בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בנג'י פייפר וצ'אי

פארק אקסטרים בחיפה, מנחת מטוסים בים המלח וגסט האוז בנצרת - שלושה יזמים שונים יצאו לדרך עם שלושה פרויקטים תיירותיים. המטיילים הישראלים כבר הגיעו, עכשיו מחכים לתיירים

תגובות

"החלטתי להפוך את חיפה לבירת האקסטרים", אומר דוד בארי, איש נדל"ן חיפאי ובעליו של מתחם X-פארק, שנפתח בימים האחרונים בעיר. "לחיפה אין יתרון יחסי בבילויים או בקדושה, אבל היא עיר יפהפיה והחלטתי להשתמש בנכס הגדול של העיר, שהוא המבנה הטופוגרפי שלה - טבע של חוף ים, ואדיות עמוקים והר הכרמל התלול".

בארי ייסד את חברת אקסטרים צפון במטרה להקים את "מתחם האתגר והחוויה הגדול והמקצועי בישראל", לדבריו. הפארק שפתח משתרע מתחת לכיפת השמיים על פני כ-13 דונם בצומת מת"מ שבמתחם מרכז הקונגרסים בכניסה הדרומית לחיפה . בארי מעריך את ההשקעה בו בכ-8 מיליון שקל.

"בשנים האחרונות עסקתי בנדל"ן בניו יורק", מספר בארי. "בעת ביקור בחיפה גיליתי באופן מקרי את השטח הזה ונוצר קשר עם חברת גב-ים של נוחי דנקנר שהיא בעלת הקרקע. חכרתי את השטח לעשר שנים עם אופציה להארכה". נדרשו עוד שנתיים לבדיקת היתכנות, לקבלת אישורים ולבניית הפארק.

במתחם יכולים לשהות כאלפיים איש בעת ובעונה אחת, כאשר על המתקנים יכולים להיות כ-300-250 איש בו בזמן. הפארק מתאים לבני חמש ומעלה. בבוקר פתוח הפארק לטובת קבוצות, חברות וארגונים, ואחר הצהריים ובערב הוא משרת חוגים, אירועים וימי הולדת. בסופי שבוע ובחגים הפארק פתוח לכולם.

המתחם כולל קיר טיפוס אולימפי מקורה; חדר בולדר שבו דגם של סלע רחב; מתקן סנפלינג; פארק חבלים ענק, הכולל שמונה גשרי חבלים "היי רופ" (7 מטרים מעל פני הקרקע) וארבעה גשרים נמוכים בגובה 40 ס"מ ("לואו רופ") לילדים; האומגה העירונית הגדולה בישראל בגובה של 16 מטרים ובאורך של 80 מטרים; מתחם פיינטבול של 7,000 מ"ר; המסלול הגדול בישראל (כאלף מ"ר) לסקייטבורד, רולרבליידס ואופני BMX; טרמפולינת בנג'י; ארבע טרמפולינות רגילות; ג'ומר - מתקן בגובה עשרה מטרים ללימוד טיפוס על חבל; עמדה שנותנת הזדמנות להיחשף לעולם הטיפוס לכל הגילים; ופינת ג'ימבורי מקורה, עם כל המתנפחים למיניהם לילדים הקטנים.

בארי מקווה שתוך שנתיים-שלוש יהפוך הפארק למרכז הספורט, החוויה והפנאי הגדול ביותר בישראל. התוכניות לעתיד כוללות התפתחות לשטחים נוספים השוכנים מזרחית למתחם, למרגלות הר הכרמל, שבהם יוקמו מרכז מוטורי לג'יפים ואופנועי שטח ומסלולי דאונהיל לאופניים.

בהמשך, בארי מתכנן גם טריאטלון אקסטרים, שיהיה אירוע מתגלגל מחוף הים לכרמל ויסתיים במשימות בתוך הפארק עם מסיבת אקסטרים של כל המשתתפים ומסיבות שייערכו בימי שישי בלילה עם כאלף רוקדים, כאשר מסביב שוקקת פעילות אקסטרים.

בארי מצפה להכנסות בעיקר מחברות מסחריות, ממסיבות להשקת מוצרים ומהפקות מסחריות. "זו הבוננזה. התפעול יקר מאד, יש בלאי, אחזקה, ביטוחים ואבטחה, לכן נדרשת פעילות סביב השעון כדי להחזיק את המקום כלכלית".

מציפורי ועד דמשק

תוך כדי הטיפוס במעלה הר מאצ'ו-פיצ'ו שבפרו, החלו מעוז ושלומית ינון להרהר היכן יהיה המקום הטוב ביותר להקים גסט האוז בישראל.

"כשהגענו במחשבתנו לנצרת, אמרנו שזה המקום המושלם בשביל פרויקט שכזה", מספר ינון, בן 30, מנתיב העשרה שבנגב המערבי. "מבחינה גיאוגרפית היא במרחק 20 דקות נסיעה או חצי יום ברגל מהר תבור, ציפורי ומגידו; במעגל השני יש את הכנרת, עכו וחיפה שהם במרחק יומיים-שלושה הליכה או חצי שעה בכלי רכב, ובמעגל הגדול יותר - תל אביב, ירושלים, עמאן וגם דמשק וביירות. נצרת היא מרכז המזרח התיכון".

מעוז ינון, שכבר חרש את הרי סיירה נוודה שבקליפורניה וקינח בחצי שנה בדרום אמריקה, הגיע לפני כשנתיים למסקנה ששביל ישראל - שביל הטיילים שחוצה את ישראל לאורכה, מדן ועד אילת - אטרקטיווי לא פחות מכל הטרקים והפארקים שבעולם.

"יש עסק על שביל ישראל", חשבו לעצמם בני הזוג. "אם בכל 15 ק"מ לאורך השביל יהיה גסט האוז - אכסניית דרכים שתציע מיטה, מקלחת ומפגש עם אנשים אחרים במחיר מוזל - ההצלחה הרי מובטחת, לאור העושר הדתי, התרבותי וההיסטורי שמציע השביל - שלא לדבר על הנופים שאין שני להם".

כדי להתכונן, נסע ינון למשך חודש לחבר שהוא בעל אכסניה בניו זילנד ולמד להחליף מצעים ולטפל באורחים. בפברואר 2005 חזר לארץ "ואחרי שלושה חודשים כבר לחצתי ידיים עם בעלי הבית שבו נפתח הגסט האוז - בני משפחת עאזר, אחת המשפחות הכי עשירות ומכובדות בנצרת. הבית היה הארמון של המשפחה - תקרות מצוירות בעבודת יד מהמאה ה-19, רצפות שיש ממרמרה בטורקיה, רעפים ממרסיי - זה אחד הבתים הכי יוצאי דופן בארץ".

את הדרך אל האכסניה, השוכנת בנצרת הערבית, עושים ברגל מכיכר המעיין, דרך הסמטאות וחנויות השוק. הכניסה לפאוזי עאזר היא דרך פשפש - דלת בתוך דלת - עשוי עץ ומצופה בפח. מן החלונות בקומה הראשונה נשקפת כנסיית הבשורה.

בגסט האוז יש סלון בגודל 60 מ"ר, שלושה חדרי שינה משותפים גדולים (שישה אורחים בכל חדר) עם מקלחות ושירותים משותפים ומטבח גדול ומצויד ועוד שלושה חדרים עם מקלחת ושירותים פרטיים לכל אורח. ינון גובה 50 שקל לאדם בחדר המשותף ו-150 שקל לאדם בחדר זוגי.

לדברי ינון, הוא החל את העסק עם 10,000 שקל ועד כה השקיע כ-150 אלף שקל, שמתוכם כ-100 אלף הם הלוואה. יש לו חוזה ניהול של המקום, והוא כבר מושך משכורת - הוא לא קנה את הבית, אלא נכנס לשותפות עם המשפחה. הוא החל להפעיל את האכסניה בסוף ספטמבר 2005 וצופה שהתפוסה ב-2006 תגיע ליותר מ-50%. נוסף לינון, מועסקים במקום עוד שלושה עובדים.

"האמנתי בניסיון שלי כתייר ובניסיון הניהולי שלי, שאני יכול לעשות דברים יפים בישראל בענף שקופא על שמריו", מסביר ינון את החלטתו להיכנס לתחום התיירות. "הרבה אנשים בתחום עברו כמה אינתיפאדות ואיבדו את האופטימיות, בעוד שאופטימיות זה הדבר הראשון שאדם צריך".

לדבריו, המיזם שלו מעודד עסקי לוויין, כמו בתי קפה וחנויות שנפתחו בסמוך לגסט האוז. "אם יהיו עוד עסקים שייפתחו, יציעו תעסוקה וימשכו תיירים, זה ישפר את המצב בעיר", הוא אומר.

מנכ"ל עמותת נצרת לתרבות ותיירות, טארק שחאדה, מסכים עם ינון ומוסיף שבאזור יש עוד בתים רבים עם פוטנציאל להפוך לאכסניות ומקומות אירוח.

ינון מעריך שבשנים הקרובות התיירות בארץ תגבר והגסט האוז יפרח. יש לו רעיון ליצור מסלול הליכה רגלי נוצרי בעקבות אתרים קדושים לנצרות, 'ג'יזוס טרייל', שיתחיל בנצרת ויסתיים בכפר נחום. "אני רוצה לעשות בתיירות את מה שסטף ורטהיימר עשה בתחום פארקי התעשייה", הוא אומר. "להקים מיזמים תיירותיים לאורך שביל ישראל ולפתח מסלולי הליכה נוספים. כרגע אני מחפש משקיעים ומימון לפיתוח. מצד שני, אין לי מושג מה יהיה הלאה. הכל אפשרי - אולי אשאר עם שבעת החדרים, אולי אקים רשת אכסניות, ואולי אסע ואשב על החוף בקריביים, שזה הכי ריאלי".

קו אירופה-מצדה

השאיפה הגדולה של חביב מצליח, טיס ומורה דרך בן 57 ובעליה של חברת סאנאייר, היתה תמיד להקים שדה תעופה פרטי. חלומו התגשם בפברואר השנה, כשפתח מחדש את מנחת בר יהודה (מנחת מצדה), ממזרח להר המצדה ובסמוך לים המלח. "החלטתי להפיח רוח חיים במנחת, להביא מטוסים ולגרות אנשים לבוא", הוא אומר. "בגילי אני חושב שיש לי עוד כעשר שנים לטוס. אני מרגיש שיש לי תעצומות נפש כדי להקים עסק חדש".

מצליח מפעיל כיום משדה דב בתל אביב מטוסים קטנים של ארבעה, שישה ועשרה מושבים לפי הזמנה במחיר של 500 שקל לאדם לטיסה הלוך ושוב. מחירה של טיסת סיור תיירותית מעל מצדה והאזור הנמשכת 20-15 דקות, הוא 700 שקל לחמישה אנשים ו-450 שקל לשלושה. לנוסעים הנוחתים במנחת מחכה כלי רכב הלוקח אותם למצדה או למלונות, שנמצאים במרחק כמה דקות של נסיעה. בתוך חודש יהיה במקום גם מערך שירותים.

בעבר היה מצליח בעליה של חברת התעופה כנפי ירושלים, שבסיס האם שלה היה בעטרות ושנסגרה עם פרוץ האינתיפאדה בסוף 2000. מאז הסגירה הוא חיפש חלופה לחלום חברת התעופה שלו, עד שמצא את מנחת מצדה, נטוש כמעט לחלוטין זה 20 שנה.

עם השינוי באווירה הגיאופוליטית והצמיחה הכלכלית, הגיש מצליח בקשה לרשות התעופה האזרחית וקיבל אישור להפעיל את המנחת עם חברת סאנאייר שייסד. מצליח צירף אליו שני בוגרי חיל האוויר שנכנסו אתו לשותפות במיזם ומנהלים את המתחם.

כרגע מדובר עדיין במנחת צנו, שמנחית מטוסים קטנים, אבל אם הדברים יהיו תלויים בשאיפות של יצחק בורבא, מנכ"ל החברה הכלכלית של המועצה האזורית תמר, שהמנחת נמצא בבעלותה - השמיים הם באמת הגבול. בורבא חולם בגדול, ושואף להגיע לקו תעופה סדיר שיוביל בשלב השני לטיסות בינלאומיות מחו"ל.

"יש באזור ים המלח 4,000 חדרי מלון, ואין סיבה שתיירים לא יעדיפו לדלג על נתב"ג ולהגיע ישירות לכאן", הוא אומר. "הטיסות לכאן יותר זולות והשאיפה שלי היא שיקום כאן שדה תעופה פרטי כדי שיוכלו לנחות בו חברות צ'רטר וטיסות מוזלות, שמחפשות אתרי נחיתה זולים, בדיוק כמו שקורה באירופה".

"בסופי שבוע יש כאן הפנינג שלם", מספר בורבא. "40-30 מטוסים קלים נוחתים כאן. החלו לנחות כאן גם הטרקטורונים המעופפים (בקאי), ויש תוכנית להקמת מועדון צניחה למקום הנמוך בעולם". בורבא מקדם תוכנית להארכת המסלול, שתאפשר להנחית במקום מטוס סילון עם 200 מושבים. "בעוד שנה, בהנחה שהמצב במדינה לא יהיה יותר גרוע, יהיה לנו קו סדיר מתל אביב ומחיפה עם חיבור לאילת. לגבי טיסות שכר, פעילות זו לא תתחיל לפני 2010 בגלל נושאים תכנוניים", אומר בורבא, ומוסיף שמבחינתם, כגוף ציבורי, הרווח מהמנחת אינו עומד בראש סדר העדיפויות.

החברה הכלכלית גובה מהמטוסים סכומים סמליים שלא מכסים את ההוצאות. "המטרה היא שיהיה שדה תעופה שיביא אנשים, שיהפוך את ים המלח לנגיש בטיסה ישירה אחת לתיירים מאירופה. זאת מטרה נעלה מבחינתנו".

*

המיזם:מנחת בר יהודה (מנחת מצדה)

הבעלים:חביב מצליח מסאנאייר והמועצה האזורית תמר

הקמה: פברואר 2006

יעד: להפוך את המנחת לשדה תעופה בינלאומי

השקעה: 300 אלף שקל (שני מטוסים בשווי 900 אלף שקל כבר היו ברשותו)

-

המיזם: גסט האוז פאוזי עאזר בנצרת הערבית

הבעלים: מעוז ינון ומשפחת עאזר

הקמה: ספטמבר 2005

יעד: מיזמים תיירותיים לאורך שביל ישראל

השקעה: 150 אלף שקל

-

המיזם: מתחם X-פארק בחיפה

הבעלים: דוד בארי

הקמה: אפריל 2006

יעד: להפוך למרכז הספורט והפנאי הגדול בישראל

השקעה: 8 מיליון שקל



מעוז ינון. אופטימיות זה הדבר הכי חשוב


דוד בארי. 13 דונם של אקסטרים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו