טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"משק שוורץ", מהמפעלים הראשונים בגליל, בסכנת התפוררות

תגובות

"לא צריך לתת למבנים לגווע, כל חורף מקדם את ההרס, הבתים נמקים", אומר בעצב אמנון לויה מקיבוץ עמיר שבגליל העליון, בהתייחסו ל"משק שוורץ". אתר שיועד לשימור, אך כעת הוא ממשיך ומתפורר.

"משק שוורץ" הוא חלק מסיפור ההתיישבות והאחיזה בקרקע בגליל העליון. הזנחה של שנים, הרס וואנדליזם עלולים למחוק את האתר הזה מההיסטוריה. השנים האחרונות ודאי לא עשו טוב למקום. בית אחד גולח מעל פני האדמה ושריפה שהשתוללה במקום לפני מספר שבועות האיצה את תהליך ההרס. לויה, כמו מספר תושבים נוספים בגליל, קוראים לרשויות להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי.

סיפורו של המקום בעלייתו מאוסטריה לישראל של מרדכי שוורץ ב-1926. שוורץ, בנה של משפחה אמידה שעסקה אז בגידול דגים בהיקפים אדירים ביוגוסלביה, מגיע אז לישראל עם חלום לפתח גם כאן ענף גידול דגים בבריכות. ניסיונו הראשון של שוורץ בגידול דגים החל בשנת הלימודים השנייה שלו במקווה ישראל, בשנת 1927, בעידודו של מנהל המוסד, אליהו קראוזה. שוורץ קיבל אז מאביו משלוח של 5 אמהות קרפיון, כל אחת במשקל 15-10 ק"ג. הוא הכניס את הדגים לבריכת בטון באחד הפרדסים של בית הספר, אולם חשש שירותי הבריאות של המנדט הבריטי מהתפשטות מחלות טירפד את היוזמה, שנחשבת כראשונה בענף גידול דגי הבריכות בישראל.

שוורץ לא אמר נואש ומספר שנים אחר כך הקים בריכה סמוך לתל-חי. הוא נודד לכורדני, שם חבר לברנקו זיצר, ומקים בריכות במקום, משם עבר לאזור נחל תנינים וגם שם הקים בריכות. ב-1939 שב לגליל והקים בריכות דגים יחד עם קיבוץ דפנה. השותפות מתפרקת וב-1940 הוא עלה עם שני אחיו, משה ופייבל, לגבעה מבודדת - לתל נעמה.

לויה ערך מחקר היסטורי על מפעל הייזמות הייחודי של המשפחה שתוך מספר שנים תחלוש על מפעל אדיר. כל כוחה הכלכלי של המשפחה מופנה למייזם. ב-1941 פנתה המשפחה לאדריכל הנודע, אריה שרון, איתו היו בקשר עוד באוסטריה. כוונתם היתה ליצור תנאי חיים שייאפשרו גם מגורי משפחות במקום. לויה מדגיש כי "מדובר במבנים בסגנון שונה מאלו שתכנן שרון בדרך כלל".

מסביב אוכלסו בדגים בריכות על שטח של 320 דונם. המשפחה, שהביאה איתה את נסיונה העשיר מחו"ל, לימדה את קיבוצי הסביבה את רזי הגידול. אולם, לדברי לויה, "באמצע שנות ה-40' צצות בעיות עם קיבוצי הסביבה. סירובה של משפחת שוורץ להיכנס ל"תנובה", מסומנת כנסיונם של הבורגנים, אלו עם ה'אוטומובילים' הפרטיים, להרים את הראש". לדבריו, גם בן-גוריון בביקור במקום, מתרעם כשהוא מבחין כי הפועלים הם ערבים.

במהלך עבודתו מגלה לויה כי "ה"אימפריה" של שוורץ כמגדל בודד נתקלה בקשיים רבים. גם מלחמת העצמאות שבה נקלע כל היישוב בגליל למצוקה, הקשתה על קיום המפעל. האח משה נשבר והיגר לתורכיה - שם הוא גידל צבי מים".

החווה פעלה עד לשנת 1971 והאדמות הועברו לקק"ל והוחכרו לקיבוץ משגב-עם. במהלך שנות ה-80' יובשו הבריכות וב-1989 עברו האדמות לידי מינהל מקרקעי ישראל. במהלך השנים אף נבזזו הבתים מהציוד שהיה בהם.

האמן שלמה קסל קיבל את אישור האחים שוורץ ועבר לגור באחד הבתים. קסל שיפץ המבנה, ניקה האתר וחלם להקים בו קפה-גלריה. לדבריו, תיכנן גם לקיים במקום סדנאות אמנים. "כולם שפכו פה פסולת, היה מוזנח ואני הייתי זה שהעלה את נושא השימור. מדובר באתר בעל ערך - יש לו חשיבות לאזור".

אולם הרשויות לא ראו את התיישבותו של קסל במקום בעין יפה ואת המאבק מולן הוא מגדיר כ"מלחמה שהוכרזה עלי". בחודש יוני 2000 עלה דחפור של מנהל מקרקעי ישראל על הבית המשופץ והרס אותו, לדברי קסל "בטענה כי זה בית עזוב שמהווה גורם משיכה למשתמשים בסמים".

המועצה לשימור אתרים כינתה אז את ההרס כ"מעשה ונדאליזם" והאתר חזר לשממונו. כעת נעשה אולי הניסיון האחרון להצילו. לדברי עומרי שלמון, סמנכ"ל המועצה לשימור מבנים ואתרים ומנהל מחוז הצפון, "מדובר במקום שמגלם סיפור מעניין וציורי. זה חלק אחר מסיפורי ההתיישבות המוכרים, שמשתלב בסיפור הכולל. מדובר ביוזמה של משפחה שעשתה עלייה והקימה ענף חדש. כמובן שלבתים שתכנן אריה שרון יש גם חשיבות גבוהה. יש צורך במציאת גורם שיסייע בשיפוץ המקום".

לויה חולם כי אחרי שהמקום ישופץ יסופר באתר סיפורה של משפחת שוורץ וסיפור ענף המדגה בישראל. הוא מציע כי במקום יערכו כנסים בנושא גידול דגים וכי יהיה קשר בין האתר למכללה האקדמית תל-חי.



שלמה קסל על אדן החלון באחד השרידים מ"משק שוורץ" המתפורר. סיפורה של משפחת שוורץ הוא סיפורה של ההתיישבות בגליל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות