בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם הדיבר השני בא לעולם בגלל מחסור במתכות?

בתל דן התגלו מתקנים עתיקים למיחזור מתכות. מחסור במתכות הוביל כנראה למיחזור פסלים ממקדשים, שהוביל בתורו לאיסור "לא תעשה לך פסל"

תגובות

אחד היישובים הגדולים בארץ ישראל בתחילת תקופת הברזל, לפני כ-3,100 שנה, התקיים בתל דן. בחפירות במקום נמצאו שרידי יישוב צפוף, בעל מבנים גדולים ותושבים רבים. אבל עצמותיהם של האנשים שחיו בו אז לא נמצאו גם אחרי מאמצים רבים. בתל דן לא התגלה אפילו קבר אחד מתקופת הברזל.

התופעה, אומר הד"ר דוד אילן, ראש המכון לארכיאולוגיה מקראית ע"ש גלוק בהיברו יוניון קולג', המנהל הנוכחי של החפירות בתל דן, אופיינית גם לאתרים אחרים בארץ ישראל של סוף האלף השני לפני הספירה. משנת 1200 לפני הספירה ואילך, תקופת הברזל א', נמצאו רק קברים בודדים בכל ארץ ישראל. התקופה הקודמת, תקופת הברונזה המאוחרת, מתאפיינת בבתי קברות מרשימים. בתקופת הברזל א' השתנו הרגלי הקבורה באופן מהותי. ייתכן שהמתים נקברו בשדה הפתוח, אולי חלקם הובאו לקבורה בים, אך גם ביישובים שמיוחסים לישראלים הראשונים, שבאותה תקופה החלו להתנחל בארץ, וגם ביישובים פלישתיים כמעט לא נמצאו קברים.

למרות זאת, קברים ואתרי פולחן כנעניים מילאו תפקיד חשוב בחייהם של בני התקופה, שמצאו בהם מקור למתכות שהיו אז יקרות המציאות. לדברי הד"ר אילן, מחסור במתכות, ובעיקר נחושת (הברזל עוד לא היה בשימוש נרחב), הוא אחת התופעות המאפיינות את המעבר בין תקופת הברונזה המאוחרת לתקופת הברזל. הפקת הנחושת באתרי הכרייה הגדולים במזרח התיכון - תמנע שליד מפרץ אילת, ואדי פינן שבעבר הירדן המזרחי וקפריסין - הלכה ודעכה אז. במקום המתכות שמקורן במכרות התפתחו ביישובים בני התקופה סדנאות למיחזור, שבהן התיכו חפצי מתכת וחישלו אותם מחדש. בתל דן, שבו עסקה עבודת הדוקטורט של אילן, נמצא המכלול הגדול ביותר של מתקנים למיחזור מתכת בכל ארץ ישראל. שטח אתר המיחזור היה קרוב לדונם.

במצבורי מתכת מתחילת תקופת הברזל נמצאו כלים שנוצרו בתקופות קדומות יותר. ההשערה שחפצים אלה נשדדו מקברים או ממקדשים נראית סבירה. מרבית הקברים של תקופת הברונזה נשדדו בזמן כלשהו.

לקיחת מתכת מאתרים קדושים כמו קברים ומקדשים עלולה להיות עניין בעייתי, הדגיש אילן לאחרונה במוזיאון ארץ ישראל במסגרת סדרת הרצאות שאורגנה על ידי "תגליות", הענף הקהילתי של המכון הישראלי לארכיאולוגיה. אדם המאמין ברוחות, שדים ושאר ישויות המעדיפות לשכון במקומות כאלה עשוי אף להאמין שמגע עם חפצי קבורה עלול לסכן אותו. אבל מי שאינו מאמין בישויות אלה ובכוחן לא יחשוש לקחת אותן גם מקבר או מקדש קדום.

לדעת אילן, זה בדיוק מה שקרה בראשית תקופת הברזל א' בקרב תושבי הארץ. הצלמים והפסלים נעלמו מהאמנות ומהפולחן (התופעה בולטת במיוחד באתרי "ההתנחלות" של אזורי הספר: ההר, המדבר, כמו בצפון הארץ, תל דן למשל). לדעתו, האליטה החברתית-הדתית פסקה, על רקע משבר כלכלי וחברתי שהתבטא במחסור של מתכת, שלצלמים אין כל כוח, קביעה שלהערכתו התפתחה בהמשך לאיסור המקראי עליהם במסגרת הדיבר השני. מכיוון שלצלמים אין השפעה רוחנית או סמלית, אפשר היה ליטול בלי חשש פסלי מתכת מקברים ומקדשים קדומים ולכתת את החומר שממנו הם עשויים לכלי נשק, לחרמשים ולגרזנים.



צינורות מפוח, סיגים ומתכות למחזור מתעשיית המתכת בתל דן. באותה תקופה נעלמו הצלמים והפסלים מהאמנות ומהפולחן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו