בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שנה אחרי, ההתנתקות נתפשת כטעות

ירי הקסאמים המתמשך על שדרות וחטיפת החייל גלעד שליט שינו את עמדת הציבור ביחס להתנתקות. יתר על כן, הרוב חושבים ש"אין זה הוגן שהתגובה על החטיפה היתה כה חמורה שעה שעל ירי הקסאמים המתמשך על שדרות הגיבה ישראל באיפוק יחסי". מחצית תומכים במו"מ עם החמאס על שחרור החייל

תגובות

התנהלות הממשלה בעקבות חטיפת החייל גלעד שליט זוכה להערכה חיובית למדי של רוב הציבור, אף שהרוב מזדהה עם הקביעה כי אין זה הוגן שהתגובה על החטיפה היתה כה חמורה שעה שעל ירי הקסאמים המתמשך על שדרות הגיבה ישראל באיפוק יחסי. יתרה מזו, בניגוד לעמדת מקבלי ההחלטות - הדעה השכיחה בציבור היא שישראל צריכה לנהל משא ומתן ישיר עם החמאס על שחרורו של שליט, אבל כשמדובר במשא ומתן מדיני ישיר עם החמאס - הציבור חלוק בעמדותיו, עם יתרון קל למתנגדים למו"מ.

להעדר הלך רוח ביקורתי כולל על ההנהגה הלאומית יש ביטויים נוספים. כך, רוב הציבור מקבל את העמדה שביטאו ראשי המערכת הפוליטית והצבאית, שלפיה ההתקפה הפלשתינית על הטנק באזור כרם שלום היא "פעולת טרור" ולא "פעולה מלחמתית", אף שהיא בוצעה כנגד כוח צבאי. הרוב גם דוחה את הטענה כי האירוע היה מחדל של צה"ל, ומקבל את הטענה הנגדית כי בתנאי הלחץ שבהם פועלים כוחות הביטחון אי אפשר למנוע לחלוטין אירועים מסוג זה.

במישור התפקוד האישי של ראש הממשלה ושר הביטחון מתקבל דפוס הערכה שונה: רוב, אם כי קטן, מעריך בחיוב את תפקודו של אולמרט, שעה שרוב גדול יותר מעריך בשלילה את תפקודו של פרץ. אבל שני המנהיגים אינם זוכים בחוות דעת ציבורית מחמיאה במיוחד. לבסוף, ככל הנראה על רקע ההידרדרות במצב הביטחוני לאחרונה, יש כיום - בניגוד לעבר - רוב קטן בציבור הסבור שההתנתקות החד צדדית מרצועת עזה היתה צעד לא נכון וכי תוכנית ההתכנסות של ראש הממשלה אינה צעד נכון מבחינת האינטרס הלאומי של ישראל. ייתכן שזו גם הסיבה לממצא שלפיו רוב ברור מעריך את מצב הרוח הלאומי כיום כרע.

אלה הם הממצאים העיקריים של סקר מדד השלום שנערך בימים שני ושלישי בשבוע שעבר - 3 ביולי ו-4 ביולי: קצת יותר ממחצית הציבור (52%) מעריכים שדרך ההתנהלות של הממשלה בעקבות חטיפתו של גלעד שליט היתה נכונה, שעה ששליש אומרים שהיתה לא נכונה. (שליש זה מורכב בעיקרו ממצביעי מפלגות האופוזיציה מן הימין - ליכוד, מפד"ל/איחוד לאומי וישראל ביתנו).

במקביל, רוב של 54% מזדהים עם הטענה כי אין זה הוגן שבעקבות החטיפה ישראל הגיבה בחומרה, כולל מעצר של חברי הממשלה הפלשתינית מטעם חמאס, שעה שעל הירי המתמשך של קסאמים על שדרות היא הגיבה בצעדים מאופקים יותר. מעניין לציין כי רק בקרב מצביעי מרצ מיעוט בלבד הזדהו עם טענה זו, שעה שבקרב מצביעי כל המפלגות - גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה - היה רוב למצדדים בה. מכאן אין להסיק כי הציבור אינו אמפטי למאמצים לשחרר את החייל החטוף. אדרבא, הדעה השכיחה (48%) היא כי ישראל צריכה להישאר מחויבת לעיקרון השבת הבנים במקרה של שבי, שעה שרק שליש סבורים שיש לפעמים אינטרסים ביטחוניים ולאומיים חשובים יותר.

בשאלה זו מצאנו הבדל מובהק בין נשים לגברים. בעוד שבקרב הגברים שיעור המחזיקים בכל אחת מהעמדות היה שווה, בקרב הנשים 57% תמכו במחויבות עליונה להשבת הבנים, ורק 27% חשבו שלפעמים יש שיקולים חשובים יותר. ממצא מעניין אחר היה שהתמיכה בערך של פדיון שבויים היתה גבוהה יותר בקרב החילונים והמסורתיים (53%) ונמוכה יותר אצל הדתיים והחרדים (42% ו-36%).

לנוכח ההצהרות החוזרות ונשנות של ההנהגה בישראל כי לא תקיים משא ומתן ישיר עם חמאס, שכן הארגון אינו מכיר בזכות קיומה ותומך בטרור נגדה, מראים הנתונים כי 50% מהציבור סבורים דווקא כי בנוגע לחייל החטוף יש לשאת ולתת ישירות עם חמאס. 42% מתנגדים לכך. התמיכה החזקה ביותר במו"מ בנוגע לחטוף היא בקרב מצביעי העבודה, גיל ומרצ, והנמוכה ביותר בקרב מצביעי ישראל ביתנו ויהדות התורה. לעומת זאת, כשמדובר במשא ומתן מדיני, הציבור חצוי - 47% בעד ו-49% נגד. כלומר, הציבור בכללותו פתוח יותר מההנהגה לאפשרות ההידברות עם חמאס, ממצא שסקרי מדד השלום מצביעים עליו בעקביות בחודשים האחרונים.

עם זאת, העמדה של ההנהגה הפוליטית והצבאית כי ההתקפה הפלשתינית על הטנק בכרם שלום היתה "פעולת טרור" ולא פעולה מלחמתית מקובל על 61% מהציבור. רק 32% מגדירים את הפעולה כמלחמתית. 47% מחזיקים בדעה כי אי אפשר למנוע לחלוטין אירועים כאלה בלחץ הנסיבות שבהן פועלת מערכת הביטחון, ואילו 40% סבורים כי היה מחדל. רוב למחזיקים בגרסת המחדל יש רק בקרב מצביעי ליכוד (49% מביניהם סבורים כך, לעומת 36% הרואים בכך תקלה בלתי נמנעת).

על רקע כל האמור לעיל בדקנו איך מעריך הציבור את תפקודם של ראש הממשלה ושל שר הביטחון. אמנם הערכת תפקודו של אולמרט היא טובה בעליל מאשר זו של פרץ, ואולם גם כאן רק כמחצית - 52% - סבורים כי תפקודו הוא טוב מאוד (6%) או די טוב (46%), והשאר - 38% - סבורים כי הוא די רע (20%) או רע מאוד (18%). הנתונים בנוגע לפרץ הם עגומים עוד יותר - רק 38% מעריכים בחיוב את תפקודו (מהם 5% כטוב מאוד ו-33% כ"די טוב"), והרוב - 47% - כ"די רע" (25%) או רע מאוד (23%).

ההידרדרות במצב הביטחוני והאירועים האחרונים גרמו כנראה לשינוי עמדות בציבור בשאלת המדיניות הראויה אל מול הפלשתינאים. כך, נעלם הרוב שהיה למצדדי ההתנתקות החד-צדדית בעזה, וכיום רק 46% סבורים שהיא היתה מהלך נכון, לעומת 50% הסבורים כי היא היתה מהלך לא נכון. תוכנית ההתכנסות, שמלכתחילה היתה פחות פופולרית מההתנתקות, נהנית היום מתמיכת 39% בלבד, לעומת 47% הרואים בה מהלך לא נכון. מאותן סיבות אפשר להבין מדוע הערכת הרוב את "מצב הרוח הלאומי" היא שלילית: 62% מגדירים אותו כדי רע או רע מאוד ורק 30% כטוב מאוד או די טוב, כאשר ההערכות העגומות ביותר הן, כצפוי, בקרב מצביעי מפלגות הימין.

מדד אוסלו הכללי בחודש האחרון היה 33.6 (30 בציבור היהודי), מדד המו"מ הכללי היה 46.3 (43.2 בציבור היהודי).

פרויקט מדד השלום נערך במרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום והתוכנית לחקר סכסוכים ויישובם ע"ש אוונס באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן. הראיונות הטלפוניים בוצעו על ידי מכון ב.י. כהן באוניברסיטת תל אביב ב-3 ו-4 ביולי, וכללו 589 מרואיינים/ות, המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת היהודית והערבית בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות הדגימה למדגם בגודל זה היא כ-4.5% לכל כיוון. לנתוני הסקר ראו: http://www.tau.ac.il/peace



מבצע "גשמי קיץ". הרוב תופשים את התקיפה בכרם שלום כ"פעולת טרור" ולא כ"פעולה מלחמתית"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו