בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משק מים אוטרקי ברמת הגולן

אגודת מי גולן של היישובים החקלאיים של הרמה מספקת מים לחקלאות; מקורות לא מרוצה

תגובות

ביוון העתיקה נהגו לכנות קבוצות שסיפקו את צרכיהם אוטרקיה: כלכלה שבה היחידה הכלכלית אינה מקיימת סחר חוץ עם סביבתה ומנסה לספק את כל צרכיה בכוחות עצמה. בעידן המודרני ידועים כמה מקרים של כלכלות אוטרקיות במידה חלקית. תתפלאו, גם בישראל 2006, אלפי שנים אחרי יוון העתיקה, ברמת הגולן של ימינו, יש משק אוטרקי. ליתר דיוק, משק מים שבקלות יכול להפוך לאחד שכזה - אם רק ייתנו לו.

ברמת הגולן קיימים 12 מאגרי מים מלאכותיים שאוגרים את מי הגשם והנהר ומשמשים להשקיה חקלאית. אגודת מי גולן, שבבעלות 27 היישובים החקלאיים ברמה, מספקת בשנים האחרונות כמעט את כל צריכת המים לחקלאות ליישוביה, פרט למערכת ההולכה, ששייכת לחברת מקורות.

האגודה מחזיקה כיום מערכת מפעלי מים, הכוללת 11 מאגרי מי שטפונות, שלושה מאגרים להשבת מי קולחין וקידוחים המספקים את המים לחקלאות בגולן. מכיוון שהחקלאות מהווה חלק מרכזי בפרנסת תושבי רמת הגולן, הוקם באזור מפעל מים בעידוד המוסדות ובהשתתפותם כדי לפתח תשתית אספקת מים שתהיה תלויה פחות בכנרת ותיתן מענה לפיתוח החקלאי.

צינור נפט להובלת מים

אגודת המים מי גולן החלה בשנים האחרונות להקים מאגרים בוואדיות שיאגרו את מי הגשמים לפני שיזרמו לכנרת. מרבית המאגרים בבעלות האגודה, ומקצתם בבעלות חברת מקורות. בסך הכול הפוטנציאל במאגרים אלה הוא כ-38 מיליון מ"ק מים.

האגודה הקימה מאז היווסדה ב-78' מתקנים להפקת מים, וגם דאגה לחלוקה מושכלת של המים לצורכי החקלאים. היא הקימה 14 מאגרים בהיקפים של 7,500-350 אלף מ"ק ושני קידוחים בעומקים של 300 מטר באדמה הבזלתית בגולן. בימים אלה מוקם קידוח שלישי הכולל מים שפירים לחקלאות, מי קולחים ואף מי שתייה.

מעט מאוד אנשים יודעים, אבל מה שמשמש את אנשי מי גולן להובלת המים בין המאגרים הוא אחד הפרויקטים ההנדסיים הגדולים במזרח התיכון בשנות ה-40: קו צינור נפט באורך 1,750 ק"מ, שעובר מחופי דהרן שבערב הסעודית, דרך עיראק, סוריה ורמת הגולן אל חופי צידון בלבנון, או בשמו המלא: הצינור הטראנס-ערבי.

רמת הגולן סובלת מכמה בעיות באספקת המים ומחיר המים בה יקר יחסית, מכמה סיבות, בהן הצורך בהשקעה מאסיווית בבניית מאגרים וקידוחים עמוקים, הפריסה הרחבה של האזור, העדר אלטרנטיות של מים מושבים וחוסר הכדאיות שבהשקעות כבדות על כמות מים קטנה.

עם תחילת ההתיישבות הישראלית בגולן, אחרי מלחמת ששת הימים, הוזרמו לרמה מים מהכנרת לשימושים חקלאיים וביתיים, אך כשהתפתחה החקלאות, התברר חוסר הטעם שבהובלת המים מהכנרת בעלייה אל הגולן בעוד מי הנחלים זורמים אל הכנרת.

באחרונה יזמה מי גולן תוכנית להקמת מפעלי מים נוספים בגולן, בהשקעה של 14.4 מיליון שקל. יישום התוכנית יוסיף 4 מיליון קוב מים בשנה למשק המים הישראלי, ויביא למינימום את שאיבת המים מהכנרת לצורכי חקלאות בגולן.

התוכנית: חיסכון של 33% במכסות לחקלאים

החברה גיבשה יחד עם נציבות המים תוכנית רב-שנתית המסדירה את צריכת המים לחקלאות בגולן ללא תלות בכנרת, תוך מיצוי מרבי של פוטנציאל מאגרי המים המקומיים. יישום התוכנית הביא לצמצום מכסות המים המוקצבות לחקלאות בגולן ב-33%. התוכנית מגובה בעבודה הידרולוגית ארוכת טווח שעשתה נציבות המים והיא אושרה על ידי משרדי התשתיות והאוצר.

לדברי מנכ"ל מי גולן, צוקי דויטש, המטרה של האגודה בשנתיים הקרובות היא לספק מים לחקלאות ממערכת המאגרים והקידוחים כדי להבטיח את המשך פיתוח החקלאות, ללא תלות בכנרת ותוך מיצוי מרבי של פוטנציאל המים המקומיים.

לדבריו, היקף השטחים המעובדים במרכז וצפון רמת הגולן גדל והולך ונמצא במגמת צמיחה בשנים האחרונות. מצאי המים מול מכסות המים של המשקים מצביע על מחסור, ולכן יש לפתח מקורות מים נוספים. לפי הערכות, דרושה תוספת של כ-4-3 מיליון מ"ק מים לכיסוי המחסור.

הסכם בין נציבות המים לבין רשות שמורות הטבע אינו מאפשר להקים מפעלי מים נוספים באגן היקוות הכנרת מטעמים של שמירת הטבע והנוף של נחלי הגולן. מי גולן רואה בנושא השמירה על הטבע ואיכות הסביבה יעד וערך מרכזי, ולכן הוחלט לנסות ולבדוק את הפוטנציאל של פיתוח מפעלי מים נוספים באגן המזרחי של רמת הגולן.

התוכנית שגובשה לחמש שנים, לאחר בדיקה הנדסית של מתכננים חיצוניים, כוללת כמה קידוחים, בהם קידוח שיפון שמתוכנן להתחיל במאי 2006 ולהסתיים ביולי 2006 ומאגר קונטרה, שבנייתו צפויה להסתיים עד אוקטובר 2006. כל מ"ק מים שינוצל באזור זה יתווסף מים למאזן המים הלאומי של מדינת ישראל, וזאת בנוסף לתוספת המים לחקלאות בגולן.

מאגר נוסף שמתוכנן הוא מאגר בראון, שאמור לקום באזור תל בראון כדי לענת על המחסור הגדול במים באזור קיבוץ אלרום ותל חרמונית; מאגר בקע המתוכנן לקלוט את קולחי הכפרים הדרוזיים בצפון רמת הגולן, והמים ממנו מתוכננים להיות מושבים למטעי הנשירים של היישובים הישראליים בצפון רמת הגולן. כיום אין מערכת שקולטת את קולחי הכפרים הדרוזיים, והקולחים גורמים לזיהום ולפגיעה באיכות הסביבה. הקמת המאגר צפויה להתחיל ב-2007.

ואולם, המפסידה הגדולה מהאוטרקיות של מי גולן היא חברת מקורות, שמן הסתם מאבדת מכוחה ומהשפעתה. באחרונה החריף הסכסוך בין הצדדים, לאחר שמקורות הפסיקה את הזרמת המים למאגרים של חקלאי הגולן וחידשה אותו רק בהתערבות בית המשפט.

לפי הנחיית נציב המים, היה על מקורות להתחיל לשאוב מים למאגרי המים בגולן בראשית ינואר השנה, אך מקורות לא החלה בשאיבה, בטענה כי למי גולן יש חוב מצטבר בהיקף של 250 מיליון שקל. מי גולן הכחישה כל חוב למקורות, וטענה שמדובר במחלוקת בין מקורות למשרד האוצר, שמקורות מנהלת על גבם של חקלאי הגולן.



מאגר המים "עורבים" ברמת הגולן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו