טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבטון יוצא מהארון

השימוש ברצפות הבטון המוחלקות בבתים פרטיים מסמן כנראה את ראשיתה של אופנת הבטון החשוף בישראל. לאחר שהתחבא במשך שנים ביסודות - מייצרים ממנו כיום כיורים, גופי תאורה ומשטחים למטבח

תגובות

הבטון הוא אחד החומרים השימושיים בבנייה בישראל. הוא נמצא בכל בית - "מתחבא" ביסודות, בקירות, ברצפות ובגג. עם זאת מדי פעם צצה אופנה החושפת אותו לעולם. השימוש בבטון כחומר אסתטי בתוך הבית מסתמן כטרנד העכשווי. היתרונות שלו כחומר פלסטי ונוח ליישום מנוצלים למגוון שימושים בבית.

ההיסטוריה של הבטון משופעת בעליות ומורדות. הכניסה המפוארת שלו התרחשה בימי הרומאים, אך הטכנולוגיה נעלמה ועמה שקע הבטון בתהום הנשייה. הוא "נמצא" שוב במאה ה-19 ונהפך, עם גילוי הבטון המזוין, לחומר בנייה נפוץ. התנועה המודרנית ראתה בבטון - באפשריות התיעוש שלו ובנוחות השימוש בו - דרך לתקן את העולם באמצעות יצירת ארכיטקטורה טובה ואיכותית בעבור כולם.

לאחר מלחמת העולם השנייה זכה הבטון לאחד מרגעי העדנה המשמעותיים ביותר שלו - בברוטליזם, אדריכלות שחשפה את הבטון "כמו שהוא" ותיכננה מבנים שרוב השיקולים האדריכליים בהם נבעו מן החומר, מהבטון. הברוטליזם שאופיין במסות כבדות ומחוספסות נהפך בישראל, מאמצע שנות ה-50 ועד לשנות ה-70, לאדריכלות הנפוצה. בעיקר הוקמו בסגנון זה מבני ציבור, כמו בית חולים בני ציון בחיפה ובית אמות משפט בתל אביב.

הסגנון הכבד והבלתי מתפשר של הברוטליזם פינה בשנות ה-70 את מקומו. הבטון חזר לשמש חומר בנייה - ולא אידאולוגיה.

פריחתו הבאה של הבטון נרשמה באמצע שנות ה-90, עם עליית קרנה של האדריכלות היפאנית, בעיקר של האדריכל היפאני המפורסם ביותר כיום, טדאו אנדו. קירות הבטון החשופים שיצר אנדו באמצעות תבניות מפלטות עץ אשר יצרו פני שטח חלקים לבטון, נהפכו למודל לחיקוי ולהשראה בעבור אדריכלים רבים. הבטון שוב נחשף.

ה"מבשרות" של הטרנד העכשווי, המכניס את הבטון הגלוי הביתה, היו רצפות הבטון המוחלקות. בהתחלה הן שימשו בעיקר במבני ציבור אך לבסוף גם חדרו לבתים פרטיים.

רצפת בטון מוחלק היא לכאורה רצפה בלא חיפוי - לוקחים את יציקת הבטון הראשונית של רצפת הבית ומחליקים, צובעים ואוטמים אותה. על אף שלכאורה זה נראה פתרון פשוט וזול, יש כמה דברים שמומלץ לדעת לפני שניגשים לשבור את המרצפות בבית.

רן רובנר, הבעלים של חברת אבנגן מרצפים, חושף כמה עובדות שחשוב לדעת לפני שבוחרים ברצפת בטון. "הבטון הוא חומר קשה לעבודה כחיפוי רצפה - הוא יכול להיסדק, אם נוצרים פגמים לא ניתן לתקן אותם והוא לא מפולס לחלוטין. כך שמי שבוחר ברצפת בטון חשוב שייקח לעבודה אנשי מקצוע איכותיים המתמחים בעבודה בחומר זה".

רובנר מונה שלושה סוגי רצפות המהווים את המשפחה המורחבת של "רצפות הבטון". הראשונה היא רצפת בטון מוחלק. יוצקים את הבטון ולאחר מכן מחליקים אותו. חשוב לבצע את ההחלקה עם צוות מיומן כי אחרת התוצאה היא עגומה. נקודת הכשל העיקרית היא לאורך הקירות, אזורים שמכונת ההחלקה מתקשה להגיע אליהם. האופציה השנייה היא רצפת בטון צרוב. מדובר בטכניקה של החדרת מלחי מתכת לבטון, שמעניקים מראה מעניין יותר לחומר.

הטכניקה השלישית היא "מדה מתפלסת דקורטיווית". ניתן ליישמה על יציקת הבטון או על ריצוף קיים. עובי החומר הוא כחצי סנטימטר וניתן לצרוב אותו או לצבוע לפי רצון הלקוח. ההבדל בין ה"מדה" לבין הבטון הוא בתוספת הדבקים המוכנסת לעיסת ה"מדה" וגורמת לחומר להיות חלק יותר. חשוב להשתמש ב"מדה דקורטיווית" ולא ב"מדה תעשייתית", המשמשת לצרכים אחרים בענף הבנייה כגון לצורכי תשתית.

בכל רצפה מבטון חשוב לאטום בסוף התהליך את המשטח כדי להגביר את עמידותו. גם במקרה זה מציין רובנר שלוש אפשרויות: "הראשונה, הזולה והידידותית לשימוש היא 'סילר אקרילי'. השנייה היא 'אפוקסי', הנחשב לחומר בעייתי יותר מכיוון שהוא נשרט ולא עמיד בשמש. האופציה השלישית היא 'פוליאורטן' - חומר דו-קומפננטי חזק המספק הגנה לשנים רבות, אבל היישום שלו בעייתי והוא מסוכן לעבודה. ל'מדה המתפלסת' יש עוד חומר איטום: שמן מיוחד היוצר לה מראה טבעי של אבן, כלומר פחות פלסטי".

רצפות הבטון לא מתאימות לכל חלל. יש להן מראה דרמטי מאוד ולכן יש חללים שרצפות הבטון יכולות להשתלט עליהם ולהפוך אותם לייצוגיים - אבל לנעימים פחות לשהייה.

אם אתם מפנטזים על משטח חלק של בטון שיגרום לחדר להיראות רחב ידיים, כדאי שתדעו כי לבטון יש נטייה להיסדק ולכן עושים בו "תפרים" כל 3-2 מטרים. תפרים הם הפסקות יציקה המאפשרות לחומר להתרחב או להתכווץ בלי לפגוע בשטח הפנים. בכל תפר שמים פרופיל אלומיניום או פליז, ולכן נוצרת חלוקה של הרצפה.

רצפות הבטון הן רק תחילתו של הטרנד. כיום משמש הבטון הגלוי לאלמנטים רבים בבית. סיוון רוזן ורוני פריד, מייסדי סטודיו קראפט, מספרים כי הבטון אצלם נקרא "בטון מפונק": "הוצאנו אותו החוצה כאלמנט שיכול לעמוד בפני עצמו. אנחנו מייצרים בסטודיו מגוון מוצרים מבטון: מכיורים על פי הזמנה, דרך מוצרי מדף וגופי תאורה ועד למשטחי בטון למטבח - במקום שיש".

עוד אומרים רוזן ופריד: "הבטון הוא חומר טבעי, נעים למגע ונותן תחושת חום - וזו הסיבה שרבים נמשכים אליו. אפשר לתת לבטון כל גוון, צורה או פונקציה ולכן הלקוח יכול לעשות איתו כל מה שהוא רוצה".

חופש תכנוני

עמית גלעדי, מנהל מוצר ברשת זהבי-עצמון: "מוצרי הבטון מאפשרים חופש תכנוני למעצבים. ניתן להגיע לכל מידה ועיצוב מבוקשים. הגמישות של החומר היא מדהימה. אנחנו מוכרים כיורים מבטון, המעוצבים לרוב ככיורים מונחים, בגלל כובדם - אבל ניתן בתכנון מראש לתלות אותם על ידי יצירת זיז תומך מתאים".

גלעדי מספר כי בזמן האחרון מתקבלים ברשת שרטוטים רבים מאדריכלים, שרוצים להתאים לעיצוב שלהם כיור מבטון. "אדריכלים אוהבים לעבוד עם חומרים חדשים ואנחנו יכולים לתת להם פתרונות לנישות או לבעיות ספציפיות, בגלל היכולת ליצור כיור על פי מידה".

הבטון הוא חומר פלסטי המספק אפשרויות רבות למשתמש בו, אבל בצורתו החשופה הוא חומר דומיננטי מאוד ולכן כדאי להשתמש בו באיפוק. אל תרוצו לצפות בו את כל הבית מכיוון שעכשיו הוא אופנתי. אופנות מתחלפות.

הבהרה

בכתבה שהתפרסמה ב-18 בנובמבר במדור זה נכתב כי בתחרות לתכנון נמל תל אביב זכה משרד האדריכלים מייזליץ כסיף. להגשת ההצעה לתחרות היתה שותפה גם האדריכלית גלילה יבין.



משטחי בטון של בית היטאצ'


כיור בטון של זהבי עצמון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות