בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בבאר שבע חבצו חמאה כבר לפני 6,500 שנה

הם היו חקלאים שגידלו דגנים וטיפחו מקנה. חזירים התבוססו בבוץ ליד הבקתות שלהם. יישוב שנחשף צפונית לקרית גת מחזק תיאוריה על תרבות ייחודית שפרחה בנגב

תגובות

חפירת בדיקה שניהלה הארכיאולוגית פרחיה נחשוני מרשות העתיקות בשדות מושב מנוחה שמצפון לקרית גת, לקראת תחילת העבודות להנחת קטע מצינור הגז הארצי במקום, הניבה הפתעה. בתל גשרון, סמוך לנחל גוברין, בשטח שהוכרז בעבר שטח עתיקות אחרי שהתגלו בו שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית ומימי הביניים, נחשף כפר שקדם לאותן תקופות ביותר מ-4,000 שנה.

לפרופ' יצחק גלעד מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן גוריון, היישוב שנחשף היה הפתעה נעימה במיוחד: הוא מספק דוגמה נוספת לקיומה של תרבות ייחודית שפרחה בנגב, לדעתו ולדעת כמה מעמיתיו, בשלב מוקדם של התקופה הכלקוליתית, לפני כ-6,500 שנה.

החפירה שניהלה נחשוני במימון חברת "נתיבי גז" התמקדה ברצועת אדמה שרוחבה חמישה מטרים ואורכה 35 מטר. בשטח זה נחשפו שרידיהן של שתי בקתות ויסודות של בקתה נוספת. בהנחה שהיו עוד כמה מבנים כאלה באזור, אפשר לשער כי היה שם כפר לא גדול. לפי שברי הלבנים הרבים שנמצאו, הבקתות נבנו מלבני בוץ. כן התגלה קטע של קיר הבנוי משתי שורות של אבנים, שנחשף לאורך שבעה מטרים. נחשוני סבורה שהיה, אולי, חלק ממבנה גדול.

הממצאים באתר מלמדים שתושבי הכפר היו חקלאים: להבי המגל מצור והשברים הרבים של אבני שחיקה וכתישה שנמצאו מעידים על גידול דגנים כמו חיטה ושעורה, וממכלי הטווייה, המחבצות להכנת גבינה וחמאה ועצמות בעלי החיים שנחשפו, למדה נחשוני שהתושבים גידלו גם בעלי חיים כמו עזים וכבשים. העצמות הרבות של חזירים, חובבי בוץ ידועים, מעידות על המים הרבים שסיפקו לכפר נחל גוברין והמעיינות הסמוכים.

כמו כן נמצאו שתי צלמיות חרס של בעלי חיים מקרינים, שככל הנראה שימשו לפולחן. נחשוני אומרת כי זה היה פולחן מקומי, ביתי: מי שהחזיק בביתו צלמיות של בעלי חיים, זכה להגנת האלים על עדרו. נמצאו גם כלי פולחן יוקרתיים יותר, כמו מקטרים (קערות חרס לקטורת שעמדו בדרך כלל על רגל מאבן), וכילף מצור (סוג של מכוש/קרדום), שממדיו המרשימים (אורך הלהב הוא כ-20 סנטימטר) ורמת הגימור הגבוהה שלו מרמזים כי לא שימש לעבודת חפירה בשדות, אלא היה חפץ מיוחד, אולי כלי פולחן.

הבנייה בלבני בוץ, השימוש בכלי אבן ובכלי חרס, העיסוק בגידול בעלי חיים ודגנים, וצלמיות החרס משייכים את הכפר לתרבות שאיפיינה את יישובי הנגב המערבי ואת אזור באר שבע של ימינו בערך בשנים 4700-4500 לפני הספירה.

לאחר חפירות בקבוצת אתרים מאותה תקופה שהתגלו בערוץ נחל הבשור הגיע גלעד למסקנה כי אותו אזור התאפיין אז בתרבות חומרית ייחודית, שהוא מכנה אותה "התרבות הבשורית". מלבד נחל הבשור, גם בצפון באר שבע נחפרו שני אתרים המשתייכים לאותה תרבות, ולדברי פרופ' רם גופנא מאוניברסיטת תל אביב, הכפר מתל גשרון מצטרף אליהם עתה ומרחיב את הידע על הפריסה היישובית שלה.

אבל יש הטוענים כי אין טעם לדבר על תרבות בשורית, משום שזו היתה רק מרכיב אחד מתרבות חומרית מפותחת יותר, המאפיינת אתרים רבים אחרים ומאוחרים יותר בנגב. לאורך נחל באר שבע ונחל גרר, במישור החוף הדרומי וגם בירדן, נמצאו יישובים רבים שתושביהם עסקו בחקלאות ושנבנו כ-200-300 שנה אחרי הכפר שנמצא סמוך למנוחה.

הבתים של אותם יישובים היו בנויים אבן, שטחם היה גדול יותר, ומלבד חקלאות וייצור כלי חרס עסקו תושביהם גם בייצור כלי נחושת וכלי שנהב. יישובים אלה משתייכים לתרבות העסולית, על שם התל תליילאת עסול שמצפון לים המלח, שם התגלו מאפיינים אלה לראשונה.

בתליילאת עסול נמצאו פסלוני חרס הדומים לאלה שנמצאו באתרי נחל הבשור, וכך גם באתר גילת - יישוב מתקופה סמוכה לזו של התרבות הבשורית שנמצא ליד היישוב בן ימינו גילת. בגילת העתיקה נמצאו סימנים המעידים על קיום פעילות פולחנית ציבורית, ויש מי שראו באחד המבנים שנחשפו בו מקדש.

"לי ברור שבגילת יש כלי חרס שמהם עולה שההתיישבות באתר החלה כבר בשלב של התרבות הבשורית. נמצאו שם גם אלמנטים אחרים, משלבים מאוחרים יותר", אומר גלעד. "מבחינה זו דומה גילת לאתר תליילאת עסול, שגם בו יש שלב התיישבות קדום המקביל לשלב הבשורי". הדמיון של כלי הפולחן שנמצאו בגילת, בתליילאת עסול וליד מנוחה לאלה שנחשפו באתרי הבשור, מחזק את ההשערה על ייחודה של התרבות הבשורית.

גלעד סבור שלא מדובר באתר שתרבותו החומרית היא אחד הביטויים של התרבות העסולית. "כלי החרס של התרבות העסולית שונים מאלה של התרבות הבשורית ודי קל להבדיל ביניהם. התרבות הבשורית קדמה לעסולית. סביר שהאוכלוסייה שקיימה את התרבות הזאת לא נעלמה. אותם אנשים המשיכו להתפתח ותרמו לתרבות העסולית", הוא אומר.



שתי צלמיות החרס שנמצאו באתר. סמל לאלים, שהיו אמורים להגן על העדרים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו