בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסדן היבשתי והפטיש האווירי

צה"ל בלבנון

תגובות

אופק בוכריס קיבל שלשום מהרמטכ"ל דן חלוץ דרגת אלוף משנה ומינוי קצר מועד: יועץ למבצעים מיוחדים של מפקד אוגדה 91, תא"ל גל הירש. בוכריס תיכנן להיכנס השבוע לתפקיד אחר, קבוע יותר, כמפקד החטיבה המערבית באוגדה. אך בעודו בחפיפה עם מפקד החטיבה היוצא, אל"מ חן ליבני, נחטפו בגזרת החטיבה חיילי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר. ההחלפה נדחתה, כמעט כמו באוגדת סיני במלחמת יום הכיפורים.

בוכריס הוא קצין גולני, שנפצע קשה כמפקד גדוד 51 בשכם במבצע "חומת מגן". הוא קיבל ציון לשבח ואת הפיקוד על יחידת אגוז. אילו החליט חסן נסראללה לדחות את ההתקפה על סיור צה"ל בין זרעית לשתולה בשבוע, היה בוכריס חווה מחדש, וביתר שאת, סיוט מלפני עשור. אז, כמפקד פלוגה, היה מעורב בפרשת התחשמלות קטלנית, ועבר שנים קשות יחד עם מפקד הגדוד שלו, משה (צ'יקו) תמיר, ומפקד החטיבה, יצחק (ג'רי) גרשון.

שלושתם נמנעו אז מהאשמות הדדיות בסוגיית חלוקת האחריות, התאוששו, והתקדמו. תמיר הוא תת אלוף, בקרוב מפקד אוגדת עזה, וגרשון הוא אלוף פיקוד העורף. כמשקיף מהצד, יכול עכשיו בוכריס להבין ללבם של הירש וליבני. הם מנהלים את הלחימה בגזרות האוגדה והחטיבה, ביודעם שבסוף המערכה עוד יהיה מי שיבקש לבוא איתם חשבון. כמוהם כחיילים שבתחילת אימון הסתערות על יעד מוצמדים לגבם שקים כבדים, והם סוחבים אותם שבוע ושבועיים בתנאי אמת. מאחורי מליצות האחווה יש בצה"ל מנות גדושות של קנאת סופרים.

בסיועו של בוכריס, מפעיל הירש מבחר מהיחידות המעולות של צה"ל: סיירות גולני והצנחנים. במחלוקת על כוח אווירי מול קרקעי מעורבים היבטים מהותיים וסמליים גם יחד. הרמטכ"ל חלוץ, יורשו בפיקוד חיל האוויר, אליעזר שקדי, וראש אמ"ן, עמוס ידלין, שהיה ראש מטה חיל האוויר, רואים במערכה בלבנון מעבדה להוכחת יכולתו של הכוח האווירי לנצח די בזול.

אלופים אחרים, אנשי זרוע היבשה, כמו מפקד הזרוע, בני גנץ מהצנחנים, ומפקד הצפון, האלוף אודי אדם מחיל השריון, מבינים שבתום המערכה יתחולל ויכוח מר על לקחים ומסקנות, עם משמעויות תקציביות ואישיות. ויכוח כזה התנהל במשחקי מלחמה בזירת סוריה-לבנון, כשחלוץ היה מפקד חיל האוויר וגנץ אלוף הצפון. הפעם הוא יגובה בעובדות.

לתוך הוויכוח הזה - ולתוך לבנון - נכנסת אוגדה 91, עם פעולותיה הקרקעיות, החותרות לפרק ולרסק מוצב אחר מוצב, מרגמה אחר מרגמה ורקטה אחר רקטה, במרחב התחום בערך בנהר הליטני. היא מספקת סדן יבשתי לפטיש האווירי. לפי הדגם האהוב על מטה חיל האוויר - המערכה האמריקאית באפגניסטאן מאוקטובר 2001 - האוגדה היא הברית הצפונית (הכוחות ששלטו באפגניסטאן לפני הטליבאן, וסייעו לארה"ב על הקרקע), החיונית להצלחת המטוסים והקומנדו.

למעשה, בעידן הצבאי המתקדם, עתיר הטכנולוגיה של חימוש מונחה מדויק, פיקוד ושליטה ותורת לחימה, החלוקה בין אוויר ויבשה היא מלאכותית למדי. חלוקה מעשית יותר היא בין זירות המבצעים - הרחוקה (ביירות והבקעה) והקרובה (בדרום ובסמוך לגבול) - ולכן גם בין אש רחוקה וקרובה. תותחים יבשתיים וימיים יכולים לירות רחוק, מסוקי קרב יכולים לירות קרוב.

חלוקה נוספת היא בין התוצאות הצפויות של הלחימה. הרחק מהגבול אמורה ההתקפה השיטתית על עורף חיזבאללה להחליש אותו כדי כך, שממשלת פואד סניורה תאזור עוז ובעזרה חיצונית תכפה את ריבונותה ותפרוס את צבאה. תוצאה כזאת ניתנת להשגה בתוך ימים מעטים. בגזרת הגבול, לעומת זאת, נדרשת פעולה שיטתית ומפרכת, שלא תסתיים לפני השבוע השני של אוגוסט.

מכאן הצורך בתיאום בין שני השעונים, הצבאי והמדיני. כוח זר תמיד איזן או החריף את שיווי המשקל הרעוע בלבנון. הכוח הרבלאומי ישתייך לסדרה זו.

שלוש החוליות החשובות במערך של חיזבאללה הן ההנהגה, הכוחות והרקטות. לא כדאי להאמין לתעמולה: בישראל משתוקקים מאוד להרוג את נסראללה, בהנחה שמותו יביא לתפנית משמעותית. לנושאי הנשק יניחו, כדי שייבלעו בכפריהם או בצבא לבנון. אשר לטילים, אלה שלא יושמדו יימסרו לממשלת לבנון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו