בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רומנטיקן מריר

שלום גד ו"היהלומים"

תגובות

חלפה כבר חצי שנה מאז הציג שלום גד בפעם הראשונה את שירי תקליטו החדש במופע חורפי במועדון בארבי בתל אביב. שישה חודשים ומשהו אינם תקופה קצרה למי שממתין כבר שש שנים להוצאת תקליט חדש, אך לוח הזמנים הייחודי של גד כבר הפך מזמן חלק בלתי נפרד מנוף עולמו אמנותי. שלא במקרה, הוא פותח את תקליטו החדש עם "סוף טוב הכל טוב" ומסיים אותו עם "חופשה של אלף שנים".

"אהבה", תקליט הסולו הרביעי של גד ?(והשני שלו עם "היהלומים"?), יוצא בסופו של דבר בעיתוי הנכון: קצת אחרי צאתה של להקת "אלג'יר" ?(שאותה מנהיג אחיו, אביב גדג'?) לחופשה מהופעות; קצת לפני צאת תקליטה החדש של להקתו לשעבר, "פונץ'"; ובמקביל להוצאה החדשה של תקליט הבכורה של גד, "סוף המדבר", ששנים ארוכות מדי לא ניתן להשיגו בחנויות.

אבל האם אמנם יש עיתוי נכון, מבחינה מסחרית ואמנותית, לתקליט כמו "אהבה"? אם להסתמך על ההבלחה האחרונה שנרשמה מכיוון חברות הטלפוניה הניידת ?("אנחנו חלק ממגמה חדשה, שבמסגרתה הופך אלבום המוסיקה לכמה קבצים דיגיטליים העומדים בפני עצמם"?), נראה שכן. גד הוא אמן מהסוג הישן: הוא מאמין בתקליטים שלמים, וטוען לזכותו להציע יותר מכמה קבצים דיגיטליים.

כל אחד מתקליטיו של גד שאף להיות יותר ממקבץ מקרי של שירים: כבר מתחילת דרכו הוא חותר להפוך כל תקליט לפרק אוטוביוגרפי, למעין יומן אישי מסוגנן. בכולם אפשר להבחין בהתמקדות: תקליט הבכורה של גד הציע מבחר מנופי ילדות ותמונות נעורים, "העבד" התמקד בשאלות של אמונה, "תנועות מטאטא מהירות" עסק במתח שבין החיים הכלכליים לחיים הרגשיים.

"אהבה" ממשיך את המגמה של קודמיו: יש בו הרבה מאוד שירים - למעשה, מעט יותר מהרצוי - ורבים מהם, 19 במספר, עוסקים בשאלות של נאמנות ותשוקה ?(אם להיעזר בשם תקליט של "אלג'יר"?). אבל בדומה לשלושת תקליטיו הקודמים של גד, גם "אהבה" אינו תקליט חד?ממדי או חד?נושאי. גד אינו אוטופיסט: לעתים הוא רומנטיקן מריר למדי, ושאלות מעמדיות מעולם לא נותרות אצלו מחוץ לתמונה.

"אני מוכן לנסות לנחות בתנאי שהרצפה תעלה קצת", הוא שר ב"דע מאיפה באת", "אני מוכן לנסות לעבוד, אבל לא בשביל כל אחד", הוא מוסיף. גד של "אהבה" פותח את התקליט בתחושה של השלמה ?("ככה כמו שזה, לא הייתי משנה דבר"?) ומסייג אותו בהומור בסיום ?("אני חולם על חופשה של אלף שנה ועובד על חלום של דקה"?). אך לבו של התקליט מוקדש לחפירה עמוקה.

מבצע מעין זה אינו יכול להתקיים ללא להט, שניכר היטב בהגשה של גד, וגם ללא אנרגיה ותנופה, שקיימות במינון גבוה ומרשים לכל אורך התקליט. נדרשים גם שותפים ראויים לשמם: "היהלומים" של גד ?(שאינם "היהלומים" בהנהגת עידו אגמון, אלא הרכב שונה לגמרי?) מצדיקים כאן את שמם. אלי שאולי נהפך בתקליט לתזמורת של איש אחד ?(גיטרות, בוזוקי, בגלמה, קסילופון, כלי הקשה, יוקליילי וקולות?), גיל פדידה מנגן בגיטרות ובכינור, ואלי דראי בתופים.

ביחד הם מצטרפים אל גד למסע ארוך, מהמקיפים והמרשימים שהציע הרוק הישראלי בשנים האחרונות. גד אינו מחבר הלהיטים הבולט ביותר בסביבה, אבל לצייר תמונות גדולות עם תשומת לב לפרטים קטנים הוא יודע. המסה שהוא מציע ב"אהבה" על הקשרים הפתלתולים שבין חיי הרגש לתנאי השוק אינה חסה על איש.

העליבות הקיומית של החיים בשוליים זוכה ב"אהבה" להארה בלתי שגרתית, לא פעם גם קשה ?("היא היתה עושה אותם אחד אחד בשבתות, יורדת על הברכיים ועוברת עד האחרון", הוא שר ב"חלומות נעורים", בשיר שהממד האוטוביוגרפי שבו אינו מוטל בספק?). ואולם, לכל הגיבורים כאן יש גם רגעים של חסד, או לפחות תקווה.

"אני לא מבין בפוליטיקה אבל אני אוהב אותך וזאת התחלה", הוא קורא לשיר בעל השם הארוך ביותר בתקליט. זה כמובן לא לגמרי נכון: גד יודע שניים?שלושה דברים על פוליטיקה של תחומים שונים. "כל אחד רוצה לשלוט בך", הוא אומר בשיר הנושא, "כל אחד רוצה פיסה ממני ובסוף עוד מתעקשים לקרוא לזה אהבה".

אלה שורות שמסרבות להיות עוד קובץ דיגיטלי לצריכה המונית; גד שר אותן בשילוב נכון של עדינות ופאתוס, הומור ומחאה. הקרבה שלו אל גיבורי השירים של "אהבה" אינה מונעת ממנו לראות את הסתירות והשקרים של חייהם: יש משהו אכזרי באופן שבו הוא משרטט רגעים של עליבות וחולשה, אך דווקא משום כך יש משהו יפה ברגעים שבהם הוא מאתר מקור של תקווה - או לפחות מפלט במוסיקה.

"אהבה" - שלום גד ו"היהלומים". שלומציון; אירסיי



שלום גד בהופעה. שילוב נכון של ?עדינות ופאתוס, הומור ומחאה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו