בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאות הבולענים מאיימים על האזור כולו

ים המלח, מנכסי הטבע הידועים בעולם, הולך ומתייבש במהירות - אסון אקולוגי המסכן את הסביבה והתיישבות באזור. כתב "הארץ" יצא למסע לאורך חופיו של הים הגווע. כתבה שנייה בסדרה

תגובות

לכתבה הראשונה בסדרה

שער ברזל ושתי גדרות תיל מפרידים בין חוף עין גדי לבין מה שהיה פעם כפר הנופש של קיבוץ עין גדי. המבקש להבין איך נראה אסון אקולוגי יכול להציץ מבעד לגדרות. ממולץ בחום שלא לחצות אותן. מה שהיה פעם חניון פופולרי למשפחות ולטיולי בתי ספר עם עשרות אוהלים וקראוונים נראה היום - שמונה שנים לאחר סגירתו בשל נפילת אחת העובדות לבולען - כמעט כמו אחרי בליץ: בורות ענק נראים על כל צעד; מבנה הקבלה הישן של החניון נפל לתוך בור כשעל הקיר עוד תלויים מפתחות החדרים; עצי האשלים המפוארים התייבשו ומתו, חלקם קרסו לתוך הבולענים; האדמה חרוצה בסדקים עמוקים, המדרכות קרועות, צינורות שהיו מתחת לאדמה תלויים עתה באוויר.

שמעון שוקרון, המתגורר ועובד במקום מאז שנות ה-60 מסביר שצורת הבורות היא לעתים כצורת פעמון, כאשר הצופה רואה רק את פתח החלל והוא עצמו עומד על קליפת קרקע דקה שעלולה לקרוס. "בהתחלה היינו סופרים אותם, עכשיו כבר אי אפשר לספור. זה היה כמו גן עדן. עכשיו הכל הרוס", אומר שוקרון בעצב. היום הוא האיש היחידי שנכנס לאזור, מלבד חוקרים ומבקרים רשמיים. המקום הוא תחנת חובה בסיור של פוליטיקאים באזור. כאן אפשר להבהיר את גודל האסון המתרגש על ים המלח. שוקרון מתחנן בפני הצלם שמחפש עוד זווית צילום "תיזהר! אתה לא יודע איפה אתה דורך. בשנייה אתה יכול ליפול". זהו גם אחד מאזורי הבולענים הפעילים ביותר וההליכה פה מפחידה. אנחנו יוצאים מהמקום בבהלה אחרי ששוקרון מגלה בור חדש, בקוטר של חצי מטר, אך בעומק של 20 מטרים לפחות.

יותר מאלף בורות

התייבשות ים המלח אינה גזירה משמים אלא מעשה ידי אדם. ראשיתה בשנות ה-60 עם פרויקט המוביל הארצי שבו חסמו את זרימת מי הכנרת. מאוחר יותר נחסמה זרימת הירמוך, והירדן מקור המים העיקרי של ים המלח יבש בקטע שמדרום לבית שאן. גיאולוגים מסכימים כיום כי הסיבה להפערות הבורות המסתוריים היא ירידת מפלס ים המלח, המלווה בשינויים בזרימת מי התהום באזור. מים מתוקים החלו לזרום ולהמיס שכבות מלח תת קרקעיות ויצרו חללים גדולים, שנחשפים והופכים לבולענים. מאז שזוהתה התופעה באמצע שנות ה-90 ועד היום נפערו למעלה מאלף בורות בחוף ים המלח. במפה שפירסם המכון הגיאולוגי מצוינים אזורי הסיכון להיווצרות בולענים, וכלול בה כל החוף המזרחי של הים מאזור קיבוץ קליה ועד אזור מצדה, כולל חלקים גדולים מכביש ים המלח. ככל שתמשך ירידת המפלס צפויה התופעה להחמיר.

ההשפעה החמורה ביותר של הבורות היא על אזור עין גדי - ב-2002 השקיעה מע"צ מיליוני שקלים בסלילה מחדש של הכביש הסמוך לקיבוץ בשיטה מיוחדת שאמורה למנוע את קריסתו במקרה של היפערות בולען. הבולענים כבר גדעו שני ענפים כלכליים של הקיבוץ - החניון ומטעי התמרים. גם תוכנית להקמת אזור נופש נוסף ליד החוף נגנזה בשל הבולענים וצה"ל נטש את הבסיס שהקים באזור. הבולענים, מודים בקיבוץ, הם נושא לשיחה ולחששות כבדים. "אנחנו נמצא בסוף מקומות פרנסה, אבל מה הלאה? האזור הזה נגמר לנו. מה שקורה פה היום זה פשע. יש לנו משאב עולמי ואנחנו מחריבים אותו", אומרת דוברת הקיבוץ, מירב איילון. המבקר בקיבוץ יכול להבחין כי הים הנשקף ממנו הולך ומתרחק. ביום סגרירי כמעט ולא ניתן לראות אותו.

בהמשך הדרך דרומה נמצאים חמי עין גדי. ב-1984 בנה הקיבוץ את המבנה הנוכחי במרחק של עשרות מטרים מהחוף. "אז אמרו לנו לא לבנות קרוב מדי לחוף, כי בעוד כמה שנים תהיה תעלת הימים והים יתחיל שוב לעלות", אומרת איילון בציניות. היום החוף שוכן במרחק שני קילומטרים מהמבנה ותעלת הימים עדיין רחוקה. פעם היו המבקרים רוחצים בבריכות הגופרית ומשם צועדים לחוף. היום המבקש לרחוץ בים נאלץ להשתמש בשירותיו של טרקטור המסיע מתרחצים אל החוף המרוחק מספר דקות נסיעה משם. החוף עצמו הוא משטח מלח דוקרני ובוץ שההליכה עליו קשה. פעם בכמה שנים מאריכים את הכביש הנוסע לחוף, "כל שנה סוללים עוד קטע, עוד מעט נגיע לירדנים. זה עצוב אם נצטרך ויזה כדי להיכנס לים המלח", אומר בגיחוך מרדכי נחמני שמלווה קבוצת מתנדבים מצה"ל לים.

"שואה אקלוגית"

עשר דקות נסיעה משם, מיד לאחר הפנייה למצדה, מתחלף ים המלח בתעלה צרה המובילה מים מהים אל בריכות האידוי של מפעלי ים המלח. בריכות האידוי הן מה שנותר מהחלק הדרומי של הים (הלשון), שהתייבשה לחלוטין. הבריכה הגדולה ביותר היא בריכה מספר 5. לאורכה בנויים בתי המלון המפוארים של ים המלח. כאן הבעיה הפוכה - המים פה עולים בכל שנה ומאיימים להציף את המלונות. יש כבר מי שחושב על הריסתם. עליית המפלס בבריכה נגרמת משקיעת מלח בקרקעית. המפעלים ממשיכים להזרים את אותה כמות של מים בכל שנה וכך מתווספים 20 ס"מ לגובה המים מדי שנה.

החשש הגדול הוא שמי הבריכה עלולים להציף את יסודות המלונות ולגרום לקריסתם. זו הבעיה החמורה ביותר של ים המלח. אבי רותם, מהנדס המועצה מסביר שמערכת הביוב של האזור כבר קורסת בשל הצפות. רותם מסביר שהקטסטרופה של קריסת מלון, בשל הצפה או בולען, ככל הנראה לא תתרחש, אבל בהחלט ייתכן שיבוא יום לא רחוק והמלונות יוכרזו כמבנים מסוכנים.

כיום נבחנות שלוש תוכניות לעתיד המלונות - האחת היא קציר המלח, כלומר, הוצאת המלח מהבריכה. אלא שעלות פרויקט כזה תהיה ככל הנראה גבוהה מדי; השנייה היא הקמת סכר שיגן על המלונות; והשלישית - הריסת המלונות. במקרה האחרון, שנבחן ברצינות במשרדי התיירות והאוצר, המלונות ככל הנראה לא יוקמו מחדש. "אין חוף יציב להקים אותם", אומר רותם. המשמעות היא אבדן 4,000 מקומות עבודה, כמו גם ענף תיירות שלם. לאחרונה עתרו בעלי המלונות לבג"צ כדי שיחייב את המדינה למצוא פתרון. יש הרואים בהריסת המלונות המתוכננת שלב ראשון בדרך לנטישת ההתיישבות כולה לאורך ים המלח. הגיאולוג דני וקס, שחקר את תופעת הבולענים, אינו אופטימי: "אנחנו רואים שואה אקולוגית. יכול להיות שזה דומה לעזה. גם מפה נסוג לבסוף. השאלה היא רק עוד כמה נרצה לסבול".



בולען בחוף "החניון" ליד עין גדי, בשבוע שעבר. החוף היה מוקד תיירות, אך ננטש בגלל הבולענים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו