בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עוד כוכב נולד

נאום הנשיא לאומה, ערוצים 2 ,1 ו-10

תגובות

לפני כחודש פנתה לשכת הנשיא לשלושת הערוצים הארציים והודיעה להם שמשה קצב רוצה לשדר נאום לאומה לקראת ההתנתקות. אין שום חוק שמחייב להענות לבקשה החריגה הזאת. חוק רשות השידור קובע כי הממשלה והמטכ"ל "זכאים" שהודעותיהם ישודרו וחוק הרשות השנייה מתייחס אך ורק להודעות בשעת חירום. כידוע, הנשיא אינו חלק מהממשלה והמטכ"ל והשעה איננה שעת חירום. בכל זאת הסכימו שלושת הערוצים לשידור מפאת כבודה של המשרה. קשה לסרב לבקשה נשיאותית בשעה קשה לישראל. הם רק ניסו להגביל את השידור לחמש דקות. הנשיא ביקש יותר, ובסוף סוכם על משהו בסביבות השש דקות.

האם נהגו הערוצים נכון כשאיפשרו את השידור הסימולטני? מבחינה עקרונית, אין כאן בעיה של פגיעה בעצמאותם מאחר שמדובר בהחלטה וולונטרית (אם כי נוצר תקדים שיקשה עליהם לסרב לבקשות דומות בעתיד). קשה גם להגיד שהנאום גרם נזק למישהו (למעט נזקי הבנאליות והשעמום). מצד שני, הוא גם לא הועיל לאיש, חוץ מלנשיא עצמו.

הכתובת של הנאום היו חיילי הצבא הכתום. אלא שמבחינתם, קצב יכול לבקש סליחה (בשמנו) עד מחר. הם לא סופרים אותו, או אף אחד אחר חוץ מהרבנים שלהם. כך שבעצם דיבר הנשיא אל יתר "האזרחים היקרים" והמשוכנעים מראש, אלה שלא זקוקים לשום דברי כיבושין מלוקקים וצפויים. בעצם קצב הוכיח שבתוך האיש הצנוע מקריית מלאכי מסתתר מגלומן לא קטן. לא מספיק לו סתם ראיון חד ערוצי. קטן עליו. בשביל המסר הדרמטי שלו צריך שלושה ערוצים, שידור חי, משהו כמו 40% רייטינג, פי שניים מכל כוכב נולד. אל נצור הנשיא.

ענתיקה

הפוך, 22:30, ערוץ הקולנוע (יס)

אם מישהו מצופיה של "השיר שלנו" ניסה אתמול להתנחם על הסתלקותה בעזרת "הפוך", מחליפתה בערוץ הקולנוע, הוא חטף מן הסתם הלם תרבותי. תשע שנים לאחר שהוקרנה לראשונה (בערוץ 2) על תקן אוונגרד ישראלי, נראית הסדרה כמוצג ארכיאולוגי שיכול לעניין שני קהלי יעד: חובבי נוסטלגיה וחוקרי תולדות הדרמה העברית הטלוויזיונית. כל היתר, ובראשם מעריצי נינט, לא יבינו מה הדבר המוזר הזה עושה על המסך שלהם באמצע החופש הגדול ויפרשו אחרי הפיהוק השלישי.

חובבי הנוסטלגיה יחושו אמביוולנטיות. מצד אחד הם יזמזמו את הלהיט של ירמי קפלן ("זאת הפעם הראשונה שהתרגשתי כל כך"), ישחזרו את המפגש עם השחקנים האנונימיים שפרצו כאן לראשונה, ויבדקו מי צמח (ארנה פיטוסי, אסנת חכים וניר לוי) ומי התפוגג (מיכאל ויגל שחזר בתשובה). מצד שני הם יתקשו להבין מה מצאו בזמנו בעלילותיהם המשמימות של הצעירים התל אביביים האלה.

חוקרי הז'אנר יציינו לעצמם שב"הפוך" יסדנו את הדרמה ה"הזויה", תואר שנהפך מאז לאם כל הקלישאות. הצרה היא שמה שנחשב "הזוי" ב-1996 נראה סתמי ב-2005. אבי (ויגל), מעין פרודיה על המאכער הישראלי, מנסה לעשות סרט פורנוגרפי; ענת (ויצמן), מעין פרודיה על שינקינאית אפלולית, מתאבלת על חבר שנטרף בחוות התנינים; אתי (פיטוסי), מעין פרודיה על שינקינאית רומנטית, מכינה יומן וידיאו. מה עוד חדש. הדיאלוגים שהוגדרו "מוזרים" נשמעים היום פשטניים. ההומור ה"קסום" נעלם לגמרי. בכל זאת יש ל"הפוך" יתרון אחד שאין לדרמות של היום - אין בה אף קריצה מודעת לעצמה.



הנשיא משה קצב. פתאום התגלה מגלומן לא קטן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו