בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גבריאל כהן מנצח את מוחמד עלי

לארי אברמסון

תגובות

מול הכניסה לביתו הנעים של לארי אברמסון, בשכונת קריית יובל בירושלים, תלוי ציור הומוריסטי, צבעוני, של הצייר הנאיווי גבריאל כהן. מתואר בו קרב איגרוף בין שני אנשים. כהן, אחד מהם, מפיל בנוק-אאוט את מוחמד עלי. "זה ציור מאוד מתוחכם", אומר אברמסון. "הוא צייר את זה על זכוכית ולכן היה צריך לצייר את זה הפוך, כמו בכתב ראי. העבודה הזאת היתה שייכת לאספן ירושלמי מוכר. החלפתי אתו ציור שלי תמורת שני גבריאל כהן ושטיח אפגני".

על המכתבה, מתחת לציור של כהן, מונח תצלום שעדיין לא מוסגר. רואים בו צפלין חולף מעל ירושלים. הוא צולם ב-1931, בטיסת ראווה של כמה נכבדים מקהיר לירושלים. ההדפסה נקנתה בחנות צילום בעיר העתיקה, "ששייכת לבנו של הצלם הארמני שצילם את התצלום". את המסגרת הנכונה ימצא אברמסון בסטודיו שלו. "אחד היתרונות המשניים של השתתפות בתערוכות הוא שהעבודות יוצאות ללא מסגור וחוזרות במסגרות חדשות, שבהן אני משתמש", הוא אומר.

קירות ביתו של אברמסון מלאים ביצירות אמנות ובכל זאת אין תחושה של עומס. הן תלויות בכניסה לבית, במטבח, בכל חדרי השינה, ליד המדרגות, בבקתת העץ שבנה בחצר כחדר עבודה לאשתו, הסופרת שלומית אברמסון. מלבד מה שתלוי על הקירות יש לו במגירות בסטודיו עוד עשרות יצירות. לא את כולן הוא אוהב וגם אם כן, אין לו מספיק קירות.

רוב היצירות האלה הן תוצאה של החלפות עם אמנים, סטודנטים ואפילו אספנים. יש כאלה שניתנו במתנה לאירועים מיוחדים. יש גם הרבה תחריטים והדפסים, בהם של אנה טיכו ושל נחום גוטמן, וכן הדפס ניסיון נדיר של יצחק דנציגר. אלה מהתקופה שעבד כדפס בסדנת ההדפס בירושלים, בין 1975 ל-1985.

במטבח תלויות עבודות קטנות, צבעוניות: ציור של ירקות תלויים ונקניק שנתן לו במתנה איתמר לוי, פסיכולוג ומבקר אמנות. לידו, אובייקט עם פלס של אסף בן צבי. בפינת האוכל תלוי ציור מלא עצב של פעמוניות אדומות על רקע שחור, ומתחתן הכיתוב "אלינור". זה אחד מארבעה ציורים של אותו דימוי שצייר אברמסון לאחר מות אמו. "הפעמוניות האלה היו על אדן החלון בחדרה והיא אהבה אותן מאוד".

אחת העבודות המעניינות באזור הזה של הבית היא דווקא הברקה של בנו יונתן, שנמצאת על משקוף הדלת בכניסה לחדרו: מה שנראה בתחילה כמזוזה מתגלה כמכשיר להעברת כרטיס אשראי.

הציורים של אברמסון שתלויים בבית נבחרו על ידי אשתו ושלושת הילדים, "לרוב על אפי ועל חמתי", הוא אומר. "יש דברים שמסמלים בעיניהם את הבית והם לא מוכנים להוריד אותם מהקירות גם אחרי שנים". בחדרה של הבת תמר תלוי ציור סוריאליסטי שצייר אברמסון ב-1971, כשהיה בן 17. בסלון תלוי ציור גדול ממדים שלו מ-82', "שקשור לניסיונות הראשונים של שלומית להרות. אפשר להגיד שזה יונתן ברחם אמו". בחדר השינה שלו ושל שלומית תלויים כמה ציורים קטנים שצייר במיוחד בשבילה. באחד מהם מצויר לב (האיבר עצמו) ועליו כתוב: "שלומית, נתתי לך לבי, יולי 80'".

אחד הקירות בסלון משמש מצע לעשרות עבודות, שתלויות בצפיפות זו ליד זו: רישום של גל וינשטיין בטוש כסף, מתנה ליום הולדתה של שלומית; ציור של עאמר דרבאס, סטודנט מבצלאל שנהיה חבר; ציור של דוד גינתון, ובו מצויר צדו האחורי של בד קנווס ממוסגר ועליו התאריך 4.11.95; רישום בעיפרון של משה קופפרמן, ציור של דוד וקשטיין, עבודה של עסאם אבו שקרה שאותו הכיר כשלימד בבית הספר קלישר ב-84'-85' ("מישהו ידע שזה ישמח אותי ונתן לי את זה"); רישום של משה גרשוני משנות ה-80, כמה ציורים של גלעד אפרת, שאותו הוא מאוד אוהב; עיגול שחור של תמרה מסל, שמתגלה במבט מקרוב כתקריב על עורו של איש כהה עור.

בתוך כל הנציגים של אמנות ישראלית איכותית בולטת מסגרת מוזהבת מעוטרת בלבבות, פרחים ויונים. המסגרת הוכנה מנייר אלומיניום שמצפה את צדן הפנימי של שפופרות של משחת שיניים. אסיר פלשתינאי מכלא אנצאר הכין אותה לאהובתו. המסגרת הוחרמה ומצאה את דרכה בסופו של דבר לחלל התצוגה הפרטי של אברמסון. אברמסון מספר שכשביקר אצלו האוצר והיסטוריון האמנות גדעון עפרת, הוא אמר ש"זה לא אוסף של תמה. אמרתי לו שזה אוסף של קואורדינטות, אוסף שנוצר מהחיים עם אנשים. עם כל אחת מהעבודות אני מנהל שיחה על משהו. זה קצת כמו חדר פלאים, והפלאים לא נמצאים פה רק בגלל איכותם האסתטית או האינטלקטואלית. הם מסמנים גם בני אדם, הם נציגים שלהם".



אברמסון בסלון ביתו (משמאלו ובכיוון השעון: עבודה של דוד גינתון, משה גרשוני, גלעד אפרת, לארי אברמסון, אורן אליאב; מסגרת שאסיר מכלא אנצאר הכין לאהובתו, מתחתיה עבודה של דוד וקשטיין ומשמאלה עבודה של יגאל נזרי; עבודות של עאמר דרבאס וגרטה קרקואר וולף ומתחתיה עבודה של משה קופפרמן)


בחדרה של הבת תמר תלוי ציור סוריאליסטי שאברמסון צייר כשהיה בן 17



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו