בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו קרב פוליטי על רקע פאריס הבוערת

מהומות בצרפת

תגובות

עוד לפני שאשתו היפה, ססיליה, נטשה אותו בקיץ האחרון לטובת צרפתי יליד מרוקו, לא גילה שר הפנים הצרפתי ניקולא סרקוזי חיבה מיוחדת למהגרים. אין זה מקרה שבטרם פרץ לפוליטיקה הארצית, היה סרקוזי ראש העיר של נויי, אחד הרובעים העשירים ביותר של פאריס. זה גם לא מקרה שפנה למפלגה השמרנית וראה בה מבצר טבעי לשימורם של סמלי הרפובליקה. סמלים שבן המהגרים מהונגריה אימץ בקנאות אל לבו.

סרקוזי עומד כעת בלב הדיון הציבורי על מדיניות ממשלת צרפת בטיפול בפרברי המהגרים. אמש דווח לראשונה על 30 שוטרים שנפצעו בעימותים עם חבורות צעירים מדרום לפאריס, בהם שניים במצב קשה. נשיא צרפת ז'אק שיראק כינס דיון חירום במצב ואמר כי "המלה האחרונה חייבת להיות של החוק".

ב-2002, מיד אחרי בחירתו של שיראק לכהונה נוספת לנשיאות, ציפה סרקוזי להתמנות לראש ממשלה. שיראק חשב אחרת ומינה את השר הצעיר, שנודע כמי שסובל ממינון יתר של אמביציה, לתפקיד שר הפנים. בנפש חצויה נענה סרקוזי לאתגר. שיראק הסביר שדרושה יד חזקה כדי להחזיר את הביטחון האישי לאזרחי צרפת.

צרפת נכנסה אז לשנה נוספת של מהומות ברובעי המהגרים וסרקוזי הודיע שבכוונתו לדכא ביד ברזל את יצר האלימות שפשה במדינה. לא חלפו שבועות מאז מונה עד שהציב תחנות משטרה ואלפי שוטרים ברובעי העוני ופרברי המצוקה של המהגרים. בעיני הצרפתים, פרברים אלה הם "מחוץ לתחום" למי שחייהם יקרים להם. זו הסיבה שרובם הדירו רגליהם מרצועת המהגרים ששוכנת מצפון לפאריס - שכונות שבהן מצטופפים מאות אלפי מהגרים מוסלמים בתנאי חיים משפילים.

גם בגל החדש של המהומות התייצב סרקוזי כשוטר הקשוח, והצדיק את המוניטין שיצאו לו כמי שיורה לפני שהוא מדבר. עוד בטרם נשרפו המכוניות הראשונות, הוא כינה את המתפרעים כ"עבריינים" ותיאר אותם כ"אספסוף". הצרפתים אהבו את שפתו. במדינה שבה פוליטיקאים מדברים שפה עצית, חסרת תוכן ונעדרת כל ממשות, סרקוזי יצר לעצמו דימוי של מי ששפתו ומעשיו שווים. המהגרים תמיד חששו ממנו, ואחרי התיאורים הלא מחמיאים שהרעיף עליהם - הם פתחו במאבק חזיתי נגדו.

"נכבדי העדה" המוסלמים בצרפת שיגרו לאחרונה רמזים שלפיהם הם מצפים לצעדים בוני אמון מצד השלטון, אך נציגי המפגינים הודיעו שייאותו להיפגש רק עם ראש הממשלה, דומיניק דה וילפן. "לא נדבר עם סרקוזי עד שיתנצל בפני המוסלמים בכל המדינה", איימו, "ולא לפני שילמד לסתום את הפה".

לאורך כל משבר מהומות המהגרים, שמסעיר את אושיות הרפובליקה, הפגין דה וילפן רכות דיבור מעוררת תמיהה בהתחשב בחומרת המצב. יש שקושרים את הרכות הזאת לאופיו הלירי של משורר וסופר שצמח בטרקליניה האריסטוקרטיים של הדיפלומטיה הצרפתית. יש שחושדים ששתיקתו של דה וילפן ובייחוד זו של פטרונו, הנשיא שיראק, נועדו לסבך את המוניטין הפוליטי של סרקוזי בענני העשן השחורים שמיתמרים מרובעי המהגרים.

סרקוזי ודה וילפן מזדקרים כמועמדים הטבעיים של הימין בבחירות הבאות לנשיאות צרפת. בעוד פחות משנה וחצי יתייצבו השניים למרוץ חסר רחמים בניסיון לרשת את כיסאו של שיראק. הנשיא מתייחס לדה וילפן כאילו היה הבן שמעולם לא היה לו. בשני העשורים האחרונים הוא לא מש ממנו, והיה האדם הכי צמוד והכי קרוב אליו.

אלא שהחביבות הזאת מכסה על העובדה שדה וילפן לא נבחר מעולם לשום תפקיד. בשלושה עשורים של קריירה ציבורית, לא טרח דה וילפן להתמודד על שום משרה. תמיד קיבל את תפקידיו מן המוכן, תמיד נפרש שטיח אדום לרגליו כמו היה נסיך שזה עתה יצא מחצרו של אחד ממלכי צרפת.

סרקוזי, או "סרקו" כפי שמכנים אותם אוהביו ויריביו, הוא חיה פוליטית מזן אחר. בגיל 26 נבחר לתפקידו הראשון ומאז אינו חדל לטפס במעלה ההר. בעיני הצרפתים הוא המועמד הטבעי לרשת את שיראק.

אין ספק שהמשבר הפנימי עם המוסלמים יעצב את אופי המאבק על הנשיאות. בפני הצרפתים יתייצבו שני אישים מהצד הימני של המפה, אך שונים בתכלית. בן מהגרים שצמח מלמטה מול אריסטוקרט רך לשון ובעל גינונים אציליים. הצרפתים ייאלצו להכריע מי מהם מתאים להעלות את צרפת על מסלול של יציבות ולהצעיד אותה לעתיד טוב יותר.

דניאל בן סימון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו