בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המחוזי: חוק נכסי נפקדים לא יחול על אדמות שהיו בבעלות פלשתינאים ב-1967

תגובות

אין להחיל את חוק נכסי נפקדים על שטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים או תושבים פלשתינאים ששהו בשטחים אלה; כך קבע אתמול, בפסק-דין תקדימי, שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים בעז אוקון. הפסיקה מצטרפת להחלטת היועץ המשפטי מני מזוז מפב' 2005, שביטל את החלטת הממשלה המחילה את החוק על רכוש במז' ירושלים שבבעלות פלשתינאים תושבי השטחים. משמעות הפסיקה: המדינה לא רשאית להכריז "נכסי נפקדים" על נדל"ן וקרקעות במז' ירושלים, שנמצאים בבעלות פלשתינאים שהיו תושבי הגדה בעת מלחמת ששת הימים, והיו ב"שטחים הנתונים לשליטה אפקטיווית של ישראל". מפסק-הדין עולה כי כל הכרזה כזו על "נכסי נפקדים" של רכוש שבבעלות תושבי השטחים - איננה כדין והיא בטלה. פסק-דין של בית משפט מחוזי מהווה "הלכה מנחה" כלפי בתי משפט השלום, ואיננו בבחינת "הלכה מחייבת" כמו פסק-דין של העליון. מדובר בסכסוך קרקעות על חלקה באזור בית-חנינא שבמז' ירושלים, שאותה רכשו נוהה דקאק, מוסה דג'אני והאלה ודג'אני מתושבים שלא ברור אם היו נפקדים ב-67'. לטענת עיריית ירושלים והאפוטרופוס לנכסי נפקדים מדובר ב"נכסי נפקדים" שעברו לבעלות המדינה, ואין לרשום את הקרקע בבעלות הרוכשים. השופט אוקון קובע כי לא ניתן להכריז על הקרקע כ"נכס נפקד", אולם קובע גם הלכה עקרונית באשר לתחולתו של חוק נכסי נפקדים. החוק נחקק ב-1950, אחרי מלחמת העצמאות, ומטרתו היתה לאפשר למדינה לקבל בעלות על נדל"ן בישראל שננטש על-ידי ערבים במלחמה שעברו למדינות אויב. "חוק זה נחקק במציאות מסוימת", כותב אוקון, "אולם בעקבות מלחמת ששת הימים נמצאו כל תושבי יהודה ושומרון תחת שליטה אפקטיווית ישראלית. הפעלת חוק נכסי נפקדים במצב זה עלולה ליצור מצב דמדומים, שבו השטח מצוי מחוץ לישראל לצורך תפיסתו על-ידי ישראל, מבלי שאותם תושבים מוגדרים תושבים של ישות מדינית אחרת עוינת. זהו סוג של תרגיל משפטי שלא עומדת מאחוריו מציאות כלשהי, למעט צווי סיפוח של שטחים מסוימים. זוהי צורה של משפטנות ללא משפט. במציאות שבה חיים בני אדם לא ניתן לקבל מצב של יצור ביניים שהוא בין ה'יש' לבין ה'לא יש', כמו מספר מדומה במתמטיקה. בני אדם הם תמיד בבחינת 'יש' ולא ניתן להתעלם מקיומם על-ידי הוצאת צווים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו