בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפקת חייו

איציק קול, המפיק הגדול מהסרטים, מצא מחדש את ייעודו בהפקת תמצית צמחים, שגאלה את בת הזקונים שלו מהפרעות קשב וריכוז. ואין לו שום כוונה להצטרף לחגיגות של אודטה נגד הריטלין

תגובות

ביום העצמאות ישב איציק קול מול הטלוויזיה וזיפזפ בין הערוצים השונים בחוסר סבלנות, עד שנחת על הסרט "הלהקה". הוא הניח את השלט וצפה באי-נוחות בסרט שהפיק לפני כעשרים שנה. כבר חודשים שהוא משקיף מהצד בפסטיבל התקשורתי שמלווה את העלאת המחזמר בתיאטרון הבימה. "אותי בכלל לא מזכירים", הוא מתלונן. "לא יודעים שאני הייתי אחראי לסרט. לקחתי עליו התחייבות כספית והפצתי אותו. בלעדי זה לא היה קורה".

ואז מרים קול את ידו בתנועת ביטול וממהר להסביר שהוא לא נעלב. ובכלל, הביצה הזו של תעשיית הקולנוע שבה השתכשך למעלה משלושים שנה, לא מעניינת אותו יותר. היום, בגיל 74, אחרי הפקת אין-ספור סרטים ותוכניות טלוויזיה, עסוק קול בהפקה המאתגרת מכל: פיתוח ושיווק פורמולה טבעית להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז. נוסחה, שלדבריו, הצילה את חיי בתו.

המוצר הטבעי פותח על ידי גרושתו של קול, הדסה דגני. קול, שספון בביתו בשלוש השנים האחרונות, מטפל בצד המסחרי. כמי שחוש דרמה אינו זר לו, הוא ייטיב להרצות על יתרונות המוצר, שלהבדיל מתרכובות טבעיות אחרות, הנפוצות בשוק הרפואה האלטרנטיווית, נתמך במחקר רפואי.

קול ממתין בקוצר רוח לתוצאות מחקר רפואי לבדיקת הנוסחה, שעורכת ד"ר מירי כץ, מנהלת המרפאה להפרעות קשב והסתגלות בבית החולים לילדים על שם ספרא, בתל השומר. עד אז הוא לא מורשה לחשוף את ממצאיו, כי אלו עדיין לא התפרסמו בכתב עת מדעי מוסמך. גורמים במערכת הבריאות אישרו השבוע כי תוצאות המחקר חיוביות ביותר, ודיברו במונחים של פריצת דרך במציאת תחליפי ריפוי טבעיים לריטלין.

האמנם תקדים? תוצאות המחקר יעידו. ד"ר אורי שוורצמן, מנהל המרפאה להפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים, טוען שעד היום לא נתקל בתמיכה מחקרית להשפעה חיובית של חומרים טבעיים במצבים אלו. שוורצמן עצמו ממליץ לא לוותר על ריטלין (ראו מסגרת).

בתפקיד האבא

במשך עשרות שנים נחשב קול לדמות מובילה בתעשיית הקולנוע והסרטים בארץ. 14 שנה עמד בראש אולפני הרצליה, ובהמשך ניהל את אולפני ג.ג. בעיתונים אהבו לכנות אותו "מלך התעשייה". הוא פתח וסגר דלתות לכוכבים, וגילגל מיליוני דולרים בהפקות טלוויזיה וסרטים, בהם "השוטר אזולאי", "תעלת בלאומילך", "מציצים", "זה הסוד שלי", "תשע בריבוע" ו"שחק אותה" עם דודו טופז. בדרך הספיק להתגורר מספר שנים בלוס אנג'לס, להתמודד על המכרז לערוץ 2, להצטרף אל חברת רול תקשורת ולעזוב אותה ערב התרסקותה.

בשנים האחרונות, הרחק משאון התעשייה ("הגיל עשה את שלו, כבר לא היה כוח, חשק ולא רצון") קול מקדיש את עצמו לחיי משפחה ולהפרעות הקשב של בתו. כשרואים את גבי (12.5), בתו המשותפת עם דגני, נערה ביישנית ומנומסת, המצטיינת בלימודיה בבית הספר האמריקאי בכפר ורבורג, קשה להאמין שבמשך שנים הילדה הזו היתה אחוזת תזזית וגורם מפריע בכיתה.

קול הפך לאב בשנית, בגיל מבוגר, 62. מנישואיו הראשונים יש לו שני ילדים בוגרים, טלי, פסיכולוגית שחיה עם משפחתה בארצות הברית, ושחר, רופא גינקולוג מחיפה. הוא סב לשמונה נכדים, כולם מבוגרים מבתו. קול, נשוי בשלישית, מספר בקול משועשע איך הוא נוהג להזהירם ש"יתנהגו יפה לדודה הקטנה שלהם".

"גבי נולדה בלוס אנג'לס", הוא מספר. "למרות שכבר הייתי אב לשני ילדים, זו היתה הפעם הראשונה שהרגשתי באמת אבא. בגיל 23 הייתי כבר אב לטלי ושחר. אז התגוררתי בקיבוץ והייתי בתחילת הקריירה שלי. רצתי בין עבודה, ביזנס ולימודים. את הילדים ראיתי בקושי שעתיים ביום. אשתי, נעמי, גידלה אותם ולה מגיעות כל המחמאות. בגיל 60, אחרי הקריירה, מצאתי את עצמי נהנה מאוד מתפקיד האבא. היה לי זמן. הבאתי את גבי לגן, לבית הספר, לקחתי אותה מבית הספר, היינו מדברים וגם ישבנו ביחד להכין שיעורים. היא תמיד היתה ילדה מעופפת וחולמנית ואני לא ייחסתי לכך חשיבות מיוחדת. הרבה ילדים מעופפים.

"בגיל בית הספר, כשגבי החלה ללמוד בכיתה א', בבית הספר בקיבוץ געש, המורה העירה את תשומת לבנו וסיפרה שגבי משוטטת ועוזבת את הכיתה. היא סיפרה שהילדה לא מרוכזת ולא מקשיבה והמליצה לבדוק את העניין. אני קיבלתי את זה רע".

מסע עם משכנתה

הדסה דגני, גרושתו של קול, היתה יותר ערנית. "כשגבי היתה בת חמש שמתי לב שהיא לא שקטה", היא מספרת. "היתה לה נטייה להיפריות, חוסר יכולת לשבת במקום ולמלא מטלות פשוטות, מוטוריות וקוגניטיוויות. היא כל הזמן קפצה מדבר אחד לשני, היתה תזזיתית, חסרת שקט. היום אני יכולה להגיד שהילדים האלו פשוט סובלים. את רואה שהם על אש. יש בהם רוח פנימית סוערת. יש חוסר שקט ובלבול. ראיתי את זה אפילו קודם. אבל כשילד בגיל שנתיים-שלוש קופצני, אז זה מתוק. לא חושבים שמשהו לא בסדר. בגיל יותר מאוחר, כשמגלים שהילד לא מסוגל לשבת ולעשות פאזלים או לכתוב את האלף-בית, זה כבר מדליק נורה אדומה. איציק היה הרבה יותר רגוע. בגיל שלו, היה לו מקום להכיל הכל. גבי היתה עבורו כמו מתנה. הוא בילה אתה שעות ולא תמיד ראה מה שאני ראיתי".

האבחון לא הותיר מקום לספק. גבי אובחנה כסובלת מהפרעת קשב וריכוז. קול ודגני נשאבו אל עולם חדש הסובב סביב הבעיות של בתם. "התחלנו במסע", מספרת דגני. "מסע עם משכנתה. הוצאה כלכלית אדירה. זה היה מסע אין-סופי של אבחונים. הילדה ראתה פסיכולוגים, נוירולוגים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק. וכולם מומחים, וכולם יודעים. ובודקים האם יש בעיה מוטורית, בעיה תחושתית, בעיה קוגנטיווית. זה השתלט לנו על החיים בכל מובן המלה. כל אחר צהריים יש משהו אחר. כל רופא אומר משהו אחר וממליץ משהו אחר. את נופלת למערכת גדולה, עולם שלם ולומדת לשחות שם.

"כאמא, עברתי דבר קשה. רגשות האשמה צצו בכל פינה. מה עשיתי לא נכון? איפה טעינו? מצד שני, לא קל להיות עם הדבר הקופצני הזה שלא יכול לשבת לרגע בשקט. גם כאמא, לא תמיד יש לך סבלנות, לא פעם איבדתי את הסבלנות והרמתי את הקול. ואז מתחילים רגשות האשם. איציק היה הרבה יותר רגוע. הוא כל הזמן אמר לי: 'תירגעי. מה את לחוצה. היא ילדה כל כך חמודה'. בשורה התחתונה הרופאים המליצו על פתרון אחד: ריטלין. אז זהו. העלינו את הילדה על ריטלין כי היא צריכה לעמוד במטלות ובמשימות, והיא צריכה להיות כמו כולם".

קול: "הריטלין היה משפיע לארבע שעות. זה עזר. היא היתה יותר מרוכזת. אבל היו גם תופעות לוואי. היא סבלה מכאבי בטן, היא לא רצתה לאכול, היא לא יכלה לישון. ובעיקר הרגשנו שכאילו כיבו לנו את הילדה. בבית, בשבילי, היא היתה ילדה רגילה. למרות שעל כל דבר היה צריך לשבת אתה. היא היתה לוקחת את הריטלין בבוקר, לפני בית הספר. כשהיא היתה חוזרת, הייתי יושב אתה על שיעורים וראיתי שיש בעיית ריכוז, אבל לא הסכמתי שתיקח שוב ריטלין, פעמיים ביום. וממילא, ישבתי אתה על השיעורים בהנאה רבה.

"כשראיתי את הסבל שלה מהריטלין פתחתי מחשב, נכנסתי לגוגל והתחלתי לקרוא על התרופה. הגעתי לכל מיני מחקרים של אוניברסיטאות שונות. ראיתי שגם נגד החברה שמייצרת את התרופה יש תביעות שונות והחלטתי שזה לא מתאים לנו".

קול מתייחס לשתי תביעות ענק שהוגשו בשנת 2000, בארצות הברית, נגד איגוד הפסיכיאטרים ונגד החברה השווייצרית שמייצרת את הריטלין, נוברטיס. התובע, ריצ'רד סקרוגס, ממשרד עורכי דין גדול המתמחה בתביעות ייצוגיות, טען כי רופאים איבחנו ילדים כסובלים מהפרעת קשב, ורשמו להם ריטלין ללא הצדקה, למרות שלא נזקקו לתרופה. סקרוגס האשים אותם בהמצאת הפרעת התנהגות גורפת, שהביאה לטיפול לא מוצדק בריטלין אצל מיליוני ילדים. התביעות נדחו, אבל טענות על התלות הכלכלית בין יצרנית התרופות לפסיכיאטרים ממשיכות, כמו גם גם אבחון נדיב מדי של הפרעות קשב אצל ילדים.

דגני: "כשגבי לקחה את הריטלין כאילו מישהו הוריד עליה מסך, ומאחור לא היה אף אחד. זה לא קורה לכולם. יש ילדים שזה מאוד עוזר להם. לנו זה לא עזר. ההפך. לגבי הריטלין עשה רע מאוד. כמו רבים אחרים, אני ואיציק ידענו שהריטלין יגבה ממנה מחיר לימים. כשהיא היתה על ריטלין היא הפסיקה לאכול. היא רזתה מאוד. זה עשה אותה כמו שד קטן שהתרוצץ בבית. בהשפעת הריטלין היא איבדה את החיות. כאילו מישהו כיבה את המנורה. זה היה נורא. כשההשפעה פגה היא היתה נכנסת למצב של עוד יותר היפר. היא היתה בכל מקום, לא יכלה לשבת שנייה".

היו מצבים ששברו אותך?

"לילדים כאלו אין חברים. אף אחד לא רוצה להיות ליד כזה ילד. ואת כאמא משתגעת. הבית ריק. אף חברה לא באה אל הילדה שלך. למסיבות יומולדת היא לא מוזמנת. את יושבת ושואלת את עצמך: 'למה רק הילד שלי?'"

בסך הכל צמחים

קול ודגני היו אובדי עצות. הם רצו ממרפא אלטרנטיווי אחד לרופא מומחה בניסיון למצוא פתרון. "כל בוקר גבי ממש התחננה שלא אתן לה את הריטלין", מספרת דגני. "היא היתה בת שבע, ואני זוכרת את הבקרים של: 'אמא, אולי היום אני לא אקח'. בהתחלה התעקשנו, אבל אחרי כמה זמן, ירדנו מזה. שנה אחרי שהיא החלה לקחת ריטלין הגענו לעליזה אדר-לוין. היא זו שהצילה את הבת שלנו".

דגני, שבעבר עסקה בקולנוע, החלה אז בלימודי רפואה אלטרנטיווית במכללת רידמן. אל אדר-לוין הגיעה דרך חברה ללימודים. אדר-לוין, חרדית מירושלים ומיילדת במקצועה, מתמחה ברפואה סינית ובטיפול על ידי צמחים, ערכה לגבי דיאגנוזה לפי פרוטוקול הרפואה הסינית. דגני וקול היו ספקנים, אבל בדיעבד הופתעו מתוצאות התוכנית הטיפולית, שהתבססה על תרכובת צמחים שרקחה להם אדר-לוין.

התייעצתם עם מישהו לפני שהפסקתם את הריטלין? לא חשבתם שזה חסר אחריות?

קול: "לא התייעצנו עם אף אחד. אני ואשתי היינו לבד. לא היה עם מי להתייעץ בנושא. ראינו שהריטלין פשוט לא עושה לילדה טוב".

לא חששתם לתת לה איזו תרכובת צמחים שאלוהים יודע מה היא מכילה?

"לא. אם כבר, חששתי שהפורמולה לא תעזור. בסך הכל מדובר בצמחים. הפסקנו את הריטלין ונתנו לה שלוש פעמים ביום, 3 סי-סי מהפורמולה. הפורמולה לא כל כך טעימה. אבל גבי הבינה שזה יעזור לה והתרגלה לטעם. התחלנו עם הפורמולה כשהיא היתה בגיל תשע. היא החלה להיפתח כמו פרח. היום היא לומדת ומפטפטת באנגלית, מכינה שיעורים, בין המצטיינים בכיתה".

דגני: "השינוי שעבר על גבי היה אטי. השקט והאור בעיניים שבו אל הילדה. חברים חזרו לפקוד את הבית, ופתאום הצלחות בלימודים והצלחות חברתיות. החיים התחילו להראות מחויכים. היום גבי כבר לא לוקחת פורמולות".

יש תוצאות

פינת העבודה בביתו של קול בהרצליה נראית כמו חדר מלחמה. הטלפון, כמו בימים הטובים בקולנוע, לא מפסיק לצלצל. מפיצים, מעבדות, פקסים מחו"ל. קול, המחלים בימים אלו משבר וניתוח ברגלו, מרגיש שמדובר בהפקה האמיתית של חייו. בימים אלו הוא עומד להפיץ 5,000 קופסאות של "ריכוזית", שמיוצרת על ידי חברת מדיטף.

קול ער לוויכוח הציבורי שפרץ בחודש האחרון סביב חיוניותו של הריטלין, אבל חוזר ומדגיש כי הוא לא פוסל את התרופה. "יש אנשים שריטלין מאוד עזר להם", הוא אומר. "לבת שלי זה לא עזר".

הפולמוס הזה התחדד בעקבות הקמפיין התקשורתי של אודטה שוורץ נגד השימוש בריטלין, בערוץ 10 וב"מעריב". בדיעבד התברר ששוורץ שאבה את השראתה מהסיינטולוגיה שמנהלת מלחמת חורמה נגד שיטות הטיפול של הפסיכיאטריה בהפרעות קשב. בעקבות הביקורת, עורכיה של שוורץ אסרו עליה להמשיך לעסוק בנושא.

הרפואה העממית מבית מדרשה של אודטה הגיעה גם לפתחו של קול. בינואר 2005 היא פירסמה במדורה מכתב של דגני שסיפרה לה על הנוסחה שלה ושל חברותיה, וקראה להורים לצרף את ילדיהם למחקר. "אני מכיר את אודטה מימי השעשועונים", מספר קול. "היא אמרה לי, תכתוב מאמר ואני אפרסם. וכך היה". בעקבות הפרסום פנו אל קול ודגני "אלפי אנשים" שביקשו להצטרף למחקר. "שתביני כמה אנשים נואשים", אומר קול.

עכשיו קול עמוק בביזנס. "זה הכריח אותי לעבוד ברצינות", הוא מסכם. "זה כסף, הסכמים, חוזי הפצה, אנחנו מעסיקים שתי מעבדות המייצרות את הפורמולה. מתחילים לחשוב גם על חו"ל, כך שלא חסר לי מה לעשות. אבל זה גם מעבר לעסק. יש ביני לבין גבי אהבה גדולה. אני מרגיש שליחות. יש תוצאות".

הרבה יותר קל

גבי עצמה רוצה להיות מעצבת אופנה וחולמת על חוות סוסים שתהיה לה יום אחד באנגליה. "הייתי ילדה סגורה ומבודדת", היא מספרת. "בכיתה לא הייתי מסוגלת לשבת. הייתי חייבת לדבר ולעשות משהו. חייתי בעולם משלי. עופפתי. בשנים האחרונות נפתחתי, המסגרת החברתית גדלה. התחלתי להקשיב למורה בכיתה. התחלתי פתאום להתמודד עם בעיות. היום אם אני לא מבינה משהו, אז אני פשוט שואלת את המורים. הכל הפך להיות הרבה יותר קל".*

מומחה להפרעות קשב: אין תחליף לריטלין

הרפואה המסורתית לא מתפעלת משיטות הריפוי האלטרנטיוויות להפרעות קשב. "בעולם ניסו חומרים טבעיים, אבל אין שום חומר שהוכח כיעיל", אומר ד"ר אורי שוורצמן, מנהל המרפאה להפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים. "התרופה המוכרת בעולם והיעילה ביותר היא הריטלין. יש לה השפעה משמעותית ודרמטית על סימפטומים של הפרעות קשב, ואת זה הוכיחו שמונים מחקרים שנעשו בתחום. מי שסובלים מתופעות לוואי ולא יכולים להשתמש בריטלין, מופנים לקבוצה אחרת של תרופות, אנטי דיכאוניות, שגם להן יש השפעה".

כיצד צריך להתייחס לאנשים שממליצים על פורמולת צמחים וטוענים לשינוי גדול?

"אולי מדובר במקרי פלסיבו, כלומר באנשים שקיבלו תרופת דמי ובכל זאת הגיבו. ואולי הם מצאו משהו. בכל מקרה יש לערוך מחקר גדול עם פלסיבו, ולפרסם אותו בעיתון מכובד. ויש צורך שמדענים בארצות שונות יחזרו על הניסוי ויתקבלו תוצאות דומות. הדרך עוד ארוכה. יש המון שמתיימרים להגיד שמצאו תחליף לריטלין. היתה תקופה שכל שבוע התקשר אלי מישהו שניסה לשכנע אותי שהשיטה שלו עובדת, והוא מצא את התחליף המיוחל. בינתיים אני עוד לא מצאתי שום שיטה אחרת".

האם זה מסוכן להפסיק ריטלין?

"אין סכנה בריאותית בהפסקת ריטלין, אבל מדובר בתרופה שמשפרת את איכות החיים. זה לא רק משפר אצל ילד יכולות אקדמיות, אלא יכולות נוספות. אנחנו רואים שילדים הסובלים מהפרעות קשב, שלא מטופלים כראוי, הופכים למתבגרים עם תחלואה נלווית בתחום הפסיכיאטרי. הם צוברים פגיעות נפשית, העולם גדול ומפחיד אותם. 70 אחוז מהם יסבלו מחרדות, 40 אחוז מדיכאון, רבים משתמשים בסמים ואלכוהול".



איציק קול ובתו גבי. היא היתה ילדה מעופפת וחולמנית, אבל לא ייחסתי לכך חשיבות מיוחדת


אודטה שוורץ. בהשראת הסיינטולוגיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו