בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לימודי ישראל בחו"ל:המרצים ישראלים, התורמים - יהודים

תגובות

מרצים ישראלים באוניברסיטאות בחו"ל
המיליונרית האוסטרלית לי ליברמן, מוטרדת מהאופן שבו חוקרים היום את ישראל באוניברסיטאות בחו"ל. לדבריה, ישראל מוגדרת היום מבעד לעדשה הצרה של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. ליברמן רוצה שישראל תיחקר ותוצג באופן שונה. לכן, באחרונה החליטה להקים קתדרה חדשה ל"לימודי ישראל" באוניברסיטת מונאש באוסטרליה.

יחד עם הקתדרה ללימודי ישראל יוקמו במונאש - מהאוניברסיטאות הבולטות באוסטרליה - שתי קתדרות נוספות: קתדרה לתרבות ולחיים יהודיים בני זמננו, וקתדרה לתרבות יהודית שתתמקד בהיסטוריה. ליברמן, שמשפחתה היא מבעלי השליטה בחברת "פז" ובבנק הבינלאומי, גייסה לצורך הקמתן 10 מיליון דולר.

בביקור בישראל בשבוע שעבר, הצטרפו אל ליברמן נשיא האוניברסיטה וראש המרכז שיארח את הקתדרה. השלושה נמנעו מלהציג את היוזמה החדשה כ"פעילות הסברה", מלה מגונה באקדמיה; במקום זאת, הם מדברים על "פיתוח הבנה מדויקת ורב-ממדית של ההיסטוריה וההתפתחות העכשווית של ישראל".

הקתדרות החדשות הן חלק מתופעה הצוברת תאוצה בשנים האחרונות: הקמת מרכזים ללימודי ישראל באוניברסיטאות בארה"ב, ובמידה פחותה גם באירופה. כיום ישנם לפחות 12 מרכזים או מכונים ללימודי ישראל - תשעה מהם בארה"ב והאחרים בקנדה, בגרמניה וברוסיה.

לדברי חוקרים, המניע העיקרי לצמיחת הלימודים בתחום - הוא פוליטי. מרצים מאוניברסיטאות בארה"ב, באירופה ובישראל, אומרים שבשנים האחרונות הקשרים עם חברי סגל באוניברסיטאות ישראליות פחות ופחות רצויים. "ולא רק בגלל הקריאות לחרם אקדמי, הכיבוש ואפליית פלשתינאים אזרחי ישראל", אומרת הפרופ' סמדר לביא, אנתרופולוגית שלמדה ולימדה במערכת הציבורית היוקרתית של אוניברסיטת קליפורניה כ-20 שנה, ומכירה היטב את המערכת האקדמית שם. לדעתה, סיבה נוספת לכך היא ה"הטייה המחקרית בישראל, לכיוון האידיאולוגיה הציונית והפוסט-ציונית, שלמעשה אינה יוצאת מגבולות השיח הציוני, ורק במסגרתן ?מותר' לחקור באקדמיה הישראלית. שמירת סף אידיאולוגית זו, וההדגשה בחוגים למדעי הרוח והחברה על יישור קו עם שאר החברים במועדון הסגל האקדמי, באה בדרך כלל על חשבון תעוזה ומעוף אינטלקטואלים, הדרושים למחקר פורץ דרך".

ואולם, הקמת המרכזים ללימודי ישראל בחו"ל לא בהכרח מלמדת על יחס אוהד יותר למרצים הישראלים. "לפעמים, המרכזים מוקמים כתוצאה מלחץ של ההנהלה על המחלקה", אומר הד"ר מיכאל אורן, היסטוריון ועמית בכיר במרכז שלם בירושלים.

"אין ספק שהעוינות כלפי ישראל והחרם האקדמי, בוודאי תרמו לנכונות של נדבנים יהודים לתרום כסף לנושא", אומר הפרופ' אילן טרוין, חוקר ציונות מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, ומנהל המרכז ללימודי ישראל באוניברסיטת ברנדייס בארה"ב - הנחשבת למוסד בעל אופי פרו-ישראלי.

מרצים רבים בישראל טוענים שאנשי האקדמיה הישראלית מצליחים מאוד - הן בישראל והן מעבר לים. אלא שמראיון טלפוני עם הד"ר לורנס מיצ'לאק, שכיהן יותר מ-20 שנה כראש המרכז ללימודי המזרח תיכון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, עולה תמונה שונה. בניגוד לתדמית "עוכרת ישראל" שיש לברקלי, מתברר שבעבר דווקא חלק גדול מההרצאות במרכז ובחוג ללימודי המזרח הקרוב, ניתנו על ידי ישראלים. "בזמני, כרבע מההרצאות ניתנו על ידי מרצים מישראל", אומר מיצ'לאק. מהסבריו עולה, כי איכות אקדמית לאו דווקא היתה סיבה מרכזית להזמנתם. "אהבנו אותם, מכיוון שהם הגיעו בחינם. הם היו בסיור הרצאות ומומנו על ידי הממשלה הישראלית".

במדינות אחרות, מימון ממשלתי לסיורים של חוקרים במדעי הרוח והחברה אינו מקובל. ואולם, נדמה שהיום אפילו מרצים בחינם אינם מספיקים. מפברואר השנה ועד עתה, התקיימו במרכז לחקר המזרח התיכון בברקלי 19 הרצאות, רק אחת מהן ניתנה ע"י ישראלי.

מרצים בארה"ב טוענים שהרבה מרצים ישראלים מסתובבים בקמפוסים השונים, אך פעמים רבות הם מגיעים לשולי העשייה האקדמית: למכונים ולמרכזים - ולא לחוגים עצמם, שהם מרכז הכוח האקדמי. ובדומה, בדרך כלל מרכזים ללימודי ישראל אינם מוקמים במסגרת חוגים, אלא כמרכזים ומכונים, הנשענים בעיקר על כספי תורמים יהודים. מסיבה זו, יש הטוענים שהקמת המרכזים יוצרת "גטואיזציה" של לימודי ישראל והיהדות: מקומות שמעניינים בעיקר סטודנטים יהודים, מארחים מרצים יהודים וישראלים, וממומנים על ידי תורמים יהודים, בלי שיהפכו לחלק מרכזי בעשייה האקדמית.

כנסים בחו"ל - על חשבוננו

כנסים בחו"ל חשובים ביותר למרצים ישראלים. הנסיעות ממומנות על ידי "הקרן לקשרי מדע", קרן הממומנת מכספי משלמי המסים בישראל. הם גם מספקים שורה חיונית בקורות החיים המקצועיים לצורך קידום בדירוג האקדמי, ומאפשרים למרצים ליצור רשת חברתית העוזרת להם ב"השחלת" מאמרים לירחונים. כך למשל, חוקרים בתחום התאגדו לגוף בשם "האגודה ללימודי ישראל", במסגרתו נערך כנס שנתי. הרוב המכריע של מארגני הכנס, שייערך בסוף מאי באתר סקי בהרי הרוקי, הם ישראלים. כך גם, כמעט כל המרצים בכנס הם ישראלים, ישראלים לשעבר, או יהודים. מבירור עם סוכני נסיעות עולה, שעלות הנסיעה לבדה מגיעה ליותר מ-2,400 דולרים לאדם. המימון - מכספי משלם המסים. לדברי הפרופ' אריה נאור, יו"ר הוועדה המארגנת של הכנס, מדי כמה שנים מתארח הכנס בישראל. ואולם, יש הטוענים כי מכיוון שמרבית המשתתפים בכנס הם ישראלים, ניתן לערוך אותו בארץ דרך קבע, וכך לחסוך בעלויות.

תמרה טראובמן



המיליונרית לי ליברמן, לפני כשבוע. מקימה קתדרה באוסטרליה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו