בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אטריות לוהטות

תגובות

הימים, ימי שנות ה-40 בארץ ישראל המנדטורית. 35 בתי חרושת קטנים לאטריות נאבקים על קיומם בשוק המזון הקטן בישראל, שמתחוללים בו באותה תקופה מאבקים יותר הירואיים. שלושה מתוך בתי החרושת - "הדגן", "עססית" ו"אטריות" - מחליטים ב-1942 להתאחד. לחברה המאוחדת הם קוראים "איחוד בתי החרושת לאטריות בארץ ישראל". בשלב זה הכל מדברים על אטריות, מקסימום מקרוני. על פסטה עוד לא שמעו.

לשותפות זו היו שבעה מייסדים: ד"ר פרנץ קליין, יעקב לורש, עזריאל ויל, שמשון וילמרסדורף, משה קצמן, אליהו חרפק ואויגן פרופר, שלפני עלייתו לארץ ב-1939, ניהל מפעל לייצור אטריות בצ'כיה, אותו ירש מאביו. בניו, דן וגד, הם דור שלישי ליצרני מזון.

ב-1946 מקימים שבעת המייסדים מפעל משותף בשם "אסם" - בהשראת תפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים: "תהא השנה שנת אסם". המפעל הראשון מוקם בבני ברק, ויצרנית האטריות אסם הופכת להיות לאחת מספקיות המזון הבסיסי הגדולות בתקופת הצנע, לצד החיטה, השמן והסוכר שחולקו גם הם בהקצבה.

גלי העלייה הגדולים ממדינות צפון אפריקה הגדילו את הביקוש לאורז ולקוסקוס ובמפעלי אסם בבני ברק המציאו כתשובה את הפתיתים האפויים - פיתוח ישראלי בלעדי של החברה, שזכה להצלחה גדולה ולכינויים שונים - מ"אורז בן גוריון" ועד "קוסקוס ישראלי".

עוד פיתוח קולינרי ייחודי הם "שקדי המרק" שהומצאו באסם ב-1952 והפכו לא רק לתוספת אוטומטית למרק, אלא לאחד ממרכיבי הזהות הישראלית. מהפכני לא פחות היה הקמח התופח מאליו שהפך את אפיית העוגה מתהליך ארוך ומייגע (ייצור בצק מקמח ושמרים) לתהליך פשוט. שנים רבות אחר כך ידע כל אופה עוגות ישראלי שכאשר במתכון כתוב "קמח אסם", הכוונה לקמח תופח (להבדיל מקמח רגיל).

בד בבד הפכה אסם ליצואנית ובתחילת שנות ה-60 הופכת "אסם אנגליה" ליבואן והמפיץ הגדול ביותר של מזון כשר בבריטניה והיא מנצלת את פוטנציאל הכשרות גם לחדירה לארה"ב.

למצעד הלהיטים הישראלי של אסם הצטרפה ב-1963 הבמבה. החטיף החל את דרכו במפעל בחולון עם ציפוי גבינת צ'דר ולא ערבה לחיך הישראלי. בניסיון אחרון להציל את המפעל, שונה הציפוי לחמאת בוטנים וכל השאר היסטוריה. תרומה נוספת של אסם למרכיבי הישראליות היא לאו דווקא קולינרית. הסיסמה "זה טוב זה אסם" שליוותה את מוצרי המפעל לאורך השנים, הפכה למטבע לשון בעברית.

אסם מבססת את מעמדה כקונצרן מזון כשהיא רוכשת את המפעל ההסתדרותי לחמנו, לאחר מכן את קבוצת פרומין ולאחר מכן את הבכיר בחבורת המזון - עסיס. בהמשך נוספים לסל הקניות שלה גם מילי, סלטי צבר, בית השיטה וטבעול. עליית מדרגה חדשה רשמה אסם ב-1995 עם חתימת ההסכם הראשון עם נסטלה, ענקית המזון העולמית שרכשה 50.1% ממניות אסם. תאגיד אסם-נסטלה מייצר בעשרה מפעלים הפזורים ברחבי ישראל יותר מ-1,000 מוצרי מזון שונים.

ולבסוף, משהו על נפתולי ההיסטוריה ועל סגירת מעגלים. ב-2005 שלח תאגיד אסם-נסטלה את יועציו לאירופה כדי לבחור מקום מתאים להקמת מפעל טבעול. המדינה שנבחרה היתה צ'כיה, מולדת אבותיו של דן פרופר, והשטח שנבחר היה, לא פחות ולא יותר, החלקה הצמודה למגרש עליו בנה הסבא של דן ב-1892 את מפעל האטריות הראשון.

הטור הוא חלק ממיזם "תוצרת הארץ" שיזם שמואל ורשבסקי ויסקור מדי שבוע את המותגים הישראלים המיתולוגים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו