בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מינוי שרים יהיה חייב אישור של הכנסת

פרשנות משפטית

תגובות

בישראל נקבעה סמכותו של ראש הממשלה לפזר את הכנסת ב-1992, עם קבלתו של חוק יסוד: הממשלה, שגם הנהיג בחירה ישירה לראשות הממשלה. לסמכות, שנראתה לחלק מחברי הכנסת כמרחיקת לכת, התווסף בלם בדמות הצורך ב"הסכמת" נשיא המדינה. כך, בלא דיון מעמיק, הוצב הנשיא במרכז הזירה הפוליטית בעת משבר פוליטי, חרף העובדה שחוק יסוד: נשיא המדינה מעמידו "מעל למחלוקות המפלגות את הציבור", כהגדרת בית המשפט העליון.

חוק יסוד: הממשלה נותן בידי הנשיא שיקול דעת לקבוע אם להסכים להחלטת ראש הממשלה. אולם לנוכח תכלית ההוראה, נראה שהנשיא יכול לסרב להחלטה רק אם השתכנע שאין לה כל בסיס ממשי. החוק תולה את הפעלת הסמכות בכך שראש הממשלה נוכח שיש בכנסת רוב המתנגד לממשלה ו"שעקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה". במצב הנוכחי נראה כי מתמלאים התנאים להפעלת הסמכות. לכן, החלטת ראש הממשלה לפזר את הכנסת נראית סבירה ואי-הסכמת הנשיא לכך תהיה בלתי סבירה על פניה.

ב-2001, כשהתקבל חוק יסוד: הממשלה החדש, שביטל את הבחירה הישירה לראשות הממשלה, הוחלט להשאיר על כנה את סמכות ראש הממשלה לפזר את הכנסת. הסמכות נתפסת כהכרחית גם במשטר פרלמנטרי, שבו נהנית הכנסת מעליונות ומיכולת להביע אי-אמון בממשלה. לסמכות הקיימת הוסף סייג, לפיו כניסת צו הנשיא לתוקף תיעצר, אם בתוך 21 יום מפרסומו יבקשו 61 ח"כים מהנשיא להטיל על ח"כ שאינו ראש הממשלה את תפקיד ראש הממשלה. מלשון הציווי של החוק ברור, שלנשיא אין שיקול דעת ועליו להטיל את התפקיד על הח"כ שצוין בבקשה.

הגשת הבקשה לנשיא תעכב את פיזור הכנסת, אך אין היא מעכבת את התפטרות הממשלה ביום פרסום הצו. חוק היסוד קובע, שאם נכנס צו הפיזור לתוקף, הבחירות ייערכו ביום שלישי האחרון "שלפני תום תקופת 90 הימים" מיום כניסת הצו לתוקף. הנשיא יכול כמובן לעכב את הסכמתו להחלטת ראש הממשלה, בכדי לאפשר בחירות במועד מאוחר מזה שמכתיב "לוח הזמנים" של הצו.

חוק היסוד אינו מספק פתרון למצב אפשרי של "מירוץ סמכויות" בין הפעלת סמכות הנשיא לפרסם צו לפיזור הכנסת לבין קבלת חוק ברוב של חברי הבית שיחליט על התפזרותה ועל תאריך לבחירות. נראה שכל עוד לא נכנס צו הנשיא לתוקף, הכנסת יכולה לקבל חוק כזה, שלא יהווה פגיעה בסמכות ראש הממשלה והנשיא.

לפי חוק יסוד: הממשלה, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום כניסתו לתוקף של צו פיזור הכנסת. במקרה כזה היא תיחשב ל"ממשלת מעבר". בניגוד למצב בעבר, שר יכול להתפטר מממשלה זו וניתן למנות שרים במקום שרים שחדלו לכהן, גם בלא אישור הכנסת. במקרה שחוק פיזור הכנסת יקדם לכניסת צו פיזור הכנסת לתוקף, תיחשב הממשלה לממשלה רגילה. במקרה כזה ניתן למנות שרים חדשים רק באישור הכנסת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו