בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניחוח פירות יער, ארומה של זיוף

הייננים הגרוזינים נאבקים בזייפנים שמפיצים בשוק הרוסי אלכוהול מעורב בחומרי טעם וריח, עם תוויות של יין משובח

תגובות

ניו יורק טיימס

מוסקווה

לגימת יין ספראווי צעיר, יין בעל גוון כהה כל כך שיצרניו הגרוזים מעדיפים להגדירו שחור, ולא אדום, עשויה להיות אחת החוויות המענגות ביותר שהעולם הפוסט-סובייטי יכול לספק. את היין מכינים על פי מסורת עתיקת יומין, אבל טעמו העשיר והמגוון קיבל לאחרונה עידון בידי דור של מגדלים פוסט-סובייטים, המקימים לתחייה את תרבות הענבים הקווקזית.

מאז סוף מארס רוסיה אוסרת על יבוא יינות מגרוזיה וממולדובה, בטענה שהם מזויפים. שתי שכנותיה של רוסיה סבורות כי הטענה הזאת היא תירוץ, שנועד להעניש אותן על הברית שכרתו עם המערב. יהיו הטענות אשר יהיו, היינות היוקרתיים של גרוזיה ומולדובה קשים להשגה. הבעיה אינה איסור הסחר, אלא זיופים.

מקורות רשמיים ויבואנים רוסים אומרים כי 50%-80% מהבקבוקים המוצגים בשווקים כיין גרוזיני מכילים למעשה יין זול ונושאים תוויות מזויפות. לפעמים הנוזל הנמכר בבקבוקים אינו יין כלל, אלא קוקטייל אלכוהולי מעורב בחומרי טעם וצבע. אולי גם מוסיפים לו מעט ענבים, שריחם נועד לשטות בחוטם הבלתי מקצועי.

"מדובר בגניבה תוקפנית עם ניחוח ציני במיוחד", סבור ואלרי דרגונוב, ראש הוועדה שמינה הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, הדומא, לגיבוש חקיקה בתחום האלכוהול. "אנו בולעים את הגלולה המרה הזאת כבר כמה שנים".

תחילת עונת הזיופים

גרוזיה רואה בעצמה את ערש הייננות. תרבות היין של המדינה היא בת כמה אלפי שנים. רבים מהיינות שלה מפורסמים, וכמה כרמים קטנים בעמקיה הם בעלי שם עולמי. למשל, כרם מוקוזאני בעמק אלזאני, שם גדלים כמה מענבי הספארווי המשובחים ביותר.

אבל השיטה הסובייטית העדיפה כמות, לא איכות, ובעשורים שבהם הוכן היין לפי תכנון ממשלתי נהגו יצרני היין לרמות: הם עירבבו מיץ ענבים עם סוכר, כדי להגביר את אחוז האלכוהול במיץ לאחר התסיסה, ואז הוסיפו מים כדי להגדיל את הכמויות.

כשברית המועצות התפרקה, נאלצו הכרמים הגרוזיניים להיאבק כדי להשיג מימון, מומחים צעירים וציוד חדש. האדמה והאקלים לא השתנו והם עדיין מספקים את התנאים לגידול ענבים המניבים יין משובח. הביקוש ליין הגרוזיני לא פחת.

היינות הגרוזיניים היו פופולריים ביותר בבריה"מ, וחיבתו של סטלין אליהם היתה ידועה. הביקוש ליינות המשובחים נמשך עד אמצע שנות התשעים, אבל היקבים הגרוזיניים התקשו מאוד לייצר אותם אז. "בדיוק באותה תקופה החלו הזיופים", אומר טנגיז יאווקישווילי, מנהל יקב בגרוזיה.

בשלב הראשון, זיוף היין הגרוזיני היה משימה פשוטה יחסית. כמות אדירה של יינות באיכות נמוכה מבולגריה, מולדובה, רומניה ורוסיה בוקבקו בתוויות מזויפות ושווקו כיינות העלית הגרוזיניים. התהליך הזה "הרס את המוניטין של היינות הגרוזיניים המשובחים", אומר יאווקישווילי.

השלב הבא היה גרוע יותר. כשגבר הביקוש ליין ברוסיה, עסקים רוסיים וגרוזיניים החלו לערבב אלכוהול גולמי עם חומרי טעם וצבע. בשיטה זו ייצרו קוקטייל שקשה לתארו כיין. היו שהתסיסו מיץ מרוכז ושיווקו אותו כיין, שנשא תווית של יקב גרוזיני. יבואני יין אומרים כי הזיופים הגסים נמשכו, משום שלצרכנים רוסים רבים יש ניסיון מועט עם יינות. ברוסיה וודקה היא עדיין המלכה.

פטר קניאגין, יו"ר אחת החברות הרוסיות הגדולות ליבוא יין, "ויני מיר הולדינג", אומר שהמעמד הבינוני ברוסיה צומח, מנהגים חדשים משתלטים וצריכת היין עולה ב-25% בשנה. קניאגין סבור שיבואנים נפגעים, משום שזיופי היין פוגעים בצמיחת השוק ובטעמם הנרכש של הצרכנים. "המצב הזה נמשך כבר 11 שנה, והוא פוגע במכירות ובתעשיית היין ברוסיה", הוא אומר. דרגנוב מתריע כי קורבנות היין המזויף פשוט מסתכנים בהרעלה.

כרמים בפיקוח

הגרוזינים, מצדם, טוענים כי הם הקורבנות האמיתיים, משום שמרבית הזיופים מקורם ברוסיה והם פוגעים בתעשייה המקומית. פיקוח על יין הוא כעת עניין נפוץ בגרוזיה. שר החקלאות, מיכאיל סבימונישווילי, אומר כי גרוזיה החלה לרשום את כל היקבים ולנהל מאגרי נתונים מעודכנים על פעולותיהם. היקבים חייבים להוכיח שקנו ענבים, והמגדלים חייבים למסור נתונים על כל בציר ובציר.

סבימונישווילי אומר כי הרישומים מוכיחים שאזור מוזוקאני מסוגל להצמיח די ענבים כדי לייצר כ-1.4 מיליון בקבוקים של יין מובחר בשנה. ואולם, אומר השר, בכל שנה מייצרים ברוסיה יותר מעשרה מיליון בקבוקים. "רוב היינות המזויפים הללו מיוצרים ברוסיה תחת שמנו. היינו רוצים לראות את רוסיה עושה משהו כדי למגר את התופעה".



חנות יין בטביליסי, בירת גרוזיה. תרבות יין בת אלפי שנים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו