בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בכיר במשרד האוצר: מתקן התפלת המים הגדול באשקלון הוקם במקום הלא נכון

בכינוס על חקלאות ומים בת"א אמרו בכירים במשרדי האוצר ואיכות הסביבה, כי היה הגיוני יותר לבנות את המתקן, שמספק חלק ניכר מצריכת המים בישראל, סמוך לערים הגדולות, שהן אזורי הביקוש העיקריים למי שתייה; באזור הדרום, לעומת זאת, הדרישה היא בעיקר למים לצרכים חקלאיים; נציבות המים: כשהתקבלה ההחלטה היתה מצוקת מים, וזה היה האתר הזמין היחיד

תגובות

מתקן ההתפלה הגדול שהוקם באשקלון ואמור לספק כמות משמעותית מצריכת המים בישראל, כ-100 מיליון מטרים מעוקבים, הוקם במקום הלא נכון - כך עולה מדבריהם של נציגים בכירים במשרדי האוצר ואיכות הסביבה.

במהלך כנס על חקלאות ומים שנערך אתמול (רביעי) במסגרת התערוכה הבינלאומית לטכנולוגיה חקלאית בגני התערוכה בתל אביב, אמר נציג משרד האוצר, ערן פולק, שאם ההחלטה על מתקני ההתפלה היתה מתקבלת באמצעות גוף אחד מרכזי, ולא על ידי מספר רב של גופים, כפי שהדבר קרה בפועל, המתקן היה מוקם במקום אחר. "זאת היתה טעות להקים אותו באשקלון", הוסיף פולק, המשמש כרכז תחום המים באגף התקציבים באוצר.

על פי פולק ודובר נוסף בכנס, ד"ר יוסי ענבר המשמש כסמנכ"ל בכיר לתעשיות במשרד לאיכות הסביבה, היה הגיוני יותר להקים את מתקן ההתפלה בסמיכות לאזורי ביקוש העיקריים למי שתייה - הערים הגדולות. כך ניתן היה לנצל את המים המותפלים לשימוש העיקרי שלהם כמי שתייה.

המים המותפלים אינם טובים לחקלאות

כיום מפיק המתקן באשקלון מים המוזרמים בעיקר לאזור הדרום, שם יש ביקוש רב למים לצרכים חקלאיים. המים המותפלים אינם טובים לחקלאות משום שאינם מכילים מינרלים שונים הנחוצים להתפתחות גידולים. "על פי חוות דעת מקצועיות, מים אלו אינם טובים לחקלאות, וכבר התחלנו לראות נזקים בכמה סוגי גידולים שהושקו במים אלו", אמר במהלך הכנס מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי.

לדברי ענבר, צריך לחשוב על פתרון שיאפשר הזרמת מים מותפלים מאשקלון לערים הגדולות, גם אם משמעות הדבר היא הקמת צינורות מיוחדים לצורך העניין. באזורים עירוניים יימהלו מים אלה בשפכים מטוהרים. הדבר יביא להפחתת המליחות, ובכך יאפשר שימוש רחב יותר בשפכים להשקייה חקלאית, שבה יש להימנע משימוש במים עם ריכוזי מלח גבוהים. יתרון נוסף של פתרון זה הוא הפחתת כמות האבן במים לשימוש ביתי ותעשייתי. הטיפול בבעיה זו גורם להוצאות כלכליות משמעותיות.

ענבר, שעמד בראש ועדה מיוחדת לקביעת תקנים חדשים לשפכים מטוהרים, ציין שכיום יש רק מקום אחד בישראל שבו מוזרמים שפכים גולמיים לים - העיר עכו. כיום מושבים לשימוש חקלאי כ-79% מהשפכים המטוהרים, אבל רק 27% עומדים בדרישות האיכות של הוועדה שבראשה עמד ענבר.

יישום ההמלצות של ועדה זו אמור להתחיל בשנת 2007 ולהימשך כעשר שנים. פולק, שהתייחס לעניין טיהור השפכים, ציין שהחקלאות בישראל צימצמה במחצית את צריכת המים השפירים בעשר השנים האחרונות, והגדילה במקביל את השימוש בשפכים מטוהרים. לדבריו, יווצר בתוך כמה שנים מצב שבו כמות השפכים המטוהרים שבה משתמשים החקלאים תעלה על כמות המים השפירים, והדבר מעיד בין השאר על התייעלות החקלאות.

נציבות המים: זה היה האתר הזמין היחיד

בתגובה לדברים מסר ד"ר יוסי דריזין, העומד בראש האגף לתוכניות התפלה בנציבות המים: "זה נכון שהיה הגיוני יותר להקים מתקני התפלה קודם כל באזור מרכז הארץ ולשפר את איכות המים והשפכים. אולם בזמן שהתקבלה ההחלטה היתה מצוקת מים קשה והאתר הזמין היחידי מבחינת אישורים סטטוטוריים היה באשקלון. זה היה אתר שהיה מיועד ממילא לשמש עבור מתקן התפלה במסגרת תוכנית מתאר ארצית. בעתיד מתוכננים מתקנים נוספים, גם בחופים הסמוכים לערים הגדולות".



מתקן ההתפלה באשקלון. המים מוזרמים בעיקר לאזור הדרום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו