגלות את קברו של ברוך מזרחי, לוחם אצ"ל שנשלח להניח מכונית תופת במפקדתו של קאוקג'י בג'נין, נתפס והוצא להורג. ברוך מזרחי לא היה אלא חמודה אבו אל-עיניין, ערבי שהתגייר ולחם לצד היהודים, ואף בילה עם חרמוני במעצר באריתריאה. חרמוני החזיר לו חוב של כבוד כשדאג להביאו לקבר ישראל.



צבי חרמוני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו