בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האלוף הצעיר שהציע טרנספר בגדה נהפך לרמטכ"ל ששקל מדינה פלשתינית

גילויים חדשים על עמדותיו של איש הצבא רבין, במסמכים שפירסם גנזך המדינה

תגובות

באפריל 1956, בהיותו אלוף במטכ"ל, הציע יצחק רבין לראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון לנצל מלחמה נגד ירדן לגירוש פלשתינאים מהגדה המערבית. "אני סבור שאת מרביתם אפשר להרחיק", אמר רבין. "לא נאמר היום באופן קטגורי שאת כולם, אבל באופן כללי את מרביתם אפשר להרחיק. לו המספרים היו יותר קטנים זה היה יותר קל, אבל הבעייה בעיקרה ניתנת לפתרון. זה לא יהיה צעד הומני, אבל מלחמה בכלל זה לא עניין הומני".

הזדמנות חלקית למימוש הרעיון ניתנה לרבין אחרי 11 שנה, כרמטכ"ל צה"ל במלחמת ששת הימים. בדיווח לוועדת השרים לענייני ביטחון על המתרחש בגדה אמר כי "יצרנו אפשרות כדי לתת למי שרוצה לברוח - לברוח, וכדי למנוע לחימה קשה. לא רצינו לפוצץ עוד את גשר אלנבי, כדי לתת למי שרוצה לברוח. אמרו לי ששם יש בריחה. בסך הכל יש באזור זה כמיליון ערבים. נניח שיברחו 100 אלף, אין מנוסה כללית".

"קצת זהיר מדי"

ציטוטים אלה ורבים אחרים - ביותר מ-200 תעודות, בלמעלה מ-600 עמודים - מופיעים בפרסום רשמי של גנזך המדינה, "יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, מבחר תעודות מפרקי חייו", בעריכת ימימה רוזנטל. הכרך, העוסק ב-45 שנותיו הראשונות של רבין, עד תום תקופתו כרמטכ"ל, ראה אור בשבוע שעבר. הוא מתווה את דרכו של רבין מילדותו, דרך חברותו בפלמ"ח ועד לשיא מסלולו הצבאי, הפיקוד על צה"ל ביוני 1967, כאשר הרמטכ"ל, סגנו ושלושת אלופי הפיקודים גם יחד היו יוצאי הפלמ"ח.

אף שהוא נושא חותם ממלכתי, אין בספר רתיעה מהצגת חולשותיו של רבין, כולל התמוטטותו במאי 1967. רוזנטל, שכתבה גם את המבואות, הצליחה לאפיין את דרכו של רבין ואישיותו בהתבטאויותיו בדיוני מטכ"ל ובמכתבים למשפחתו ולידידיו. קטע מאלף בכתב ידו של רבין, מתוך מכתב לעוזי נרקיס, בהיותו נספח צבאי בפאריס, ממחיש בתיקוניו ובמחיקותיו את התלבטויותיו, היסוסיו ותסכולו בחתירה למימוש ולדיוק. בולטת אצלו שניות: לוחמני בניסוח טענתו כי אסטרטגיה של נכונות להפעלת כוח צבאי היא חיונית להשגת שלום, אך בה בעת "קצת זהיר" מדי, חסרון שמצא בו בן-גוריון כנימוק לאי-מינויו לרמטכ"ל.

בספר מתועדת נכונותו של רבין בדצמבר 1967 לשקול הקמת מדינה פלשתינית. ערב פרישתו מצה"ל וצאתו לוואשינגטון כשגריר, אמר רבין לראש הממשלה לוי אשכול כי "הרעיון שעלה על הקמת מדינה פלשתינית, יש לו יתרון נוסף, הוא מרווח התמרון היחידי שלנו". אשכול השיב, "מדי יום ביומו רבה התנגדותי לרעיון זה וגדלה". רבין העיר כי מאחר שאינו "בעד סיפוח כולל לישראל", הרי שמבין "שתי אפשרויות - להחזיר לחוסיין בתנאים מסוימים של הבטחת ביטחון או להקים מדינה פלשתינית", הוא "חושב שאין למי להחזירה כעת".

"סיפוח נוסח דרום אפריקה"

האלוף הצעיר שהציע "להרחיק" את הפלשתינאים, שינה את דעתו כרמטכ"ל של 1967 ואמר כי "נקודת המוצא אינה חיתוך הערבים בגדה, ולא נזיז חצי מיליון ממקומם".

רבין התנגד אז להחזרת רמת הגולן לסוריה ומזרח סיני למצרים, גם תמורת שלום. בדיון מטכ"ל, אחד האחרונים בראשות רבין, טענו אריאל שרון ואלופים אחרים שרק שליטה מלאה בכל השטחים תבטיח את הביטחון. "להשאיר את השטח לאיזשהו הסדר פירושו שאנו גוזרים עלינו אסון", אמר שרון. בתגובה אמר רבין כי הוא מתנגד לפתרון ביניים ול"וויתור כלשהו שלא תמורת הסדר שלום".

עם זאת, רבין מיד הוסיף כי "אני גם חושב שעוד מיליון אזרחים ישראלים ערבים זה אסון למדינת ישראל לא פחות משינויי גבולות. לא מאמין שניתן להחזיק מדינה עם מיליון אזרחים מדרגה ו', כדי שלא להגיד את האות שלאחריה, לא כדבר זמני, לא כשטח כיבוש עד השגת פתרון פוליטי, אלא סיפוח כדוגמת דרום אפריקה".

דברי רבין בדיוני המטכ"ל, בשיחות עם סגל הפיקוד הבכיר ובפגישות עם הדרג המדיני (ממשלה, ועדת שרים לביטחון, ועדת החוץ והביטחון), בעיקר בכמעט שמונה שנים רצופות כראש אג"ם, סגן רמטכ"ל ורמטכ"ל, משקפים את חתירתו ההדרגתית להתנגשות צבאית עם סוריה, כדי לאלץ את המשטר בדמשק לחדול מתמיכתו בפיגועים פלשתיניים בישראל, ואת הערכתו השגויה כי המשטר הסורי אכן יורתע, או יופל, ולא יצליח לגייס לעזרתו נגד ישראל את מצרים.

בינואר 1964, בהרצאתו הראשונה כרמטכ"ל, אמר רבין לקצינים כי צה"ל יכול לקדם את סיכויי השלום דווקא בהתכוננות למלחמה, בהתעצמות ובגידול הכוח, וכי "הזמן לטווח רחוק פועל לטובת ישראל. כאשר יווצר מצב שהנה עומדת להיות מתקפה מיידית על ישראל, גורמי צה"ל ינסו להשיג את הזכות לפתיחת אש במכת אוויר, מכה ימית ויבשתית. אישור לדבר הזה מקנה כמעט חצי ניצחון". בהזדמנות אחרת אמר כי "מי שחושב ברצינות על התנגשות חייב לתת ליהודים את ההרגשה שזה בלתי נמנע (...) הדרך היחידה באמת להביא את היישוב למלחמה, זה רק בדרך הצגת אין ברירה".

חתר להתנגשות עם סוריה

באוקטובר 1965 הזהיר את קציניו כי מהלכי ארגון פתח "יכולים להיות הגפרור שמדליק להבה גדולה". חוסר האונים המופגן של מדינות ערב נגד ישראל והתקפלותן בפרשת הטיית הירדן "הולידו תופעות ייאוש בקרב הפלשתינאים (...) תופעה של ארגון קיצוני שהחליט ואמר, צריך על ידי אקט טרוריסטי לדחוף אותם למלחמה נגד היהודים. בשלב זה אלה אנשים שעושים תמורת כסף, שכירי חרב, אבל אני לא יכול להוציא מכלל אפשרות שיקומו פלשתינאים שיפעלו מתוך מחשבה, מתוך גישה אידיאליסטית, נכונות לשחרר את פלשתינה. נעמוד בפני בעייה קשה לפתרון. מלחמת גרילה, לחסל אותה זאת אחת הבעיות הצבאיות הקשות ביותר".

כמעט 40 שנה לפני גדר ההפרדה, אמר רבין בדצמבר 1966 לאשכול, בהסתייגות, כי "השאלה היא אם נבנה קו מז'ינו של גדרות". באוגוסט של אותה שנה, בתגובה לתמיכת שרון ב"מלחמה פעילה נגד סוריה, להפסקת החדירות ולשינויים טריטוריאליים", העיר רבין כי "מי שחושב שהעסק עם הפתח אפשר להביאו בנוסח מוטי הוד או קצת אריק שרון להתלקחות שתביא לכיבוש, טועה. הבעייה היא לא לכבוש אלא להחזיק".

אבל באותו חודש, במכתב לנספח צה"ל בלונדון, אלוף צבי זמיר, הודה רבין כי בפיקודו דוחף צה"ל את ממשלת אשכול להסלמה בצפון: "אסקלציה עם סוריה איננה לרעת ישראל, ולדעתי אין זמן מתאים יותר מהתקופה הנוכחית לקונפרונטציה בין ישראל לסוריה. אני מעדיף להגיע להתפוצצות מאשר לאפשר הגברת ההטרדה, ובעיקר אם הסורים יגבירו מאמציהם לארגון יעיל יותר והפעלה רבה יותר של הפתח". ככל שמתקרבת מלחמת ששת הימים, ברור חלקו של רבין בהחמרת האיום על המישטר הסורי, מתוך הערכה שהוא מבודד ושברירי.



רבין כרמטכ"ל. "היהודים הם אנטישמים", אמר פעם בדיון מטכ"ל. "הם אמנים בהצגת השחור שבחיים, ולכן לא נותנים לתקן את מה שצריך"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו