בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאוטמן מפתיע: הממשלה לא צריכה לסייע במימון היצוא

בכיר התעשיינים במשק, דב לאוטמן מדלתא, יקבל מחר את אות היצוא; "אולי צריך לסייע ליצואנים מתחילים, אבל לא לגדולים"

תגובות

לעומת נציגי התעשיינים שאינם חדלים מלבקש סיוע ממשלתי בכל דרך ולפני כל דיון בתקציב, מחזיק בכיר התעשיינים בישראל, דב לאוטמן, בעל השליטה בחברת דלתא טקסטיל, בדעה הפוכה: "הממשלה לא צריכה לסבסד את היצואנים". לאוטמן, שהקים את דלתא לפני 30 שנה כחברה גלובלית, משוכנע כי עבודה קשה ונכונה של התעשיין היא המפתח להצלחה ולא סיוע ממשלתי.

מחר יקבל לאוטמן את אות היצוא השנתי מידי ראש הממשלה; האות יוענק גם ליוסי אקרמן, מנכ"ל אלביט מערכות. בראיון ל-TheMarker הבהיר לאוטמן כי לדעתו האחריות לשיעורי הצמיחה של החברה מוטלת על היזם והמנהל, ולא על כתפי הממשלה. הדברים נאמרו על רקע פרסום נתוני התאחדות התעשיינים, המצביעים על צמיחה עגומה של 3.5% ביצוא ב-2005 לעומת 2004.

האם הפתרון לירידה בשיעור הגידול של היצוא צריך לבוא מסיוע ממשלתי או מהתעשיינים? אני לא חושב שהממשלה צריכה לסייע ליצוא. הממשלה צריכה לסייע בתשתיות ובמחקר ופיתוח (מו"פ). אני לא חושב, שהיא צריכה לסבסד את התעשייה, אלא להשקיע בתשתיות נכונות, בתקווה ששער החליפין ריאלי. אבל לא לסבסד יצוא.

מה באשר לסיוע באמצעות קרן השיווק?

הממשלה צריכה לסייע לתעשייה בעיקר במו"פ. קיימת קרן השיווק לחו"ל, ואני חושב שאולי צריך לעזור באמצעותה למפעלים קטנים שמתחילים לייצא. אבל לא לחברות הגדולות, שם היצוא הוא כבר חלק מהמערכת.

הצלחת להפוך את דלתא לחברה רב לאומית, בעוד חברות טקסטיל אחרות, כמו אתא או פולגת, נעלמו מהמפה או מדשדשות. מה הבנת ועשית שאחרים אולי החמיצו?

הקמתי את דלתא במטרה לייצא ופחות למכור בשוק המקומי. תוכנית הפעולה היתה להיות מיד חברה גדולה. התוכנית שהגשנו למרכז ההשקעות היתה להקים חברה בקנה מידה בינלאומי. זה הכתיב אסטרטגיה של בניית תשתיות שמתאימות לחברה גלובלית גדולה. באותן שנים - ואני מדבר על לפני 30 שנה, מכיוון שבדיוק עכשיו אנחנו חוגגים 30 לדלתא - הייצור היה כולו בישראל.

התשתית שנבנתה נועדה לאפשר לדלתא להיות גדולה בתחומה. הקמנו משרדי שיווק בצרפת, בלונדון, בניו יורק ובגרמניה. התוכנית היתה לגדול מיד לממדים של שחקן בליגה העליונה של המתחרים שלנו במערב. כדי להמשיך להתחרות היינו צריכים בהמשך להעביר קווי יצור לארצות זולות, ואת זה עשינו לפני 14-13 שנה.

היו שטענו נגדכם שאתם יוצרים תעסוקה בירדן על חשבון אבטלה בישראל.

התשובה לטענות היא במספרים. דלתא מעסיקה כ-15 אלף עובדים, מהם יותר מ-2,000 בישראל. העלות של העובדים בישראל היא כ-50% מעלות השכר בחברה. כלומר, אותם 2,000 שעובדים בישראל משתכרים סך הכל כמו כל 13 אלף שעובדים בחו"ל.

אני אומר שאת המוח, הידע והטכנולוגיה אנחנו משאירים ונשאיר לנצח בישראל. דלתא תמשיך להיות חברה גלובלית שמרכזה בישראל. עם זאת, את התחום שהוא עתיר עבודה אני לא יכול להשאיר בישראל, אלא אם אני רוצה להיות כמו אתא ועוד חמש שנים לא להיות בכלל.

זה קורה בכל העולם המערבי. לא קיימת דרך שמאפשרת לתפור במדינות מערביות. אפילו טורקיה כבר מוציאה תפירה למדינות אחרות. עשינו מהלכים לשיפור כושר התחרות, וזה כלל חדשנות ולצערי גם צמצום עלויות. אם לא נהיה תחרותיים, לא נתקיים. לכן, מי שמאשים אותי ביציאה מישראל, לא מבין את הענף.

קרנות השקעה (פרייווט אקוויטי) שמשקיעות בתעשייה מסורתית צצות בשנתיים האחרונות בכל פינה. להבנתך, זו אופנה חולפת או משהו עם ערך מוסף לתעשייה?

לא חושב שזו אופנה חולפת. קיימים כלים פיננסיים שונים למנף את התעשיות. יש שוק הון ואג"ח וגם קרנות כאלה שנכנסות לתקופה, אני לא רוצה להגיד קצרה, אבל לעשות רווחים ולא להישאר. העובדה שהן נכנסות לתחום מוצרי הצריכה אומרת שהן חושבות כי זו תעשייה שיכולה להיות רווחית. הן לא יכוליות לנהל, מכיוון שבתעשייה צריכים מנהלים שהם אסטרטגים המבינים את הענף.

באיזו מובן התעשייה השתנתה בשני העשורים האחרונים?

התעשייה כיום הרבה יותר גלובלית ותחרותית. ברוב המקרים היא מובלת חדשנות. שאלת, מה צריך כדי שתעשייה תגדל בקצבים גבוהים? חדשנות. לא שלא חשוב לייעל מערכות ייצור, אבל שם המשחק זה חדשנות ויזמות במוצר ובתהליכים.

אילו טיפים נוספים אתה יכול לתת לתעשיינים פחות מנוסים?

תלמדו ותרדו לפרטים. תאהבו לרדת לפרטים, תנהלו את הפרטים ואל תפחדו משינויים. תברחו מממוצעים. אם העסק בממוצע בסדר, זה צריך להדאיג. צריך, שכל פרט יהיה בסדר.

יוסי אקרמן: לממן רק מחקר ופיתוח

מנכ"ל אלביט, יוסי אקרמן, שיקבל אף הוא את פרס היצוא השנתי, סבור כי הממשלה אינה צריכה לממן יצוא או שיווק וכי העזרה שלה בתחום צריכה להסתכם בפתיחת דלתות מול ממשלות וגופים בחו"ל. לעומת זאת, המימון הממשלתי דרוש בתחום המחקר והפיתוח. "סיוע כספי ממשלתי בנושא מחקר ופיתוח יותר חשוב מסיוע כספי לשיווק, מכיוון שכדי לייצא צריך שיהיה לך מוצר עם יתרון יחסי".

לדבריו, אלביט הצפויה לייצא בהיקף של כמיליארד דולר בשנה, הגיעה להישגים אלה ללא סיוע כספי ממשלתי שיועד ליצוא. "אנחנו מקבלים סיוע ממשרד הביטחון וממשרדים אחרים בפתיחת דלתות, כמו בכל מדינה", הוסיף.



לאוטמן במשרדי דלתא. "תנהלו את הפרטים ואל תפחדו משינויים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו