בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יישוב חשמונאי קדום או מגרש בנייה בלתי מנוצל?

רשות העתיקות ומשרד השיכון נלחמים על "גבעת התיתורה" שבמודיעין

תגובות

משרד השיכון עומד להקים כמאתיים יחידות דיור על מדרונות "גבעת התיתורה", אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים במרכז הארץ (ראו מפה). ברשות העתיקות מתנגדים לתוכנית ומציינים כי יש סברה שהגבעה, המתנשאת לגובה של 315 מטר מעל פני הים, היא העיר מודיעין הקדומה שבה חיו החשמונאים. חפירות שנערכו במקום חשפו ממצאים מתקופות הברונזה הקדומה והברונזה התיכונה וכן ממצאים מן התקופות הביזאנטית הקדומה, האסלאמית והצלבנית.

אולם, במשרד השיכון משוכנעים שפרויקט בנייה על מדרון הגבעה דווקא יהווה מנוף לפיתוח האתר. "על בסיס עבודה מעמיקה עם יועצי נוף, חשבנו להפוך את הגבעה לחלק מן המערכת העירונית. אם נבנה בשוליים של הגבעה בנייה רכה, הדבר רק יאפשר את שימורו של האתר כי כך ניתן יהיה לסלול שבילים מסודרים אל הגבעה וכך נוכל להסדיר גם את הכניסה אליה", אומרת מנהל מחוז מרכז במשרד השיכון, רבקה אבלסון. לדבריה, כספים שיוכנסו מהעבודות לפיתוח האזור, יושקעו בין השאר בפיתוח האתר הארכיאולוגי.

בעבר כבר היו למשרד השיכון, שבונה את העיר מודיעין, תוכניות לגבי גבעת התיתורה. כך, בראשית שנות ה-90 תיכננו לבנות באזור הגבעה כ-900 יחידות דיור, אולם התנגדות נחרצת של רשות העתיקות הביאה לגניזת התוכנית. במשרד השיכון החליטו באחרונה לצמצם את התוכנית באופן משמעותי, שיאפשר את הקמתן של כ-200 יחידות דיור צמודות קרקע על מדרון הגבעה. "נקים במקום שורה אחת או שתיים של בתים. בכל מקרה, הבנייה לא תעשה על ראש הגבעה שהיא אתר עתיקות מוכרז. אם נצטרך לבנות כמה יחידות דיור פחות, אז נבנה פחות", מבהירה אבלסון.

למרות ההסברים, ברשות העתיקות מתכוונים להתנגד נחרצות לכל תוכנית בנייה למרגלות הגבעה. גורמים ברשות טוענים כי המדרונות הדרומיים של התיתורה, בהם מתכוון משרד השיכון להקים את המיזם, רוויים בקברים עתיקים, בטרסות ובמתקנים חקלאיים קדומים. "אני לא רואה שום סיכוי שנסכים למיזם כזה", אומר הארכיאולוג של מרחב מרכז ברשות העתיקות, יוסי לוי. "זו לא הפעם הראשונה שמנסים להוביל מיזם של בנייה בגבעת התיתורה וכמו שבעבר התנגדנו נחרצות, נתנגד גם הפעם".

מכתב ששלח בחודש יוני 2001 סגן מנהל רשות העתיקות לארכיאולוגיה, הד"ר עוזי דהרי, למשרד השיכון מבהיר באופן חד משמעי את עמדת הרשות לגבי גבעת התיתורה. מן המכתב עולה כי כבר בשנת 1992, כשהחלו העבודות לבניית העיר מודיעין, בוצעו בגבעת התיתורה מספר חפירות בדיקה כדי ללמוד על היקף השתרעות השרידים העתיקים במקום: "מיד עם תחילת העבודות התברר שגבעת התיתורה היא האתר הארכיאולוגי המרכזי באזור מודיעין כולו (...) כתוצאה מהחפירות, עוד לפני תחילת עבודות הבניה במודיעין, הודיעה רשות העתיקות למשרד השיכון כי לא תותר בנייה על הגבעה ".

על אף ההתנגדויות, לפני כשבו עיים הציג משרד השיכון את תוכנית הבנייה החדשה בפני חברי הוועדה לתכנון ובנייה של עיריית מודיעין. במשרד השיכון אומרים כי רבים מחברי הוועדה נוטים להסכים עם התוכנית שגובשה. סגן ראש העיר מודיעין, אלכס וינרב, כבר נערך למאבק בתוכנית של המשרד בנימוק שבנוסף לפגיעה אפשרית בעתיקות, המיזם החדש יביא לפגיעה בערכי נוף ובצמחיה נדירה. "במקום ישנם עצי שיזף, טרסות חקלאיות שמשמרות את החקלאות הקדומה באזור ומשמשות אזור נפלא לטיולים ולמנוחה, מחילות מסתור תת קרקעיות שיכולות להיות בעתיד אתרים לטיול אתגרי ועוד", אמר.

וינריב דוחה בתוקף את הדעה שפיתוח אזור מגורים על מדרון הגבעה, יקדם את האתר כולו: "הגבעה עלולה להפוך לחצר האחורית של מתחם המגורים החדש ועם השנים המקום הזה יוזנח. במתחם כזה כמה תושבים יגורו, אלף? על פי תוכנית האב של מודיעין, אמורים לגור בה 250 אלף איש. אם יגורו 249 אלף לא יקרה כלום", אמר.

במשרד השיכון מבהירים כי הם אינם ממעיטים בערכה של גבעת התיתורה. לדברי אברמסון, היא מודעת לחשיבותו ההיסטורית של האתר ומדגישה כי משרדה מקצה מיליוני שקלים לרשות העתיקות כדי לבצע באתרים שונים באזור מודיעין חפירות בדיקה וחפירות הצלה. "אני לא אוהבת את ההכרזות החד משמעיות שנשמעות מצד אותם גורמים. אנחנו נשב ביחד, נדון בנושא ואני מאד מצפה שהארכיאולוגים יתפשרו", אמרה.

"גבעת תיתורה" מתנשאת לגובה של 315 מטר, ומרבית החוקרים סוברים כי מדובר במודיעין הקדומה, עירם של החשמונאים. חפירות שנערכו במקום חשפו ממצאים מתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה. למרות המחלוקת לגבי ייעודו של השטח, החפירות בגבעה נמשכות במרץ רב, בסיוע תושבי מודיעין ותלמידים מבתי ספר בעיר



מודיעין וגבעת תיתורה (משמאל), אתמול. "חשבנו להפוך את הגבעה לחלק מהמערכת העירונית", אמרו במשרד השיכון. לדברי סגן ראש העיר מודיעין, אלכס וינרב, "המקום עלול להפוך לחצר האחורית של המתחם החדש"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו