בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוסר הבושה של הקהילייה העסקית בישראל

תגובות

פרשת הקריסה של קלאב מרקט היא לא רק כישלון עסקי, אלא גם ובעיקר ביטוי לכישלון מערכת הריסון והבקרה על התנהגותם האתית של ארגונים עסקיים. בקריסתה פגעה קלאב מרקט בציבור של מחזיקי עניין (Stakeholders), כגון ספקים, עובדים, לקוחות, בנקים ושותפים עסקיים, שחלקם ניצבים עתה בפני שוקת שבורה ופונים לבית המשפט.

האם ניתן למזער את הסיכון לחזרתה של פרשה מעין זו באמצעות חקיקה? תוכנית אתיקה אפקטיווית בארגון, שכוללת קוד אתי והטמעתם של מרכיבים לא פורמליים המשפיעים על תרבות ארגונית, עשויה להעלות את רמת המודעות למוסריות של פעולות עסקיות, ובכך להקטין את הסיכון לחזרתן של פרשיות מסוג זה. אך כיצד ניתן לגרום לארגונים עסקיים לאמץ תוכנית אתיקה כזו?

החקיקה בעולם (ארה"ב, אנגליה ועוד) מתקדמת לקראת חיוב ארגונים (עסקיים ובלתי עסקיים) לקיים מערכות ריסון פנימיות, בדמות קודים אתיים ותוכניות להטמעה אפקטיווית של אתיקה.

החוק הישראלי אינו מטפל כראוי בסוגיות אתיות: החוק לא מחייב - ואף לא מעודד - הטמעה של קודים אתיים בארגונים פרטיים וציבוריים. ליתר דיוק: בישראל "תקועות" שתי הצעות חוק בנושא זה: הראשונה היא הצעת החוק לטיפוח אתיקה בארגונים, והשנייה היא הצעת התיקון לחוק ניירות ערך בנושא התשקיף מיוני 2004.

החקיקה בעולם בסוגיות אלה היא משני סוגים. הדוגמה המפורסמת לחקיקה מהסוג הראשון היא הנחיות הענישה הפדראליות בעניין אתיקה בארצות הברית. הנחיות אלה קובעות סטנדרטים לענישה, לפיהם אם ארגון מורשע בעבירות צוארון לבן, על בית המשפט לברר אם יש לו תוכנית אתיקה אפקטיווית (וההנחיות מפרטות מה פירושה של תוכנית זו). אם יש ברשותו של הארגון תוכנית אתיקה, בית המשפט מקל בעונשו של הארגון כולו, ובמקביל ממצה את הדין עם העובד שסרח. מאז שהנחיות אלה התקבלו בארה"ב, פיתוח תוכניות אתיקה נהפך לסטנדרט. בישראל, הצעת חוק ברוח זו - אם כי חלשה יותר - נמצאת זה זמן רב בשלב החקיקה הטרומית.

הסוג השני של חקיקה אתית מקביל לחוק סרבנס-אוקסלי 2002, סעיף 406. על פי חוק זה, כל תאגיד ציבורי נדרש לקוד אתי המחייב את ההנהלה הבכירה שלו. בישראל, שינוי התקנות לניירות ערך הכתובות ברוח זו מונח על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת.

התנהגות הקהילייה העסקית בישראל מתאפיינת בהיעדר בושה. נידוי וגינוי של אנשי עסקים בשל התנהגות לא אתית הם נדירים. שינוי הנורמות ההתנהגותיות בקהילייה זו הוא מטרה נכבדה, אם כי השגתה אינה פשוטה. לשם התחלה, כדי להסתייע באמצעים שכבר נוסו בעולם: לחייב ארגונים בפיתוח מערכת ריסון פנימית, באמצעות תוכניות אפקטיוויות להטמעת אתיקה בארגון. לעת עתה, המחוקק אינו עושה דבר בנושאים אלה. על פי סדר הקדימויות של הכנסת ושל ועדת הכספים, העניין לא בוער.

ד"ר אדם הוא חוקר מרצה ויועץ באתיקה בעסקים; ד"ר שנקר מרצה באתיקה בעסקים, האוניברסיטה הפתוחה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו