בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסלול אקדמי יכשיר את דור העתיד של יוצרי משחקי המחשב

תגובות

תעשיית משחקי המחשב הפכה כבר מזמן לענף ענק עם מחזור של מיליארדי דולרים. בארה"ב לבדה עמד בשנה שעברה הרווח של תעשייה זו על 10 מיליארד דולר, יותר מזה של תעשיית הסרטים ההוליוודית. כשהמשחק המצליח "Half Life 2" יצא לחנויות בשלהי 2004, התורים לקנייתו בפתח החנויות התחרו בתורי הענק שנראו מול בתי הקולנוע לקראת יציאתו לאקרנים של הסרט האחרון בסדרת "מלחמת הכוכבים", כמה חודשים אחר כך.

בישראל, לעומת זאת, פיתוח משחקי המחשב משתרך הרחק מאחורי שאר העולם ולמעשה כמעט שאינו קיים. כעת, כדי לנסות ולשנות את המצב בשוק המקומי, הוחלט במכללת בית ברל לפתוח מסלול ללימודי תעודה בתחום ה"משחקולוגיה". המטרה: הכשרת מפתחי משחקים מוכשרים שאולי ייצרו את הגירסה המקומית ל"Half Life".

הרעיון לפיתוח המסלול התחיל כשהד"ר דיאנה סילברמן קלר עסקה בכתיבת הדוקטורט שלה בחינוך לא פורמלי. במהלך המחקר גילתה קלר גילתה שבישראל אין לימודים בתחום יצירת המשחקים, כלי שימושי בלמידה, והחליטה להרים את הכפפה. היא נכנסה למנוע חיפוש באינטרנט וחיפשה משחקי מחשב תוצרת הארץ. אחת התוצאות הראשונות שהוצגו היה אתר של חברת "גליוטין", יצרנית סדרת המשחקים "פיפוש", שבראשה האחים רנן ורועי גלוזמן.

קלר יצרה קשר עם רנן גלוזמן, שנחשב לאביה הרוחני של קהילת יוצרי המשחקים בישראל, וזה הפך במהרה למרכז התוכנית ללימודי "משחקולוגיה". "דיאנה ביקשה ממני לבנות תוכנית לימודים, למצוא מורים שילמדו בתחומים השונים, והתהליך הזה נמשך כבר שנה", הוא מספר. גלוזמן גייס את חבריו, קהילה לא גדולה של יוצרי משחקים בעלי ידע ומומחיות בתחומים שונים, והרכיב צוות מרצים. שניים מהם הם עירית בנסון ועדי אשכנזי.

"זו ברנז'ה ממש מצומצמת של אנשים שמעורבים בעשייה", מסביר אשכנזי, שעוסק בעיקר בייעוץ ופיתוח משחקים למכשירי טלפון ניידים. "זה אנשים שאוהבים את התחום ויש להם רצון לעסוק בו. יכול להיות שהסטודנטים יהיו אפילו יותר מבוגרים מאתנו".

לבנסון, בעלת חברה לפיתוח לומדות, יש ניסיון של שנים בפיתוח משחקים ותוכנות, בישראל ובחו"ל. לדבריה, הלימודים הם כמעט שליחות. "המטרה שלי היא שכל אחד יבין את הדברים כמכלול, וכך הוא יהיה טוב יותר במקצועו. אני מתכננת סדנה, ובה להביא את כל המקצועות לרמת מודעות גבוהה כדי שיהיו לתלמידים את כל הכלים להצליח", היא אומרת.

המועמדים ללימודים עוברים מיונים שונים כדי להשתלב במחזור הראשון. גלוזמן מספר שאוכלוסיית הסטודנטים מגוונת מאוד, וכוללת אפילו מורה גיאוגרפיה בן 50 שהשאיפה שלו היא ליצור משחקים שעוסקים בלימוד על ארץ ישראל. "זה משגע אותו שילדים לא יודעים איפה נמצא כל דבר על המפה", הוא אומר.

אחד מהסטודנטים הוא דוד בר, יזם היי-טק בעל ותק של 10 שנים, שלא מתבייש להעיד על עצמו שהוא "גיימר מטורף". "לפני שבאתי עזבתי את הפלייסטיישן 2 ואת ה'מוטוGP' (משחק של מרוץ אופנועים). זה מדהים, יושבים 10 אנשים, בגילאי 30 פלוס עם ילדים בבית, והעצבים והריבים סביב המשחקים האלה. בן אדם משתגע שהוא לא יכול להוריד זמן מההקפה בסימולציה של אופנועים", הוא אומר. זו אחת מהסיבות שבר החליט להצטרף ללימודים. סיבה אחרת היא קצת יותר מעשית: "עצם העובדה שאני יכול ללמוד את הכלים מאנשי מקצוע, אני מצפה לצאת עם הכלים הנכונים של איך כל המערכת הזו עובדת".

הן למרצים והן לסטודנטים ברור שלא מדובר בלימודי מכללה שגרתיים, אף שהלימודים נמשכים שנתיים והתשלום עליהם הוא כמו על כל שנה אקדמית. כשנושאי חלק מהקורסים הם "נרטיב וקונספט במשחקי מחשב" ו"Multiplayer 101" , למורים ברור שהם לא הולכים לעסוק בבעיות משמעת.

"אנחנו לא נהיה מרצים מעצבנים כאלה", אומר גלוזמן, "אנחנו רוצים ליצור דיון, אולי בפורומים ברשת. אם זה לא יהיה כיף, מבחינתי זה יהיה כישלון". בנסון מוסיפה: "בסוף הקורס ציונים זה לא העניין, זה עניין של התמדה ורצון. הרעיון הוא שהם ירצו להמשיך הלאה בתחום. אנחנו כאן כי אנחנו אוהבים את זה".

במהלך הלימודים הסטודנטים יעבדו בקבוצות וייצרו משחקים. באחד הקורסים שמעביר אשכנזי יתנסו התלמידים ב"מודינג", שינוי או שיפור של משחקים מסחריים. "זה תחום שהתחיל בצורה פיראטית, אבל היום הוא מקבל תמיכה מלאה מהחברות. החברות פותחות את קוד המקור כדי שיוכלו להוסיף עליו תוכן", הוא מסביר. דוגמה אחת היא משחק הכדורגל "Pro Evolution Soccer", שכמה ישראלים החליטו להוסיף לו את הליגה הישראלית על כל שחקניה ומאפייניה, בנוסף לקריאות העידוד והבוז של הקהל.

"אנשים לא מגיעים כי זה מקצוע טוב ומכניס", אומר אשכנזי, "הם מגיעים עם אש בלב ולהט בעיניים כי הם אוהבים את זה. אנחנו שואפים שהם יפתחו אולי את הסטרט-אפ הבא, בתחום המשחקים. זה תחום שאין סיבה שלא יהיה לו שוק בארץ. אין לנו מחצבים בארץ, אבל ראש יש לנו וגם חוצפה עסקית. זה תחום שמכניס המון כסף. המטרה היא להתחרות גם ברמה הגלובלית. הרבה יהודים בחו"ל פנו אלי ושאלו אם אני מכיר ישראלים שיכולים לעבוד אצלם בפיתוח משחקים. אם יהיו ישראלים איכותיים הם ייחטפו לחו"ל".



מימין: המרצים בנסון, אשכנזי וגלוזמן, אתמול. "זה תחום שמכניס המון כסף. אם יהיו ישראלים איכותיים הם ייחטפו לחו"ל", אמר אשכנזי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו