בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מגדלי ההיי-טק מזכוכית שנבנים כיום הם בלוף נוצץ"

פרופ' רם כרמי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 2002 ואחד האדריכלים הבולטים בישראל, מספר בראיון מיוחד ל-TheMarker על האידיאולוגיה והלהט שאיפיינו את האדריכלים בתקופת קום מדינה ועל המסחור, הפונקציונליות והבנייה הנוצצת של ימינו. "היום יש מסחור של הענף. אדריכל שרוצה להשקיע פושט את הרגל"

תגובות

בתוך בניין ישן ואפרורי במרכז תל אביב שוכן אחד ממשרדי האדריכלים הוותיקים והמוכרים בישראל - המשרד של פרופ' רם כרמי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 2002 ואחד האדריכלים הבולטים במדינה, שהשפיע לא מעט על עיצוב הענף המקומי. לאורך הקריירה המקצועית שלו תיכנן כרמי עשרות בניינים ופרויקטים, בהם מרכז הנגב בבאר שבע, בית המשפט העליון בירושלים (עליו, בין השאר, קיבל את פרס ישראל), הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, בית אל על בתל אביב, ובית הספר עמל על שם ליידי דייויס בתל אביב.

בראיון ל-TheMarker הוא מספר על התפתחות האדריכלות בישראל: על האידיאולוגיה והלהט שאפיינו את האדריכלים בתקופת קום המדינה ועל המסחור, הפונקציונליות והבנייה הנוצצת של ימינו. בין לבין הוא גם מסביר למה חלק מהפרויקטים שתיכנן לא הצליחו למשוך אליהם את רוכשי הדירות.

על איזה רקע צמחה האדריכלות הישראלית?

"האדריכלות הישראלית המודרנית התחילה כבר בתמונה של הרצל על המרפסת. הציונות רצתה להקים ולבנות פה את הבית הלאומי. הבתים נבנו מתוך הרוח שנשבה - לא בנו נדל"ן, בנו בית לאומי. תיאורטית, אפשר להגיד שהאדריכלות הלבנה שאיפיינה את תל אביב לפני הקמת המדינה נבנתה מתוך הרוח הזאת. ומבחינה מסוימת האדריכלות היא הביטוי התרבותי האמיתי של רוח זאת".

על איזה תקופה מדובר?

"בגדול, עד תחילת שנות ה-50 נבנו כל הבתים על ידי אנשים שרצו לגור בהם. הם לא נבנו למכירה. משנות ה-50 הבית המשותף התל אביבי עבר מהבנייה הפרטית לבנייה הנדלני"ת".

מה הההבדל בין סוגי הבנייה השונים?

"בניין שמישהו בונה לעצמו הוא לדורות ולא כזה שמיועד להחלפה. הבונה שואף שהבית יעבור לילדיו ולנכדיו ולכן התכנון ואיכות הבנייה הם ברוח הזאת. מתחילת שנות ה-50 הנוסחה כבר לא היתה בניית בית לאומי אלא מטבע עובר לסוחר. המשמעות היא לבנות בזול ולמכור ביוקר. לדעתי, זה היה הסוף של הבנייה עם הנשמה".

איך השוני הזה השפיע על האדריכלות?

"בשלב החזון, האדריכלים של תל אביב הרגישו שיש להם שליחות לבנות אוטופיה ולכן הם בנו מתוך אחווה. זה בא לידי ביטוי בבנייה הלבנה, שכללה הקמה של כ-4,000 בתים. הבנייה הלבנה לא היתה רק סמל של הבית הלאומי, אלא גם של שפה ואדריכלות מודרנית. לאדריכלות הלבנה היתה שפה שביטאה את רוח המודרניזם והיא היתה מקובלת על כולם. 4,000 הבתים, שתוכננו על ידי 100 אדריכלים, נבנו כולם ברוח זו. אף אחד מהבתים לא היה בעל משמעות כבודד, אך כקבוצה הם מהווים משהו ייחודי שמסמל אחווה ושליחות.

"הפועלים באו לארץ כדי לשכוח את הגולה ולהתחיל מאפס. האדריכלות עשתה את אותו דבר. האדריכלות הלבנה רצתה להיות אמיתית ופונקציונלית כמו זוג אופניים, שבהם לכל מרכיב יש תפקיד - ואין חלק שנועד רק ליופי. התוצאה היא דבר שהוא גם אמין וגם יפה.

איזה מבנה מוכר הוקם ברוח זאת?

"היכל התרבות בתל אביב. כמו השלד של האופניים, הוא תוכנן ונבנה במידה, בכמות ובפרופורציה הנכונה לתפקיד שהוא צריך לעשות. הוא עשוי בחלקו מבטון, שמבטא את החומר האמיתי, ועוטפת אותו זכוכית שמסמלת שקיפות".

בתים על פס ייצור

לדברי כרמי, האדריכלות הישראלית השתנתה עם קום המדינה. "הציונים רצו לחזור לחיק הטבע - ומבחינתם חיק הטבע היה גן", הוא אומר. "הם רצו שהדבק שמחזיק את הרקמה האורבנית של העיר החדשה, עיר גנים, יהיה ירק. כשבפאריס או בלונדון רצו להכניס טבע לעיר בנו בלבה פארקים. בעיר גנים, שנבנתה לפי החזון הציוני, העיר היא בחיק הגן. לעומת זאת, הערים החדשות שהוקמו כדי לשכן את העולים נבנו בעיקר משיכונים. מבני הציבור, שבעבר נחשבו למוקד אדריכלי, ירדו מגדולתם".

השיכונים נועדו לענות על הצורך שנוצר - למצוא פתרונות דיור לעולים.

"נכון, בניית השיכונים נועדה לענות על צורך, אבל היא ביטלה את כל מוסדות הציבור. בניית השיכונים, שהיתה צריכה לענות על בעיה כלכלית, רצתה לפתור את העניין ברוח של יעילות מדעית ומכנית. היות שהיה צריך להתרחב במספרים גדולים היו צריכים להיכנס לפס ייצור של מכוניות פורד".

וזה נוגד כל תפישה ארכיטקטונית?

"החזרה האוטומטית היא לא שגיאה ארכיטקטונית. כל אורגניזם ארכיטקטוני בנוי מאלמנטים חוזרים וייחודיים. האלמנטים הייחודיים הם מבני הציבור, והאלמנטים האחרים מצטרפים לרקמה העירונית. הבעיה היתה חזרה אוטומטית של שיכונים בערי פיתוח, ללא בנייני ציבור או עם בנייני ציבור שלא תפסו את המקום שהגיע להם".

ומה המצב כיום?

"הנוף האורבני הישראלי מורכב כיום בעיקר משיכונים. זהו עקב אכילס של האדריכלות הישראלית. נוסעים מכלום אחד לכלום אחר. בהרצליה פיתוח, למשל, נוסעים על כביש מכלום לכלום. צריך לתחום את האוויר ולתת לו דמות - כך נוצרה הכיכר. כיום האינטראקציה העירונית מסתכמת בדרך כלל בנהגים שמקללים אחד את השני. הקניונים הבינו מה שבערים לא קלטו ומספקים הזדמנויות עירוניות לבילוי וניצול זמן".

איך המצב הזה משפיע על התכנון העירוני?

"היות שאנחנו מתייאשים מהעיר אנו בורחים בשתי דרכים. או לאורך - מחוץ לעיר, או לרוחב - לפנטהאוזים בשמים. אבל משום שהעיר מתנהלת על האדמה, כל זמן שהאידיאל יהיה לברוח החוצה או למעלה לא תהיה עיר. העיר צריכה להיות בקנה מידה של בני אדם, שגודלם לא השתנה. צריך לייצר לאדם חללים אורבניים שיהיו מתאימים עבורו".

איך עושים את זה?

"בנייה של בניינים בני 8-7-6 קומות, שיאהבו אחד את השני וייצרו יחד, כתף אל כתף, קיר. בתוך זה ניתן להקים כיכר שתמלא את החלל בתוכן אנושי. היות שאני עדיין אידיאליסט אני מנסה לבנות את הבית המשותף שבו החלל הציבורי הוא בתוך הבית".

"המגדלים לא תורמים לעיר כלום"

הפרויקטים למגורים שבנית בשנים האחרונות בחיפה ובמשתלה בצפון תל אביב נכשלו מבחינה שיווקית. אז אולי התפישה הזאת כבר לא עובדת?

"בפרויקטים האלה הקבלן טעה בהגדרת הסחורה שהוא ביקש. למשל, גודל הדירות בפרויקטים היה קטן - 150-100 מ"ר - ולא התאים לדימוי היוקרתי של הקונים, ולכן זה לא עבד. חוץ מזה, העובדה שהבניינים האלה לא הצליחו לא אומרת שהשיטה לא טובה. בפרויקט שתכננתי בהרצליה פיתוח יש התאמה בין הגודל לקהל היעד - והפרויקט נמכר בקלות".

מה דעתך על מגדלי היוקרה המוקמים כיום?

"בבניית ההיי-טק העכשווית המעטפת היא כמו נייר. היא נוצצת ודקה אבל הבניין לא סוחב ואין שום קשר בין הפנים לחוץ. המגדלים האלה הם בלוף נוצץ. המעטפת לא מבטאת את התוכן הפנימי".

הם לא תורמים לדעתך למרקם העירוני?

"שום מגדל לא תרם לעיר כלום. המרקם העירוני לא ישתנה בין אם יוציאו אותו או ישאירו אותו במקומו. בכלל, יש מעט מאוד מגדלים שתרמו למרקם העירוני, בניין רוקפלר סנטר בניו יורק הוא אחד מהם".

מה לגבי מגדלי עזריאלי?

"מתחם עזריאלי בדד ישכון, ולכן מה שקורה בו מתרחש בתוך המתחם. אבל העיר היא לא בתוך הבניין. האופן שבו מגדל עזריאלי מתחבר לרכבת או לשטח הצבאי בכל מיני גשרים דקים לא עושה כלום למרקם העירוני. זה נעשה כדי לסייע להביא אנשים לעזריאלי. בעזריאלי אפילו אין התייחסות בין המבנה התחתון לעליון. עם זאת, מגדלי עזריאלי הם הכי יפים בעיר, לדעתי. אני מתכוון למגדלים עצמם לא לבסיס".

מה אפשר לעשות כדי להתאים את המגדלים למרקם העירוני?

"אפשר לתת לרבי קומות לצמוח בתנאי שאת כל 6 הקומות הראשונות יתנו בחזרה לעיר, כך שניתן יהיה לנהל שם חיים עירוניים".

מה דעתך על מצב האדריכלים כיום? הם מתלוננים לא מעט שקשה להם לפעול בתנאי השוק הנוכחיים.

"כאשר בנו את השיכונים ואת הערים החדשות, משרד השיכון אמר להוריד 10% משכר הטרחה בשל צורך לאומי. אחר כך הגיע משרד הביטחון וביקש הנחה גדולה יותר, ואחריו באו הקבלנים וביקשו הנחות של 30%-20%. כיום, אדריכל שבאמת אוהב את המקצוע שלו ורוצה להשקיע ולהוציא יצירת אמנות פושט את הרגל. האדריכלות לגמרי ממוסחרת כיום".

בכמה זמן הופך אדריכל לבעל שם?

"אדריכלות היא מקצוע אטי. כשאני בונה בניין עוברות 20-8 שנה מהיום שאני מתחיל לקשקש עד שהוא גמור. אדריכל מתחיל הוא חסר ניסיון. הוא יקבל את הניסיון רק לאחר שיבין את הקשיים הכרוכים בהעברת תרשים לנוכחות פיסית בשטח. עד שהוא לא חווה את התהליך, שיכול להימשך 10-8 שנים, הוא לא יכיר את המקצוע לעומק".

מדובר בפרק זמן ארוך מאוד

"אדריכל שלא עבר את גיל חמישים הוא עדיין בוסר".



רם כרמי


"היכל התרבות תוכנן ונבנה במידה, בכמות ובפרופורציה הנכונה לתפקיד שהוא צריך למלא"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו