בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמורת הטבע במדבר יהודה שהועברה לרשות בהסכם וואי הפכה לשממה אקולוגית

תגובות

אחד הפתרונות היצירתיים שמצאה ישראל כדי להגביל את אחיזת הפלשתינאים בשטחים היה להעביר להם לפני שמונה שנים שטח גדול במדבר יהודה, במסגרת הסכם וואי, ולהגדירו כשמורת טבע שבה מגבלות בנייה חמורות. שמורה זאת מופיעה עד היום במפות, אך בפועל הופך האזור לשממה אקולוגית ולמוקד של מפגעים סביבתיים.

בסיורים ובסקרי צומח של אנשי רשות הטבע והגנים שנערכו באחרונה בשטחי השמורה ובסביבתה התברר שבאזור שוררת הפקרות שלטונית, המאפשרת הרס נרחב ופגיעה בטבע. באזור יש אתרי פסולת וחציבה פיראטיים, ציד בהיקף נרחב וזיהום נחלים.

נזק לבעלי החיים

בלב שמורת הטבע עובר חלקו העילי של נחל ערוגות, מהמרשימים והיפים בנחלי המדבר. חלק זה של הנחל נראה כיום במקומות רבים כמו אתר חציבה. לדברי פקח רשות הטבע והגנים באזור, אבים אתר, יוצאות מהאזור משאיות עמוסות סלעים ואבנים שנחצבו ממצוקי הנחל. "זאת לא רק פגיעה קשה בנוף ובמראה של הנחל אלא גם נזק חמור לכל בעלי החיים שהמצוקים משמשים להם למסתור או למקום קינון", העיר אתר בעת סיור שנערך באזור השמורה בשבוע שעבר.

מסביב לנחל ערוגות יש כיום רשת של דרכי עפר שנפרצו על ידי הפלשתינאים העוסקים בכרייה ובחציבה, תוך פגיעה בנוף. חומרי הכרייה והחציבה מועברים למנסרות פלשתיניות באזור והסחורה מיועדת בעיקר לשוק הישראלי. כמויות אדירות של אבק מהסלעים שנוסרו נשטפות לנחלים ונותנות לאפיקים גוון לבן.

אתרי פסולת פיראטיים

"שום דבר לא יכול לצמוח במקומות האלה", אומר עמוס סבח, ביולוג ברשות הטבע והגנים בהתייחסו לשטחים הנרחבים שכוסו באבק המנסרות. חוקר הצמחים, עוז גולן, מציין שמדובר בשטחים הנמצאים בשולי המדבר ויש בהם עושר רב של מיני צמחים ובכלל זה צמחים נדירים. חיות הבר והצמחייה באזור נעלמים בגלל ציד שיטתי וכריתת צמחים להסקה על ידי הבדווים. בצמוד לשטחי שמורת הטבע ניתן להבחין מדי פעם בתמרות עשן. מדובר באתרי פסולת פיראטיים שבהם נאלצים הפלשתינאים להשליך פסולת, בהעדר אתרים מוסדרים.

כדי שהפסולת לא תצטבר היא נשרפת וכך משתחרר לאוויר זיהום המגיע ליישובים בסביבה. אל האתרים מושלכים פגרי בעלי חיים שעלולים להביא להתפשטות מחלות. עופות אוכלי פגרים כמו הרחם, הנמנה עם משפחת הנשרים, כבר למדו שמדובר במקור מזון מבטיח ועפים באופן קבוע מעל אתרי הפסולת.

הפעולה היחידה שמביאה תועלת סביבתית מסוימת לאזור היא איסוף שיטתי של חביות ששימשו מטרות ירי בשטחי אימונים של הצבא. הבדווים משתמשים בחביות לגידור מכלאות צאן במערות הנמצאות בתוך נחל ערוגות.

מזהמים נחלים באבק

על מעללי הציידים בשמורת הטבע ניתן ללמוד מעיסא מנאסרה, תושב בני נעים שהקים בשנים האחרונות מתקן משחקים לילדים בפאתי שמורת הטבע, לא רחוק מאתר פסולת פיראטי מעלה עשן. מנאסרה שמח לפגוש את אנשי רשות הטבע והגנים שסיירו באזור בשבוע שעבר וביקש מהם מספר טלפון כדי שיוכל לדווח על ציידים ולקוות שנוכחות פקחים תרתיע אותם.

"אני אוהב את הטבע ומפריע לי שפוגעים בו", הוא אמר אחרי שהראה לאנשי הרשות קן חדש של ציפור שיר שעליו הוא פוקח עין, "אני רואה ציידים המגיעים לכאן וצדים חוגלות, צבאים ופעם אחת ראיתי גם יעל". מנאסרה גם העלה רעיון סביבתי לפתרון בעיית הפסולת. "אפשר לקחת מחצבה ישנה שבה גמרו לחצוב ולהטמין בה את האשפה".

התושבים הפלשתינאים באזור היו אמורים לקבל ממדינות תורמות כמו גרמניה וארצות הברית סיוע להקמת תשתיות מים וביוב. ליד הפארק שהקים מנאסרה הוקמו קידוחי מים אבל לדבריו, הקידוחים לא חוברו לחשמל בגלל הפסקת הסיוע לאחר עליית ממשלת חמאס. באזור סמוך עומד בשיממונו מתקן שאמור היה לקלוט ולטהר את השפכים של העיר חברון, אבל הוא לא הופעל בגלל מחלוקות פוליטיות בין ישראל לפלשתינאים. כתוצאה מכך שפכי המנסרות באזור מוסיפים לזהם נחלים בישראל ולצבוע גם אותם בלבן.

הפלשתינאים מרחיבים כל הזמן את הבנייה לכיוון השמורה. ליד פארק השעשועים ניתן להבחין בבתים, שלדברי מנאסרה, הוקמו בעיקר על ידי בעלי המחצבות באזור. ממש בתוך השמורה הקים אחד מבכירי הרשות הפלשתינית בית וחווה חקלאית, אבל מסיבה לא ברורה נטש את המקום.

בתוך השמורה ובאתרים ארכיאולוגיים הסמוכים לה נמשך ללא הרף שוד עתיקות שיטתי. אנשי הרשות ערכו בשבוע שעבר גיחה קצרה לאתר ששימש כמצודה גדולה בתקופה הביזנטית. הם מצאו בכל פינה עדויות לחפירות נמרצות של שודדים.

אנשי רשות הטבע והגנים עומדים כמעט חסרי אונים מול ההרס המתמשך בשמורת הטבע. ישראל כבר לא מקיימת באזור סמכויות ניהול אזרחיות ואפשרויות הפעולה של פקחים כמו אתר מצטמצמות למקרים מיוחדים שבהם נעשות, בתיאום עם הצבא, פעולות לאיתור חיות בר שניצודו בתוך שטחים בשליטה אזרחית פלשתינית.

המצב באזור שמורת הטבע עשוי להחמיר, להערכת מקורות ברשות הטבע והגנים, עם הקמתה של גדר ההפרדה בחלק של מדבר יהודה, הנמצא ממזרח לשמורה. הבדווים יוכלו להתבסס רק על הצמחייה בצד הפלשתיני של הגדר ויגבירו את הכריתה. חיות בר יישארו כלואות בתוך השמורה ויתקשו לחמוק מכדורי ציידים.



חביות משטחי אימונים של הצבא משמשות בשמורה לגידור מכלאות צאן (למעלה) ואתר כרייה פיראטי בשמורה (למטה). החלק העילי של נחל ערוגות נראה כמו אתר חציבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו