בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החבר'ה הטובים

את הסיבוב הנוכחי, העקוב מדם, במלחמת הכנופיות בישראל התחילה דווקא חשיפתה של מעילת הענק של אתי אלון ועופר מקסימוב. הקרב הגדול הוא בין איציק אברג'יל, הנחשב למלך האסירים, האיש שלפקודתו 120 אסירים חותכים ורידים ביחד, לבין זאב רוזנשטיין, הקר, הבודד, שגם בכלא אין לו חבר אמיתי אחד. במשטרת ישראל, באגף המודיעין של השב"ס ובכל פינת רחוב בנתניה יודעים להסביר ולפרשן בדייקנות כל מהלך במשחק הדמים הזה. רק לא לעצור את הרצח הבא. הסנדק 1, 2 ו-3, עם דיבוב לעברית

1600תגובות

בעולם התחתון משחקים כיסאות מוסיקליים. כשהמוסיקה נעצרת כל השחקנים מתיישבים, ואז תמיד נותר שחקן אחד מיותר שיוצא מהמעגל. בפעם האחרונה נפסקה המוסיקה במאי 2002, ברגע בו נעצרה פקידת הבנק למסחר, אתי אלון. מעצרה הוביל להפסקת הזרמת עשרות המיליונים ממנה אל אחיה, המהמר הכפייתי עופר מקסימוב, וממנו אל כרישי ההימורים הישראלים במזרח אירופה. מי שנשאר ללא מקום - משמע, ללא חלקו בכספי מקסימוב שנותרו בשוק - נגזר עליו לצאת מופסד מהמשחק. במקום זה הוא שבר את הכלים והחל לחסל כל מה שזז.

כך למעשה התפתחה מלחמת החורמה בין המשפחות וארגוני הפשיעה. כל עוד מקסימוב הזרים כסף לבתי הקזינו השונים, הכל היה בסדר. הכסף הגדול עבר מיד ליד, בעלי חוב סעדו עם נושיהם, שתו ויסקי משובח, עישנו סיגרים יקרים, בילו עם נערות ליווי יפהפיות והמתינו בבתי מלון מפוארים להפקדות של מחר. ברגע שמסלול הכסף הזה נחסם, הבעלים של בתי הקזינו הגדולים הפעילו לחץ על המאשרים - אותם גורמים בעולם התחתון שנותנים אשראי לשחקנים דוגמת מקסימוב - ודרשו מהם לפרוע את חובותיהם לאלתר.

אחד המאשרים הגדולים בתחום הזה היה יעקב אברג'יל מלוד, אחיו הגדול של איציק אברג'יל. יעקב אברג'יל נרצח לעיני ילדיו ביוני 2002. לפי כל הניתוחים המודיעיניים ולפי יודעי דבר בעולם התחתון, הרצח שלו שירת את האינטרסים של פליקס אבוטבול, שהיה בעל רשת קזינו רויאל ברחבי אירופה. מקסימוב היה אחד הלקוחות החשובים של הרשת ואברג'יל היה מאשר בכיר שלו. אבוטבול, על פי התיאוריה הזו, היה בעד חיסול המאשר הגדול מכולם, כדי להעביר מסר חד משמעי לשאר האנשים שתכננו לעצור את גילגול הכספים של מקסימוב ושל מהמרים אחרים, ולהותיר את חובותיהם תלויים באוויר.

בין אם התיאוריה הזו אמיתית או שקרית, התגובה לא איחרה לבוא. חודשיים לאחר רצח יעקב אברג'יל חוסל פליקס אבוטבול בפתח הקזינו שלו בפראג. את מקומו על מפת בתי ההימורים הישראלים באירופה החל לתפוס ג'נטלמן אחר, איציק אברג'יל. אברג'יל, המלך הבלתי מעורער של האסירים בישראל, נחשב כיום לגנגסטר מספר אחד בישראל.

יקיר השב"ס

איציק אברג'יל, 32, היה נער בן 17 כאשר נשפט ל-17 שנות מאסר על רצח יעקב כהן מלוד. עד המדינה נגדו היה חברו הטוב ביותר משכונת בנית, שמעון שטרית. הוא התחיל את המאסר בכלא תל מונד ובשנת 82', בהיותו בן 18 עבר לבית המעצר ניצן, שם מוין לבתי הסוהר איילון ואחר כך באר שבע ושאטה.

"הוא תפס מקום של כבוד בכלא בזכות העובדה שבשנות ה-70 וה-80 האחים שלו, מאיר, יעיש ויעקב, היו מעורבים ברמות הכי כבדות של עולם הפשע", אומר גונדר משנה שלמה טהרני, סגן קצין מודיעין ראשי בשב"ס. "אבל כבר אז כנער היתה לו כריזמה טבעית. בכל בתי הסוהר, אגפים שלמים הפסיקו לאכול כשהוא נתן הוראה. בכלא באר שבע, אם אסירים לא קיבלו תנאים מסוימים, הוא היה נעמד מול אגף שלם כמו מפקד ובמבט אחד שלו 120 איש חותכים ידיים, הוא הוביל אותם לזרוק חפצים, ליצור מהומות המוניות, לא פחד ולא עשה חשבון לאף אחד. הוא היה היחיד שמוביל משא ומתן עם הנהלת הכלא, כך שגם בהנהלה ידעו שבמלה אחת הוא מקים מהומה או מפסיק אותה. אין יותר אנשים כאלה. בתקופה ההיא היו מדברים על שמעיה אנג'ל והרצל אביטן, אבל עם כל הכבוד שהיה להם, לא היו להם את העוצמות שלו, הוא עלה עליהם בהרבה".

"אומרים שהוא צדיק, שיש לו סוג של צדק טבעי. לא יודע, רק אלוהים יודע איזה דברים גרמו לאנשים לפעול על פי דבריו, אולי יש דברים שאנחנו לא יודעים. יש לו יכולת אדירה להניע אנשים, לסחוף אותם כמו נחשול, במבט, בהינף יד. הוא לא הגיע בכלל למצב שהיה צריך להפעיל כוח, וזה הקיף את כל האסירים, כולל הערבים, אולי למעט הביטחוניים, אבל כולם כיבדו אותו.

"חוץ מזה, הוא תמיד עזר לאסירים, ואני מדבר על הכי מסכנים. למשל, כינו אותו גם, 'איציק הגומל', כי הוא תמיד גמל אסירים. פתח אגפים נקיים מסמים ודאג שלא ישתמשו בהם, אם הוא אמר שלא משתמשים אז לא משתמשים. מי שכבר בכל זאת השתמש עשה זאת ממש במחתרת, בטח בלי להרים ראש כמו באגפים האחרים שבהם זאת היתה דרך חיים".

"רק במאסר איציק ישב ולמד והשתנה, פתאום הוא הבין מי הוא ומאיפה הוא בא", אומר עבריין לשעבר שישב בכלא באר שבע יחד עם אברג'יל, ומכיר אותו היטב מלוד. "הוא גדל בשכונה הכי קשה בארץ עם אחים שכמעט כולם היו נרקומנים. הוא היה הכי הקטן ויצא גבר שבגברים. בחיים לא השתמש בסמים. לא פעם הוא סייע לדיירים בשכונה שנשדדו או שנגנב מהם, ודאג שיחזירו להם תכשיטים וחפצי ערך. יש לו בעיניים מבט כזה שמאלץ אותך לדבר אתו רק אמת, אתה לא יכול לשקר כשאתה מדבר אתו.

"כשהיינו בכלא באר שבע החלה האופנה של האסירים להיגמל. הוא ריכז את כל הנגמלים, דאג להם לאגף מצוחצח, מסודר, אוכל בריא, סלטים. מכל האגפים אנשים ביקשו לבוא אליו, הוא היה כמו גורו כזה והם הרוויחו פעמיים, גם נגמלו וגם הכירו את האיש מספר אחת בעולם התחתון. עד היום מרביתם נקיים, אמנם הם ממשיכים לחיות בפשע, ולהתפרנס מסמים, הימורים, שודים וכל השאר, אבל הם לא נרקומנים יותר. בשבילם זה עולם ומלואו".

את אברג'יל העריצו אסירים וסוהרים, למרות שהוא לא עשה חיים קלים לא לאלה ולא לאלה. קצין בכיר לשעבר אשר ניהל שלושה מתקני כליאה גדולים, מספר: "כשהייתי סגן מנהל כלא שאטה ליוויתי את האח יעיש ז"ל לביקור בית בלוד (כעבור מספר שנים יעיש אברג'יל מת בכלא איילון כשחבילה מוברחת של הירואין נפתחה בבטנו). איציק היה ילד ממש, בן 16, אבל אז התברר לאחיו שהוא מידרדר. כשהיינו בבית יעיש הכניס אותו לחדר לשיחה של אחד על אחד, בנוכחותי. הוא אמר לו שהוא שמע שהוא מתחיל להתערבב ולרדת לפשע ובא להחטיף לו סטירה. אני ישר עצרתי אותו. חלפה שנה ואותו איציק שהיה חשוד ברצח הגיע אלי כמפקד כלא תל מונד. בראיון הקבלה הוא זיהה אותי מיד והזכיר לי איך שמרתי עליו מפני אחיו הגדול. ביקשתי ממנו שישמור על הכבוד בינינו, אבל מההסתכלות שלי היה ברור לי שצומח מנהיג חדש. כולם פחדו ממנו ועשו לו כבוד. בגלל האפקט שהוא יצר בבתי הסוהר, הוא הועבר לבית סוהר למבוגרים כבר כנער, זה היה אחד המקרים היחידים שעושים דבר כזה.

"הפעם השלישית שנפגשתי בו היתה כאשר הייתי מפקד כלא רמלה. בכלא שאטה היתה מלחמת כנופיות ורוב המנהיגים פוזרו בכל בתי הסוהר, הוא הובא לרמלה ואיך שהגיע כל בית הסוהר היה על הרגליים. היה לחץ ואני ידעתי שאסור לי לתת לו לעלות לאגף הכללי, כי זה בנאדם עם עוצמות מיוחדות וכריזמה בלתי רגילה. בראיון הקבלה שבו הוא זיהה אותי שוב כמובן, שוחחנו והוא אמר לי שהוא יודע שטיפלתי בכל האחים שלו, ועשיתי כבוד וזה... והוא רוצה גם להסתדר אתי, כי הוא רוצה לסיים את המאסר בשלום, זאת אומרת לצאת לחופשות ולקבל שליש. 'לא רוצה יותר מלחמות, הפרדות, ענישות, תן לגמור את המאסר בשקט', ככה הוא אמר לי אחרי שכבר ריצה שבע או שמונה שנים מתוך ה-17 שהוטלו עליו.

"אמרתי לו 'בסדר, אין בעיה, רוצה לגמור את המאסר בשקט? בוא אשלב אותך כאסיר עבודה באגף הפיקוח'. מדובר באגף סיעודי מיוחד שבו שוהים אסירים מוגבלים, נכים, קשישים, תשושי נפש, ואסירי עבודה מטפלים בהם ודואגים לכל צרכיהם. אמרתי לו, 'אם תעבוד באגף הזה ותתפקד כמו שצריך, גם תעזור למסכנים, גם לא תתערבב בכל האסירים המסוכנים, גם תצא לחופשות והכי חשוב, תקבל חוות דעת חיובית לוועדת השחרורים _ בטוח תקבל שליש, ואתה יש לך שליש ארוך שנכון להיום הוא בסכנה גדולה מאוד'.

"הוא היה המום, הסתכל עלי, אמר לי 'מה, אני? מה אתה משוגע? אני אעבוד בעבודה כזו? איך יראו אותי אם אני אשאר באגף כזה?' אמרתי לו, 'מה זה איך יראו אותך? למה מה אכפת לך, אתה לא מכיר את עצמך? עזוב אותך מכולם, מה יש, תיכנס, תעזור למסכנים לחיות, לאכול, להתלבש, להתקלח, תראה איך יקבלו את זה בוועדת שחרורים. למה מה יש לך למעלה באגף, שם אתה בטוח תתערבב עם כל הגנגסטרים והמשפחות, ולך תדע מתי תצא מבית הסוהר'.

"ובאמת, הוא התחיל כניסיון ונקלט באגף הזה מצוין, הוכיח שיש לו מלה של גבר. עבד ועשה הכל, בלי סנג'רים ובלי חיילים. לא רק זה, מאחר שהוא בחר להישאר שם החל זרם בלתי פוסק של בקשות מאסירים כבדים, שגם כן רצו לרדת לאגף הזה, רק כדי להיות לידו, והתחייבו לעבוד. אמנם אני פתחתי לו את הדרך, אבל לזכותו ייאמר שבשלב הזה של המאסר שלו הוא ידע להתנתק מכל הבלאגן, הוא עמד בכל המטלות שהוטלו עליו, יצא לחופשות וככה נפתחה לו גם הדרך לקבל שליש בסופו של דבר".

דואר שליחים

אחת השאלות המעסיקות היום את משטרת ישראל היא האם עבריין ישראלי בסדר הגודל של אברג'יל ושות' מסוגל להפעיל חוליית חיסול מתחת לאף של המשטרה ושירות בתי הסוהר בכלא. השאלה הזו בוערת עכשיו, לאחר מותו המסתורי של עד התביעה יוני אלזם בכלא, ערב לפני שאמור היה להעיד נגד שותפו שמעון זריהן בפרשת הרצח של העבריין חנניה אוחנינה.

אוחנינה, סוחר סמים בינלאומי, העז להתעמת עם אברג'יל פעמיים. האחת, כשדרש מהשותף האסטרטגי של אברג'יל, יעקב אלפרון, לצאת מהשותפות שלהם בעסקי ההימורים בשרון (שותפות שכללה גם את עזרא גבריאלי, אביה של ח"כ ענבל גבריאלי, שאישר כי היה שותפו של מאיר אברג'יל בהפעלת קזינו). הפעם השנייה, כפי שטוענת המשטרה, היתה כאשר חבר אוחנינה לאסי אבוטבול בגיוס רוצח שכיר מגרוזיה וארבעה מביילרוס. שכירי החרב הזרים האלו עומדים כעת לדין בשני משפטים באשמת ניסיונות החיסול של אלפרון, עזרא גבריאלי ואיציק אברג'יל עצמו. העובדה שאבוטבול ואוחנינה נדרשו לייבא רוצחים שכירים מעבר לים מוכיחה עד כמה חזקה אחיזתו של אברג'יל בעבריינים הישראלים.

לטענת המשטרה, אוחנינה נרצח על ידי שליחיו של אברג'יל - שמעון זריהן ויוני אלזם. אלזם, שהפליל בעדותו במשטרה את עצמו ואת זריהן, נמצא מחרחר בתאו, כשלצדו כוסות קפה וחומר כימי בלתי מזוהה. מי הביא את החומר לתאו של האסיר טעון ההגנה, שקיבל את ארוחותיו רק מהסוהרים? איש אינו יודע בינתיים. האם כוחם של העבריינים הגדולים מגיע עד לסוהרים עצמם? תשובה אפשרית אחת התקבלה זמן רב לפני מותו של אלזם, בלי כל קשר למקרה זה.

תפקידו של קצין המשטרה רפ"ק גיורא עזורי היה לתאם בין אגף המודיעין במשטרה לבין שירותי המודיעין של שב"ס. בפועל, על פי החשד, הוא עסק גם במתן שירותים שונים לאסירים כבדים, מפורסמים ועשירים. בין אם הוא התפתה לכסף הגדול שגילגלו אסירים דוגמת פליקס אבוטבול, או שהוא סתם נמשך לסלבריטאים שקירקרו סביב יוסי הררי (אבי נמני למשל), העדויות בעניינו של עזורי לא נחשפו במלואן בבית המשפט. לאחר שהודח מהמשטרה והוגש נגדו כתב אישום, השיג לו באחרונה עו"ד אלי כהן עסקת טיעון עם הפרקליטות. עזורי אפילו לא נשלח לכלא ומהציבור נמנעה הצצה לאחורי הקלעים של הפשע המאורגן בישראל.

אחד האסירים הכבדים אותם שירת על פי החשד קצין השב"ס עזורי, היה איציק אברג'יל. נגד עזורי נטען כי הזהיר את אברג'יל באמצעות צד שלישי, שהמשטרה מתכוונת לדרוש משב"ס לשלול את חופשותיו ולמנוע את שחרורו המוקדם, בשל פעילות אנשיו מחוץ לכלא. "עם השנים נוצר סביב אברג'יל עולם שלם של חברים - נורמטיווים ולא נורמטיווים, עבריינים ואנשי עסקים, מבחוץ ומבפנים - שכיבדו אותו והלכו אחריו בעיניים עצומות", אומר טהרני. "אסירים סיפרו עליו, שהוא מאוד מושפע מסדרות על פשע מאורגן, אמרו שכבר בכלא הוא בנה את עצמו לפי הסדרות האלה, כבר אז הוא תכנן להפעיל בחוץ עסקים חוקיים עם רואי חשבון, עורכי דין. 'הסנדק' היה הסרט שלו, במיוחד בקטע של בן המהגרים שצמח משכונות העוני והפשע, והגיע לגדולה. ממש כמו בסרט, הוא התחבר לזה ונהג להשמיע שהוא חזר למוטב, שהוא לא בעניינים".

"מלבד מה שעלה במקרה של עזורי, הוא נזהר מאוד לגבי כל ההתעסקות שלו עם סוהרים. הוא תמיד הניח שאיש החוק יפיל אותו בסופו של דבר. עם זאת, להגיד שהוא לא היה רוצה פה ושם איש חוק שיעבוד אתו... האמת היא שהוא יכול להפעיל אנשים גם בכלא וגם בחוץ, אבל סוהרים? מה הוא צריך".

"לא נראה לי שבמקרה הזה יש לו אישית איזשהו קשר ישיר לזה. הוא לא היה עושה משהו שיחבר אותו רשמית לאלזם ואפילו לא לזריהן, כדי שלא יתקשר לרצח של אוחנינה. זה לא ברמה שלו. אגב, זה לא שאלזם היה אמור להעיד ישירות נגד זריהן, הוא חשש גם בגלל המצב של משפחתו שיכול להיות מאוד קשה בגלל העדות שלו. בכל מקרה, זה פחד גדול מאוד כשאתה הולך למסור עדות שיכולה לפגוע בדרך כלשהי באיציק אברג'יל".

"לא, כי בכל נסיעה אלזם נסע לבד. הוא היה בהפרדה מוחלטת. לא היה אסיר אחד שהיה קרוב אליו, או בא אתו במגע. אפילו את האוכל באגף הזה חילקו רק סוהרים. אני בטוח שלא יתברר כאן קטע שמישהו הוביל אותו למותו".

מפקד מרחב שרון, תנ"צ מנשה ארביב, שימש בתפקידו הקודם כמפקד ימ"ר מרכז, ונחשב לאחד המומחים בנושא משפחות הפשע וארגוני הפשיעה. הוא גם היה זה אשר הביא למעצרם של יוני אלזם ושמעון זריהן במסגרת הפיענוח של רצח אוחנינה. כמפקד מרחב ארביב כבר לא מתייחס כמעט באופן פומבי לארגוני הפשיעה, למרות שהנושא בוער בדמו. אבל מותו של אלזם, שעשוי להביא לזיכויו של שמעון זריהן, ותיאור היכולות של אברג'יל, מוציאים אפילו ממנו, שני משפטים המלמדים על התרשמותו מהפרשה. ארביב: "אני לא מופתע מהאירוע הזה, כי גם אני יודע במי מדובר. אני יודע מה זה ארגון פשיעה, אני יודע טוב מאוד מיהם ארגוני הפשיעה במדינת ישראל, ואני מודע טוב מאוד ליכולות המבצעיות שלהם. אמנם ההרגשה האישית שלי היום לא טובה, אבל אני סומך על הצח"מ שמונה, שהוא יידע להגיע אל האמת".

איציק והזאב

את הכסף הגדול שלו עשה אברג'יל בשני ענפים - סמים והימורים, כאשר לצידם מגלה ארגון הפשיעה שלו פעילות עניפה גם בתחום הגבייה והשוק האפור. ארבעת אחיו הגדולים מאיר, יעיש, אברהם (אייבי) ויעקב היו מחלוצי הסחר בהירואין בארץ. לפי המשטרה איציק עשה הון עתק בעיקר מאקסטזי, ברוח הזמן.

על פי תנאי השחרור המוקדם שלו הוא חויב לעזוב את הארץ, ועל פי החשד הוא ניצל את ההזדמנות כדי להפעיל רשת אקסטזי ענקית מאמסטרדם. אותה רשת, על פי החשד, פעלה באירופה ובארצות הברית, בשיתוף פעולה הדוק עם עודד טוויטו, שנחשב לגדול יצרני ומשווקי האקסטזי בעולם ועד למותו בכלא של מדינת ניו יורק ב-2003 הפיץ מיליוני גלולות אקסטזי אשר נקראו "טוויט" על שמו.

כדי לבסס את מעמדו מחוץ לכלא היה חייב אברג'יל לדחוק גם את מקומו של השותף בקואליציית אבוטבול, זאב רוזנשטיין. בקרב הגוורדיה הוותיקה והדומיננטית של האסירים, אלו המכונים "הבחורים הטובים", רוזנשטיין עם כל עוצמתו מעורר רגשות מעורבים, הן בשל עושרו המופלג ויחסו המתנשא אליהם והן בשל הכעס על המעורבות שיוחסה לו בחיסול שושלת אסלן משכונת התקווה. יחזקאל אסלן היה אחד האנשים האהובים על הבחורים הטובים, ופרשת הרצח שלו וספיחיה (רצח אשתו שושנה, אחיו וחבריו, וניסיון הרצח של בנו) מסרבת לרדת מסדר היום בעולם התחתון. זו אחת הסיבות לכך שהשב"ס מחזיק את רוזנשטיין בבידוד קפדני בכלא איילון.

טהרני: "רוזנשטיין ואברג'יל שונים זה מזה באופי כמרחק מזרח ממערב, יש בינהם הבדלים תהומיים בגישה, במנטליות. אפשר אפילו להגיד שההבדל בינהם הוא כמו בין מזרחיים לאשכנזים. איציק הוא איש עם הרבה יותר חמימות, איש של חיבוק, נשיקה, יש לו חיבור מנטלי כמו במאהל בדואי, ממש, עם הכנסת אורחים, כבוד, הכל. אצל זאב כל זה לא קיים. זאב, כשמו כן הוא, לא שש לתת יחס לאף אחד. אומרים עליו שהוא מאוד מאוד קמצן, סגור, לבד. הוא עצמו ואלוהים.

"איציק, אם הוא מבקש דבר מה, במלה זה מתבצע. הוא ידע לחייך, לסחוף. הוא היה מסוגל לקחת קנטינה שלמה ולחלק אותה למסכנים. הוא נתן מטרייה לאנשים, הרבה מטריות הוא נתן להרבה אנשים, שהם חייבים לו על זה, ורואים את זה היום. הוא תמיד ידע שבבוא היום הוא יפרע את השטרות האלה.

"זאב לא יכול להוביל מבצע במלה, בכריזמה. הוא מסתפק במשפטים קטועים, סתומים, בלי מלה של חמלה, אהדה, אין בו חמימות, קירבה, הבעת פנים, לא כיף לדבר אתו, להיות אתו. הוא יותר איש של תן וקח, הכל אינטרסים. יש חשבון וזה הקו למטה, עכשיו בוא נראה כמה זה עולה. לכן גם אין לו יותר מדי אנשים שהוא יכול להישען עליהם, ואולי בגלל זה הוא גם נפל ככה".

"יש בזה משהו אבל זאב לא מבודד רק בגלל איציק, יש לו מערך גדול מאוד של סכסוכים, אתה כבר לא יודע מאיפה זה יגיע. אלו דברים מוכרים שנדונו רבות בבית משפט העליון, בעתירה שלו עצמו נגד הבידוד".

"אז לא היה צורך לבודד אותו, מה פתאום, בשום אופן, ממש לא. הוא היה נוחת בשקט ושלווה בכל אגף של כל בית סוהר בישראל".

עו"ד קרן נהרי התייחסה לטענות על בידודו של רוזנשטיין: "נהפוך הוא. זאב לא מבודד מרצונו, זו רק המשטרה שטוענת כי על מנת לשמור על שלומו יש צורך בבידודו. רוזנשטיין רצה לצאת מהבידוד ולהיות ככל האסירים, ועל כך עתרנו לבית המשפט, לצערנו ללא הצלחה".

לכל טיל יש כתובת

יריב נוסף של אברג'יל הוא בנו של פליקס, אסי אבוטבול, שהתעקש להמשיך ולהפעיל את הקזינו של אביו בפראג. לאחר ניסיון ההתנקשות בו בפתח הקזינו בחודש אוגוסט אשתקד, אבוטבול קיפל זנב וחזר ארצה ומאז הוא עסוק במלחמת הישרדות של ממש. רק בסוף השבוע שעבר ניצל מפגיעת טיל בביתו, ומאז הוא מסתובב עם שמונה שומרי ראש ומסביר שאין לו אויבים.

אנשים בנתניה מתארים את אסי, 35, כמי שמצוי על סף היסטריה ממש. "כאשר הם נכנסים לבית קפה מסוים אנשים פשוט יוצאים", אומר אחד ממקורביהם השבוע. "זה כבר לא כמו שהיה פעם, שפחדו מירייה של מתנקש, עכשיו מפחדים ממטענים ומטילים, זה לא יאומן. כאשר אסי נכנס לבית קפה עם חברים ושומרי ראש, בעל הבית נלחץ ולקוחות פשוט עוזבים. אפילו במסעדות שלו עצמו באזור התעשייה ובכיכר, התסריט חוזר על עצמו. מפחיד להיות בקירבתם, מה גם שאסי אף פעם לא נחמד לסביבה שלו".

בכלא ממתין להחלטת ועדת השחרורים האח השני של אסי, פרנסואה אבוטבול שנדון לחמש שנות מאסר על סחיטת נהג מונית. "גם אם ישתחרר עכשיו, ממנו לא תצמח ישועה למשפחה, הוא לא האיש שיביא לרגיעה או יציבות, להפך", אומר אחד ממקורביו. "גם ככה פרנסואה עשה מספיק בושות לאבא שלו פליקס, שהיה הפוך ממנו לגמרי בהתנהגות. הוא וולגרי, בוטה וחצוף, וגרם לאביו המנוח מספיק סכסוכים, ואם בזה לא די הוא גם היה מתחצף אליו לעיני אנשים והביך אותו לא פעם אחת".

צ'רלי אבוטבול, אחיו של פליקס והמוח הפיננסי שמאחורי כל עסקי המשפחה, שכמו פליקס אחיו המנוח נוהג לשמור על גינונים, הנמיך פרופיל בשנה האחרונה והתרחק מאוד מאסי הצעיר. לפני הרצח של פליקס נהג צ'רלי, בשנות ה-50 לחייו, לצאת לריצה יומית על חוף הים, עכשיו הוא מסתפק בחדר כושר. מדי בוקר הוא מגיע למשרדיו בכיכר העצמאות בג'יפ הב.מ.וו שלו, בידו האחת תיק עור של בנקאי ומסביבו שלושה או ארבעה שומרי ראש. לאחרונה הוא שיחרר את רוב השומרים ונותר עם אחד בלבד המשמש גם כנהגו האישי. "צ'רלי מנותק, לא מתערבב ולא מתעניין בכל מה שקורה עם אסי", אומר אותו מקורב, "זה לא הסגנון שלו וכל הסכסוך הזה נכפה עליו שלא מרצונו".

תנ"צ ארביב אמר השבוע כי בעקבות אירוע הטיל הוא הורה להגביר את האכיפה נגד אסי אבוטבול וחבורתו. "הם לא יסתובבו יותר ככה סתם ברחובות עם כל הצבא שלהם והמכוניות המשוריינות. אנחנו נבדוק שכל התנועות שלו יהיו חוקיות ולא ניתן למאבטחים שלו לשבש את אורח החיים. הוריתי לבדוק גם את עצם החוקיות של הרכב הממוגן שלו, ואני מעריך שבימים הקרובים תהיה לנו תשובה. התושבים ברמת פולג זועמים, ובצדק. תפקידי לתת להם ביטחון. בשלב זה הוריתי להגביר את הסיורים, אבל בלי קשר לאירוע הקציתי כבר תקן להקמת נקודת משמר אזרחי בפולג בשיתוף עם העירייה. לצערי התושבים לא כל כך מעוניינים בה ואף כתבו לי מכתב בעניין זה".

יותר מדי סרטים

שמו של איציק אברג'יל עולה לכותרות אחרי כל חיסול וניסיון חיסול. הרשימה כוללת את רוזנשטיין, אסי אבוטבול, יהודה אריש מירושלים, האחים קקון מחיפה, פליקס אבוטבול, חנניה אוחנינה, ועוד ועוד. אברג'יל עצמו מקפיד לא להתראיין ומגיב לטענות נגדו באמצעות הודעות לקוניות שמנסח פרקליטו עו"ד שרון נהרי. למעט פעם אחת, כאשר מטען חבלה שהיה מיועד לחיסולו של רוזנשטיין התפוצץ בטעות והרג אדם אחד ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. אברג'יל, ששהה אז בחו"ל, הוציא הודעה לעיתונות שבה גינה את האירוע והכחיש את מעורבותו או מעורבות אנשיו.

דובר מחוז מרכז במשטרה, סנ"צ יגאל חדד, לא מרוצה מכתבות מהסוג הזה אשר לדעתו מפארות יתר על המידה את אברג'יל ודומיו. חדד: "חלק גדול מזה שכל מנהיגי המשפחות האלה צמחו למימדים האלה, זה בין היתר בגלל בעלי תפקידים מסוימים ברשויות המדינה השונות - וזה כולל גם אותנו המשטרה, אבל גם גופים כמו שב"ס, פרקליטות וכדומה - כולנו מעצימים אותם בצורה חסרת פרופורציה. אז אם אחד כמו טהרני בשב"ס רוצה לדבר על אברג'יל כאילו שהוא... לא יודע מה... אז בסדר, אז שיילכו לחקור גם את המוות של אלזם.

"בכלל, נראה לי שכל האנשים האלה שמתראיינים ומעצימים אותם, הם סתם ראו יותר מדי סרטים. כי איך שאנחנו מכירים את הדמויות האלה, הם לא ראויים לכזאת הילה, הם לא באמת כאלה גדולים וכאלה חזקים. בשטח, בחסות המעמד הזה שיוצרים להם בתקשורת הם פועלים בחופשיות, סוחטים, מאיימים, כי האנשים שקוראים עיתונים ורואים טלוויזיה ממהרים לשלם להם דמי חסות ומפחדים להתלונן".*

עסק משפחתי

עוה"ד בני, קרן ושרון נהרי, הם בני משפחה אחת אשר מייצגים את שני הצדדים במלחמת העולם התחתון. בני וקרן, האב ובתו, מייצגים את זאב רוזנשטיין באופן קבוע. האחיין, שרון נהרי, מייצג באופן קבוע את איציק אברג'יל. שרון נהרי, אגב, ייצג גם את יונתן אלזם במשפט בו הורשע ברצח אוחנינה. ומי מימן את שכר הטירחה? אביו של אלזם טוען: "לא יודע מי, אולי החברים שלו". שרון נהרי אומר ש"בני המשפחה וחבריו של אלזם מימנו את הגנתו".

את הטענות על אפשרות לניגוד אינטרסים משפחתי פוטר בני נהרי בבדיחות: "אתה זוכר שרון, איך ביומולדת של זאב היו שני ניסיונות חיסול שלו, ובשניהם נעצרו אנשים ממשפחת אברג'יל שהפכו מיד ללקוחות שלך?".

"זוכר, בוודאי שזוכר", אומר שרון ומפנה לקרן לתגובה רשמית: "מה זה קשור, אנחנו עורכי דין פליליים, זה לא אחד נגד השני כמו בתביעה אזרחית, אנחנו כל אחד בנפרד עם הלקוחות שלו נגד המשטרה, המדינה".

שרון נהרי: "אף פעם לא לקחו את הלקוח שלי ושאלו אותו על חיסולים, המידע שהמשטרה מעבירה הוא לא בהכרח מדויק, ולעתים הוא גם מופרך".

בני נהרי: "הלקוחות שלנו אומרים שאין שום סכסוך אז מבחינתנו אין סכסוך, מה שנכתב בתקשורת וכל השאר, זה לא מענייננו, כך שאין כאן שאלה של סולחה, אנחנו עורכי דין, בצד המשפטי בלבד".

רצח מאחורי הסורגים

בשירות בתי הסוהר אומרים כי מותו של אלזם בעודו במעצר הוא תוצאה של ליברליזציה מוגזמת במתקני הכליאה, המאפשרת לאסירים קשר הדוק מדי עם החברה שבחוץ, באמצעות טלפונים, ביקורים וחופשות רבות מדי. דובר השב"ס, גונדר משנה עופר לפלר: "רק אם נסגור את בתי הסוהר בצורה הרמטית כמו שזה נעשה בארצות-הברית דברים כאלה לא יישנו, רק כך האנשים בהם מדובר אכן יורחקו מהחברה".

אלא שהרבה לפני המהפכה הליברלית שהנהיג הנציב רפי סוויסה בשנות ה-80, במתקני הכליאה התנהלה רשת מאורגנת ויעילה להפליא שפעלה באמצעות הודעות בעל פה שהועברו בפוסטות אל בתי המעצר ובתי הסוהר, בלי טלפון ציבורי אחד. הדוגמה הקלסית היא זו של רצח יפת נגר בכלא שאטה.

ב-1977 לאחים נפתלי ויפת נגר מפתח תקווה היה סכסוך עם האחים משה (מוסה) ונסים אלפרון, שדרשו מיפת נגר פיצוי על כך ש"גזל" זונה שעבדה בשירותם ועל כך שלחבריהם מגבעת שמואל נגרם נזק בעת ביקור בדיסקוטק של האחים בפתח תקווה. נגר התלונן במשטרה והאחים אלפרון נשפטו לשלוש שנים. אלא שאז, האח הצעיר יעקב אלפרון (לימים, חברו הטוב של איציק אברג'יל) שהיה עצור בפרשה אחרת, פגש את העד יפת נגר, שאף הוא נכלא בבית המעצר בכפר יונה.

לפי העדות של נפתלי נגר במשפט, יעקב אלפרון שנתקל בו במרתף העצורים של בית המשפט בתל אביב התרברב בפניו על כך ש"יפת אוכל אותה בכפר יונה כמו שפן. פעם אני זורק לו מנורה לתוך החדר, פעם שופך מים חמים, פעם שתן, פעם דקרו אותו בראש". נפתלי נגר גם תיאר כיצד התנפלו עליו ועל אחיו שלושה עצורים בתוך הפוסטה שמעבירה עצורים. לפי הטענות במשפט, האחים נגר הסכימו לפצות את האלפרונים בחצי מיליון לירות, ואף הקדימו ושילמו 50 אלף לירות שהוברחו בשקיות סוכר ליעקב אלפרון בכלא, אלא שאז הם הפסיקו לשלם.

יפת נגר שנשפט הועבר לכלא שאטה המנדטורי אבל הוא נרצח שם במבצע מאורגן שלא היה מבייש סרט פעולה אמריקאי. בזמן שהוכרז על ארוחת הבוקר, קבוצת אסירים פתחה בתגרה המונית מבויימת בחדר האוכל, אסירים רעולי פנים סגרו בטריקה את דלת האגף בו שהה נגר, ואת המהומה ניצלו שלושה אסירים כדי לדקור למוות את נגר. יעקב אלפרון אשר נותר הרחק מאחור בכלא כפר יונה היה אחד מ-16 אסירים שהועמדו לדין בפרשה זו במשפט שהסעיר את המדינה. הוא עצמו זוכה מאשמה של קשירת קשר לביצוע הרצח, אולם מרבית הנאשמים הורשעו בסיוע וברצח, ובראשם האסיר המפורסם סמי אלקיים מחיפה.

ועוד מקרה. בחודש יוני 2001, עציר מחמולת מוגרבי ברמלה היה אמור להעיד נגד אחד מבני משפחה אחרת. יום אחד לפני עדותו של מוגרבי בבית המשפט, צעיר בשם אכרם דסוקי ביים פריצה למכונית ליד תחנת המשטרה. מספר, רפ"ק ירדן קלנטרוב ממאגר חוקרים במרחב שפלה: "הוא נעצר והודה, אך להפתעתו שוחרר בערבות. דסוקי, שרצה להגיע לתא המעצר בכל מחיר, לא ויתר והפעם ביים ויכוח עם השוטרים שבמהלכו אף תקף אותם. עכשיו כבר היתה חובה לעצור אותו. כאשר נכלא הוא ביקש להיות בסמיכות לבן משפחתו מוגרבי. הוא לא נכלא אתו באותו התא אלא רק בחדר הסמוך. אבל משם הוא הצליח להעביר לו תערובת של סמים שהכין מראש".

מוגרבי עישן, או הסניף, כדי לזכות בכמה שעות של כיף בבית המעצר המדכא, אך נפטר בתוך זמן קצר. במשטרה היו משוכנעים שמדובר במוות טבעי כתוצאה מהרעלת סמים. התעקשותו של ממ"ר שפלה דאז תנ"צ חיים כהן על כך שמדובר בהרעלה הובילה להרשעה של דסוקי ברצח.



איציק אברג'יל. בכלא כינו אותו איציק הגומל. לא ברור כמה אנשים נגמלו מהתמכרות לאוויר


עוה"ד שרון, קרן ובני נהרי. זה לא אישי, הכל רק ביזנס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו