בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אגד רוצה להרוויח ומשקיעה בקווים כשרים לחרדים

החל מהשבוע: מספר קווי אגד עם הפרדה בין נשים לגברים ותעריף מוזל עלה ל-30

תגובות

קו 494 של "אגד" הוא הקו הישיר היחיד המחבר בין אופקים לירושלים, אבל אין מדובר בקו שירות רגיל. הוא נחנך שלשום, הוכחה כי גם "הדרום עולה על מפת קווי המהדרין", כלשון המודעה שפירסמה אגד בעיתונים חרדיים. הנסיעה היא על פי הקודים הידועים בקווי המהדרין: גברים ונשים בנפרד, בלי רדיו, בלי עצירות בתחנות מרכזיות אלא רק בשכונות חרדיות בירושלים ובאופקים. חניכת הקו מהווה יישום המדיניות של אגד להשקיע בקווים לחרדים, מתוך מטרה להרוויח כסף.

תעריף נסיעה בודדת הוא 21.5 שקל או 17.2 שקל (מחיר נסיעה בכרטיסייה). קו רגיל בין שתי הערים אין (למעט קו מאסף, מוקדם בבוקר), כך שרוב תושבי אופקים והסביבה המבקשים לנסוע לירושלים בתחבורה ציבורית ימשיכו לבלות שלוש שעות ויותר בדרכים וישלמו כפליים משכניהם החרדים: נסיעה בקו אגד מאופקים לבאר שבע (7.7 שקל), ובקו נוסף מבאר שבע לירושלים (32 שקל). סך הכל 39.7 שקל. אגד זוכה לסובסידיות נדיבות מהמדינה. אך אם פעם היא ניסתה להצניע הסדרים שחתמה עם עסקנים ופוליטיקאים חרדים על הפעלת "קווי מהדרין", כעת זו מדיניות ברורה ומוצהרת של החברה.

עם חנוכתם השבוע של קו 494 ושל קו בני ברק-אופקים (498), גדל ל-30 מספר קווי המהדרין בישראל: 23 מהם בין-עירוניים ושבעה עירוניים.

"האוכלוסייה הכללית באופקים לא מעניינת אותי", ניסח בפשטות דובר אגד, רון רטנר, "החברה לא מפעילה כיום את רוב הקווים במערב הנגב, כי חילקו את קווי אגד לכל מיני חברות פרטיות, כחלק מרפורמה מעוררת גיחוך. כך שבנגב המערבי אנחנו מטפלים בעיקר בציבור הדתי. זה המנדט שלנו. אנחנו מעריכים, שבטווח של 15-20 שנה זה ישתלם לנו. גם אז נמשיך להיות המוביל הלאומי, אבל עם התמקצעות במגזרים מסוימים. גולת הכותרת תהיה הטיפול במגזר החרדי, שמאות אלפים מתוכו משתמשים באוטובוסים שלנו".

רטנר הציג סקרים שנעשו באחרונה בהזמנת אגד, ולפיהם 94% מהחרדים בירושלים ו-79% מהחרדים בכלל הארץ משתמשים בשירותי אגד אחת לחודש לפחות. "זה מגזר שמצוי כל הזמן בתנועה, במיוחד סביב סופי שבוע", הסביר רטנר, "הוא משתמש כבד ביותר בתחבורה ציבורית, לכן נמשיך ונפתח קווים כאלה ככל שנידרש". התמריץ, על פי אגד, הוא הרווח. "צריך להבין, קצב הריבוי הטבעי של הציבור החרדי הוא 6.6% בשנה. צריך להסתכל קדימה, בפרספקטיווה של 20 שנה", אמר רטנר.

כעת, יותר מתמיד, אגד מעוניינת להצטייר כמי שפונה למגזר החרדי. כך למשל, בשבוע שעבר הקדישה החברה את הכנס השנתי שלה לנושא תחבורה לציבור החרדי. רטנר גם מקבל בהבנה את הפשקווילים החריפים נגד אגד בירושלים המאשימים את החברה בעיכוב הפיכתו של קו עירוני נוסף לקו מהדרין. לדבריו, אגד מצטרפת לדרישה ורק משרד התחבורה אחראי לכך שהקו עדיין לא נהפך לקו מהדרין.

באופקים, עיר שומרת מסורת, חי מיעוט חרדי הגדל במהירות. בבחירות האחרונות לכנסת זכתה יהדות התורה ל-13.3% מקולות המצביעים בעיר ואילו לש"ס, שרק חלק מבוחריה מנהלים אורח חיים חרדי, הצביעו 22.2%. עד לפני כמה שבועות פעל בעיר קבלן פרטי ("חאפר" בלשון נהגי אגד), שהסיע חרדים מאופקים לבני ברק ולירושלים באוטובוסים בהם נשמרה הפרדה בין המינים. כשחדל לפעול, אגד קפצה על המציאה. החברה וח"כ משה גפני (יהדות התורה) שהפעיל לחצים בנושא, לא נתקלו במקרה זה בהתנגדות של משרד התחבורה בדרך לאישור שני הקווים החדשים.

שלשום ב-14:30 יצא לראשונה האוטובוס בקו 494 מירושלים לאופקים - אחד משלושה מדי יום. אף שהנוסעים בין שתי הערים רגילים, כאמור, באוטובוסים כשרים, הנהג, ישראל וייס, מכין עצמו לגרוע מכל. "אם יהיה פה ערבוב של נשים וגברים, אני קם, נותן איזו צעקה", הוא צוחק. אבל הנוסעים שעולים בשכונות החרדיות מתורגלים: ארבע השורות הראשונות שמורות לגברים, ואילו המושבים האחוריים לנשים. בתווך רשאים זוגות נשואים ומשפחות לשבת יחד. כמו ביתר הקווים, גם הקו החדש נתון לפיקוח של רבנים.

וייס, שחובש כיפה סרוגה, מכיר היטב את קווי המהדרין ונוהג גם בקווים כאלה לנתיבות ואליה, שהחלו לפעול באחרונה. לדבריו, בין הנוסעים יש גם סטודנטים שאינם חרדים, שלמדו כי נסיעה בקווי המהדרין היא הסידור הנוח והזול ביותר לחלק מהיעדים. "בקו לנתיבות יש סטודנטיות חילוניות ומפד"לניקיות, נוסעות קבועות. אם תראה אותן תחשוב שהן חרדיות", הוא אומר, "אין שום מניעה שיעלו על האוטובוס". עוד לפני היציאה מירושלים, בין תחנה לתחנה בשכונות החרדיות, וייס מציץ בסיפוק באוטובוס המלא כמעט לחלוטין. לדבריו, כשמדובר בפתיחת קו רגיל, לאוכלוסייה לא-חרדית, נדרשת תקופת הרצה ארוכה כדי למלא את האוטובוס. גם בעיניו, ההיגיון של הקמת רשת מהדרין בפריסה ארצית הוא כלכלי. "הכל זה רווח, אין פה סנטימנטים", הוא מסביר. "קווים של חרדים הם הכי רווחיים. אני, כאגד, לא מעניין אותי מי הלקוח, מעניין אותי לעשות כסף".

על כביש 25, בין באר שבע לאופקים, כאשר האוטובוס חולף על פני קבוצת אנשים ונשים הממתינים לאוטובוס רגיל, אומר אחד הנוסעים: "כל חילוני שיתלבש כמו בן אדם, שיעלה מצדי. מבחינתי, חילונים רבים לא לבושים כמו בני אדם אבל זה רק ההיגיון שלי. לאגד יש כנראה את ההיגיון שלה, ההיגיון הכלכלי".

יאיר אטינגר





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו