בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוצאת מהמחתרת

* העיתונאית דבורית שרגל חשפה אתמול כי היא "ולווט אנדרגראונד" - כותבת הבלוג היומי, שהסעיר את עולם התקשורת הישראלי. אחרי חצי שנה היא לוקחת פסק זמן, אבל כבר חושבת איך למסחר את הבלוג

תגובות

דבורית שרגל, מבקרת הקולנוע של השבועון "רייטינג", היא "ולווט אנדרגראונד" - הבלוגרית האלמונית שהסעירה את בצת התקשורת הישראלית. בחצי השנה האחרונה כתבה שרגל בלוג יומי שסקר בפירוט את מה שפורסם בשלושת העיתונים הגדולים ובכלי תקשורת נוספים. היא ליוותה את הסקירה בהערות ביקורתיות שנגעו בעיקר לענייני עריכה, רגזה על שגיאות כתיב וטעויות הגהה, וגם ניסתה לספק סיפורים עסיסיים.

הבלוג השנון, המתריס והאובססיווי עורר עניין עצום במה שנהוג לכנות "הברנז'ה", ולא מעט שמועות הילכו בנוגע לזהותה האמיתית של המחברת. אתמול החליטה ולווט להיחשף. "בימי חול הקדשתי לקריאת עיתונים ולכתיבת הבלוג ארבע שעות", סיפרה אתמול שרגל, "ובסופי שבוע זה גזל ממני לא פחות מ-12 שעות. אז אפשר להבין למה נשברתי אחרי חצי שנה, לא?"

שרגל הספיקה לעבור בלא מעט כלי תקשורת לפני שירדה למחתרת. היא ערכה ב"חדשות", עבדה ב"עיתון תל אביב" מבית ידיעות תקשורת, ובהמשך ערכה עם רותי רודנר את המקומון "זמן תל אביב" של "מעריב". אחר כך עבדה כעורכת בכירה במהדורה העברית של "נשיונל ג'יאוגרפיק" ובהמשך שימשה כסגנית עורך "רייטינג", תפקיד שממנו פרשה לפני חצי שנה.

בקטע היציאה מהארון שפירסמה אתמול היא כתבה איך התחיל הבלוג: "שישי בלילה, 30 בדצמבר, אני קוראת עיתונים וחשה דחף בלתי נשלט להגיד עליהם משהו. מאחר שבאותו שבוע דיפדפתי בכמה בלוגים, זה נראה לי הפורמט הנכון. קמתי למחשב, גיגלתי את המלה 'בלוג', הראשון ברשימה היה ישראבלוג (האתר שתחת חסותו פירסמה שרגל את הבלוג, א"כ), נכנסתי, שוטטתי והבנתי שתוך חמש דקות גם אני יכולה... השם 'Velvet Underground' היה הראשון שעלה במוחי כשחשבתי אסוציאטיווית על המלה 'מחתרת', כי ידעתי שעיתונאית לא יכולה לכתוב בלוג ביקורת עיתונות בשמה".

מהר מאוד צברה ולווט אנדרגראונד מאות קוראים נאמנים. מכיוון שרובם, ככל הנראה, היו עיתונאים, אין פלא שהשאלה מי היא ולווט העסיקה אותם מאוד. "אני יודעת שכמה מכתבי התקשורת או החברה או הרכילות או שלושתם גם יחד עמלים כבר חודשים על פיצוח זהותי", כתבה אתמול שרגל, "תרשו לי רק לגחך על המאמצים האלו... הייתי ברשימת החשודים מההתחלה (כמה עיתונאים אובססיוויים בטירוף יש פה?) אבל איש מהם לא פנה אלי מעולם". מתברר שרק סטודנט אחד לתקשורת ששמו בני טורם, שהתעניין בוולווט לצורכי עבודה שהכין במסגרת לימודיו, הצליח לגלות את זהותה. ולא שזה עזר לו. כשהתקשר לשרגל כדי לאמת את התגלית, היא הכחישה. "לא היתה לי אז שום סיבה להודות", כתבה אתמול.

בראש הדף של ולווט באתר ישראבלוג נכתב "במעמקי הבצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את הטלוויזיה, העיתונות ומה שביניהם, ורק נדמה לכם שאתם יודעים. עכשיו יש את מי לשאול". ההצהרה היומרנית הזאת זכתה בסופו של דבר לכיסוי חלקי בלבד. הבלוג של שרגל סיפק בעיקר תקציר ביקורתי למי שרצה לדעת מה כתוב בעיתונים מבלי לקרוא אותם, אבל לא חשף סיפורים מסמרי שיער על אחורי הקלעים של תעשיית התקשורת הישראלית. שרגל מסכימה לביקורת. לדבריה, "הרי לא יכולתי להתקשר לאף אחד ולא יכולתי ללקט מקורות. הכל נעשה באמצעות המייל ופיסות מידע קטנות שאיכשהו זרמו עלי. ידעתי, למשל, שבוע לפני שפורסם שעפר שלח עוזב את 'ידיעות אחרונות', אבל לא יכולתי לאמת את זה".

הבלוג היומי שאב את שרגל לחלוטין בחצי השנה האחרונה. "אני לא התכוונתי! זה היה ניסוי שיצא מכלל שליטה", היא אומרת, "זה שאב אותי כמו מערבולת וגם צימצם את המגע שלי עם בני אדם למינימום, כי לא רציתי לענות על שאלות אם אני ולווט ולשקר. אני בכלל לא ידעתי לשקר, אבל למדתי לעשות את זה במהירות שיא. זה לא ששאלו אותי שלוש פעמים ביום, אבל בכל פעם שזה קרה עניתי 'לא' תוך כדי הבעת תימהון והרמת גבות".

אתמול בבוקר שרגל היתה קצת המומה. "סיימתי לכתוב בחמש בבוקר והלכתי לישון", היא מספרת. "עד תשע אף אחד לא שם לב, אבל מאז מתקשרים אלי כל העולם, אשתו ואחותו הקטנה. אני לא ממש מורגלת בזה ולא יודעת איך להתנהל, אני מכירה את העיתונות מהצד האחר".

ביום רגיל נרשמות 2,000 כניסות לבלוג שלה עד חצות בלילה. אתמול נרשמו כבר ב-12 בצהרים 4,700 כניסות. "אני חייבת להתרענן ולקחת פסק זמן", אומרת שרגל, "כדי לחשוב איך להפוך את הבלוג הזה למשהו שגם מכניס לי משהו".

עם מי את נמצאת במשא ומתן למסחור הבלוג?

"אני ממש לא רוצה לדבר על זה".



שרגל: "הבלוג שאב אותי כמו מערבולת, וצימצם למינימום את המגע שלי עם בני אדם"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו