בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום שלישי בצהריים, באר שבע: פרישה

תגובות

בנובמבר יסתיים מפעל חייו. אולי בגלל זה הסכים פרופ' עזאי אפלבאום, מנתח הלב שמככב כמה שנים בראש טבלת שיאני השכר בגופים הציבוריים, ואף הצליח לכבוש אותה ב-2002 כששכרו הגיע ל-108,058 שקלים בחודש (ברוטו) - אולי בגלל קצם של דבריו הגדולים החליט אפלבאום לחרוג ממנהגו ולהתראיין. בסוף נובמבר הוא מתכנן פרישה. ימלאו לו אז 65, והוא ייאלץ לסיים קריירה בת למעלה מ-40 שנה ולהיפרד ממשרת ניהול מחלקת ניתוחי הלב שהקים בבית חולים סורוקה ב-1992.

"זה פגע בי מאוד", הוא אומר על הימים שצלמי עיתונות רדפו אחריו וארבו לו בביתו, ביישוב עומר, בעקבות פרסום דו"ח השכר. כולם רצו את תמונתו של המנתח חובש הכיפה שלא הסכים להיחשף. "אני אף פעם לא ברחתי מלספר על עצמי, אבל בהחלט לא מצאתי סיבה לדבר על תלוש השכר שלי", הוא מסביר בהתרגשות. "אני חושב שזו חדירה קשה לפרטיות. אין לאף אחד זכות לחדור ככה לחיי, גם לא לממונה על השכר באוצר. היה עיתונאי שעשה איזה חישוב וטען נגדי שבמשכורת שקיבלתי אפשר היה להאכיל 65 משפחות עניות, הוא הטיל עלי את האשמה".

ב-2004 כבר ירד שכרו החודשי ל-75,000 שקל (מקום חמישי), אבל נראה שהדבר עוד מעיק עליו, עוד לא תפור. "כל המטרה היא רכילות ולא לרדת לעומק הדברים, ואני מודה שפחדתי מזה. אף אחד למשל לא כתב שבין מנהלי מחלקות ניתוחי הלב בארץ אני משתכר הכי פחות, את זה מעולם לא ציינו. השאר לא היו בטבלת שיאני השכר כי הם מתעסקים ברפואה פרטית - אני לא, אני עוסק רק ברפואה ציבורית. הייתי מוכן לוותר על הטובה העודפת ברפואה הפרטית, ואולי יש לזה חלק מגובה השכר שקיבלתי. אפילו שבבית החולים איפשרו לי לנתח בחוץ, אני חשבתי שזה חטא ופשע".

על שולחנו מונח מכתב שהגיע השבוע אל כל חברי האיגוד הישראלי לכירורגיה. אולי העניין כבר פחות נוגע לו, ערב הפרישה, ובכל זאת הוא רוצה להתייחס. "הם כותבים ש'קיימת מגמה עולמית וארצית של ירידה במספר ניתוחי הלב'", הוא מקריא בטון מעט ציני, מעט מהורהר. בשנים האחרונות הלך מספר החולים המועמד לניתוחי לב ופחת, עם התרחבות פעילותם של הקרדיולוגים. "האיגוד מתאגד נגד מגמה שלא נובעת מכך שיש פחות חולים. מה שקורה הוא שהקרדיולוגים משתלטים יותר ויותר על התחומים שלנו, דבר שאומר פחות עבודה, פחות ניתוחים ופחות פרנסה. אחד המשפטים במכתב אומר: 'מגמה זו יוצרת מצד אחד עודף מנתחי לב ומצד שני תחרות פרועה בין בתי החולים. חלק מהתחרות נעשית בצורה של הורדת מחירים על ידי הנהלות בתי החולים. נוצר מצב שהשכר של כולנו פר ניתוח נשחק באופן גס בשנים האחרונות'. נו, אז מה?" הוא שואל ומניח את המכתב. "אני לא מסכים עם זה. אז נשחק, ביג דיל".

הוא יליד תל אביב של שנות ה-40, בן הזקונים לזוג הורים מהעלייה הרביעית. אביו נמנה על מייסדי תנועת הפועל המזרחי. הוא התחנך בבתי ספר דתיים ובמשרדו במחלקה ארון ספרים גדול המכיל את ספרי שולחן ערוך. תחת ידיו מונח פתוח ספר פירושי תורה של רבי שלמה אפרים מלנשטיין ומתוכו מבצבצות סימניות ורודות של מראי מקום. "אני מתכונן לדרשה שאני צריך לתת בירושלים", הוא אומר. "אחד הדברים היפים שיש בעולם הוא לראות את הלב פועם, לראות אותו נח ופועם שוב, ולהתפעל ממעשה הבריאה. זה משהו שקשה לקלוט אותו. הדבר הזה בהחלט מחזק בי את האמונה הדתית. תוך כדי עבודה דבר אחד מחזק את השני, אני מרגיש שיש איזו מערכת יחסים בין האמונה שלי לבין היותי מנתח לב. האמונה למשל נותנת לי לפעמים את הכוח להמשיך להילחם בסיטואציות שנראות לכאורה כמקרים אבודים. זה דבר שמאפיין אותנו כרופאים יהודים בתפישה הכללית. אנחנו מקדישים הרבה יותר מאמץ וזמן להחייאות מאשר רופאים אחרים".

מראשית דרכו, בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ובבית חולים הדסה, הוא נחשב לעילוי בתחומו. בארה"ב למד אצל פרופ' ג'ון קירקלין, אחד מחלוצי מנתחי הלב בעולם, בירושלים צמח מרופא זוטר עד לפרופ' חבר וסגן מנהל המחלקה לניתוח לב ב"הדסה". שני מנהלים של סורוקה (יוסף שטרן וחיים ראובני) חיזרו אחריו במשך שנים עד שהצליחו להביאו על תקן נכס עתידי לבית החולים. המאמץ השתלם - אפלבאום הצליח להקים מחלקת ניתוחי לב בעלת שם ולהכשיר דור חדש של מנתחים בסורוקה.

יש לו ידיים טובות. תוצאות הניתוחים שלו הפכו אותו לאמן. "זה צירוף של אומנות ואמנות", הוא אומר על מקצועו. "יש סוגים של ניתוחים שמחייבים ראייה תלת ממדית, אתה יוצר משהו. זה נכון בעיקר בניתוחים של ילדים, כשיש מומים מורכבים. הכירורגיה היא עבודת ידיים ומי שיודע להשתמש בידים בעדינות ובדיוק - הרי אנחנו מדברים על עבודה בעורקים של מילימטר ורבע - אז המלאכה שלו יותר טובה".

עזאי הוא שמו של תלמיד חכם, שמעון בן-עזאי. המדרש מספר עליו שהיה תלמיד וחבר של רבי עקיבא ושדעתו נטרפה כאשר נכנס ל"פרדס", לנבכי תורת הנסתר. "הוא לא דמות טרגית", מגונן אפלבאום, "הוא לא היה זוכה להיכנס לפרדס אם לא היה אחד מהגדולים. אם מוות זה טרגי, אזי כולנו דמויות טרגיות - השאלה היא מה עשית בחיים שלך. אני רק מכה על חטא שמעולם לא שאלתי את אבי למה הוא קרא לי ככה. היו לי כמה מחשבות, אבל האולי הזה תמיד מטריד אותי. אחותי תמיד היתה יושבת עם הורי ושומעת בצמא את הסיפורים שלהם. אני תמיד הייתי בורח, לא היתה לי סבלנות". לילדיו קרא אריאלה, אפרים ויוסף.



היה עיתונאי שראה בעזאי אפלבאום (מימין בניתוח ולמטה) את האשם ברעבונן של 65 משפחות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו