טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחדל האמוניה (2)

למרות טענות אלוף פיקוד העורף כאילו מכל האמוניה בטוח, בזמן המלחמה עמדה בהיכון פלוגת אב"כ למקרה של אסון המוני

תגובות

1. תרחיש קרית חיים

בשבוע שעבר, בכתבה "ההימור של ג'רי" תואר כאן כיצד הצהיר אלוף פיקוד העורף יצחק (ג'רי) גרשון בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שבוע אחרי תחילת המלחמה, כי "צה"ל כבר פינה 90% מהחומרים המסוכנים במפרץ חיפה... כמו מכלי אמוניה. 90% מהסכנה שנשקפה לציבור מאותם חומרים ירדה". באותה עת, כפי שדיווח "הארץ", היה רוב מכל האמוניה הענק של חיפה כימיקלים עדיין מלא.

בעקבות הפרסום פנו למערכת מוסף "הארץ" חיילי מילואים של פיקוד העורף, וסיפרו כי בשעה שהאלוף שלהם השמיע דברי הרגעה בכנסת, הם עצמם היו בכוננות לקראת פגיעה אפשרית, הרת אסון, במכל של חיפה כימיקלים. לפי התרחיש שאליו הכינו אותם, אם המכל ייפגע בצורה ישירה, היה חשש שענן האמוניה ינוע לכיוון קרית חיים וקרית מוצקין.

פלוגת המילואים הובאה לסיור סמוך למכל האמוניה וערכה סיורים ואימונים בקרית חיים. לפי אחת העדויות, נאמר לחיילים שההערכות הפסימיות מדברות על 30 אלף נפגעים. "נתנו לנו קצת להריח את האמוניה", מספר אחד החיילים, בר חפץ. "אתה הרחת אמוניה? זה איום ונורא. זה מטשטש את כל החושים, זה כמו גז מדמיע. בריכוזים מסוימים זה לא יהרוג אבל אנשים לא ידעו איפה הם נמצאים ויהיו מאוד מטושטשים".

חוסר ההתמצאות היא הבעיה היחידה?

"לא. זה יכול להיות גם מוות, תלוי באחוז האמוניה באוויר. אמרו שזה תלוי איפה נהיה ואנחנו יכולים להיתקל גם בגוויות".

פיקוד העורף טוען שהמכל הזה הוא הכי ממוגן בארץ.

"אולי הוא הכי ממוגן כי אחרים לא ממוגנים בכלל. אנחנו סתם תהינו למה הוא לא בתוך האדמה".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "בכדי לבטל כל סיכון ולו המזערי ביותר, הנחה מפקד פיקוד העורף על הצבת כוחות ייעודיים שביכולתם לדכא כל אירוע שבו מעורבים חומרים מסוכנים. הכוח התאמן בהגעה מהירה למוקדים הרלוונטיים, וכן בסיוע לכוחות המענה הראשוניים, ובשום אופן לא התאמן על פינוי אוכלוסייה, כיוון שבכל תרחיש לא נשקפה לה סכנה".

2. המכתב של האלוף נווה

באוקטובר 2001 התכנסה ועדת הערר המחוזית של מחוז חיפה במשרד הפנים כדי לדון בערר שהוגש על החלטת הוועדה המקומית, שאישרה את מכל האמוניה. הוועדה דחתה את הערר בכפוף לתנאי אחד: "קבלת התייחסות פיקוד העורף לסיכון כתוצאה מפגיעה ישירה של פצצות ו/או טילים ושילוב ההמלצות, במידה שתהיינה, בתנאי ההיתר".

בשבוע שעבר כתבנו כי אלוף פיקוד העורף באותה עת, יוסף משלב, תבע לשפר את מיגון המכל למרות הסבירות הנמוכה לפגיעה ישירה של טיל. כעת מתברר כי גם מחליפו, האלוף יאיר נווה, החזיק באותה עמדה. ב-27 ביולי 2004 כתב נווה לראש עיריית חיפה:

"לבקשת עיריית חיפה לבחינה מחודשת של מיגון המכל נבחן האיום בשנית והוחלט כי יש למגן את המכל מפני פגיעה ישירה. עקב כך הוקמה ועדה לצורכי תכנון המיגון. ועדה משותפת לעירייה, למפעל ולפיקוד... במהלך מארס התקיים ביקור של הח"מ במתקן זה על מנת לבחון מקרוב את הנושא... הוועדה המקצועית שהוקמה בחנה מספר פתרונות אפשריים מבחינה הנדסית". האלוף נווה מפרט את סוגי פתרונות המיגון שהוצעו, שלא יובאו כאן מטעמי צנזורה, וקובע: "חשוב לציין שהאחריות התכנונית והביצועית חלה על המפעל בלבד.

"לסיכום", הוא כותב, "אמליץ בפניך:

"א. לחייב את המפעל לבצע את המיגון, כחלק מתנאי ההיתר, או להעביר את המכל.

"ב. במידה שלא יושלם המיגון פיקוד העורף ישקול נקיטת צעדים משפטיים נגד הנהלת המפעל או ינקוט בצעדים שיבטיחו את ביטחון האוכלוסייה כתוצאה מהסיכון שבהחזקת החומרים המסוכנים.

"ג. בשעת חירום כל עוד לא הושלם המיגון, פיקוד העורף ינחה את המפעל לבצע הקטנת המלאים למינימום המרבי".

3. המכתב מלשכת גרשון

בספטמבר 2005, תשעה חודשים אחרי שהאלוף החדש יצחק (ג'רי) גרשון נכנס לתפקידו, קיבל סגן ראש עיריית חיפה, אדריכל שמואל גלבהרט, מכתב מראש מדור מחקר ופיתוח בפיקוד העורף, רס"ן בני ברוש. "כל עוד לא התקבלה החלטה אחרת ובהתאם לאיומים הקיימים באזור", כותב ברוש, "מערכת המיגון של המכל במצבה הנוכחי אינה מתאימה לדרישות פיקוד העורף (ההדגשה במקור)". במכתב המליץ רס"ן ברוש כיצד לשפר את המיגון הקיים, המלצה שמטעמי צנזורה לא ניתן לחשוף.

בינואר 2006 פנה גלבהרט, בהסתמך על אותו מכתב, לחיפה כימיקלים ודרש מהם "לחדול לחלוטין ומיידית מן השימוש במכל האמוניה, עד אשר יושלם מיגונו באישור פיקוד העורף". עותק נשלח גם לאלוף פיקוד העורף יצחק (ג'רי) גרשון. בפברואר 2006 כתבה מנהלת היחידה לפניות הציבור בלשכת ראש עיריית חיפה, נואית בן שמחון, לאחד ממובילי המאבק נגד המכל את תשובת העירייה ובה שבה וציטטה את קביעתו של ברוש מספטמבר 2005, והוסיפה כי לאור קביעה זו "אין לאפשר המשך השימוש במכל כאשר אינו עומד בדרישות המיגון". בטעות ייחסנו את הציטוט הזה בשבוע שעבר ישירות לרס"ן ברוש עצמו, במקום לבן שמחון, שהסתמכה עליו.

בסוף מארס התקיימה פגישת עבודה בין האלוף גרשון למנכ"ל בפועל של חיפה כימיקלים, עו"ד אבי פילוסוף. כעבור קצת יותר מחודש, בתחילת מאי, קבעה לשכת האלוף כי בהמשך לפגישה ולבדיקה של אגף התכנון שאושרה על ידי גרשון "לא נשקפת סכנה ממכל האמוניה בהקשר המלחמתי... (ב)מצב מלחמה ידרוש הפיקוד על פי סמכותו לצמצם את תכולת המכל למידה שלא תסכן אפילו את עובדי המפעלים בסביבה... על החברה לפעול לגיבוש תוכנית רב שנתית שתכליתה נטרול מקסימלי של הסכנה הפוטנציאלית הנשקפת מהימצאותו של מכל מסוג זה בסביבה רוויית אוכלוסין - על ידי העתקת המכל או חלוקתו למקטעים". המכתב הזה של לשכת גרשון, שהיה מנוגד לכאורה לקביעתו הקודמת של רס"ן ברוש, עצר את המהלך של עיריית חיפה להפסקת הפעלת המכל, שהתנהל עד אז בעצלתיים.

לטענת עורך דינו של האלוף גרשון, הוא הסתמך בהחלטתו לאשר את המיגון הקיים על שורה של קביעות מומחים, בהם "פרופ' יקר קנאי מהפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע, בתפקידו כיו"ר ועדת חומרים מסוכנים שהוקמה לבקשת אלוף פיקוד העורף דאז, מר יוסף משלב".

לטענת עורך הדין, באותו מסמך נקבע כי "אין מקום לשנות את אמצעי המיגון הקיימים... ובכלל זה המכל נשוא הכתבה". כן התייחס עורך הדין למסמך שהוכן בדצמבר 2002 על ידי ראש מדור חומרים מסוכנים בצה"ל ובו קביעה דומה, ולחלקים מחוות דעת של אגף התכנון בצה"ל, ממארס 2002, שבה נקבע לטענתו כי "סיכויי הפגיעה במכל נמוכים במיוחד". למרות בקשות חוזרות ונשנות, שהופנו הן לדובר צה"ל והן לעורך הדין של האלוף גרשון, הם סירבו להעביר לידי "הארץ" את המסמכים הנ"ל. למותר לציין שהאלוף גרשון ודובר צה"ל, כמו גם נציגי פיקוד העורף האחרים עמם שוחחנו, לא העבירו חוות דעת כאלה לפני פרסום הכתבה.

במקום להעביר לעיתון את חוות הדעת, נמסרה מדובר צה"ל התגובה הבאה: "המסמכים יוצגו לעיתון על ידי מפקד פיקוד העורף במידה שתהיה נכונות כנה מצד העיתון להציג תמונה אמיתית ומלאה ביחס לנושא הכתבה".

עורך דינו של האלוף גרשון טען גם כי לאחר פרסום הכתבה שלח רס"ן ברוש לאלוף מכתב שבו התנער כליל מהמיוחס לו בכתבה, ואף ציין כי הוא סבור היום שהחלטת גרשון "שלא לחייב תוספת מיגון למכל הנה סבירה, ריאלית, לגיטימית ואפילו נחוצה". שוב יודגש שדובר צה"ל סירב בתוקף, למרות כל בקשות העיתון, לאפשר לנו לדבר עם רס"ן ברוש ולהבין מה גרם, אם בכלל, לשינוי עמדתו.

4. הסחבת של עיריית חיפה

פעילים נגד מכל האמוניה מפנים אצבע מאשימה גם לעבר עיריית חיפה וטוענים שיכלה לעשות יותר נגד המכל. סגן ראש העירייה גלבהרט אומר שגם בעירייה יש גורמים שלא ששים להילחם במכל ולכן הוא ביקש לגייס למאבק חזית רחבה.

"בתחילת הדרך חשבנו שאנחנו יכולים להגיע לפתרון כמו אנשים מבוגרים ומסודרים, וכתבנו להם 'לאור המכתב של בני ברוש אנא, פעלו למיגון המכל'. אז קיבלתי מכתב שהוא מעין התחמקות ואז כתבתי בצורה יותר חזקה. למיטב זיכרוני יצאו ממני כשלושה מכתבים שהטונים שלהם כל הזמן עלו והסלימו".

"משום שהייתי צריך לבנות לעצמי תשתית יותר חזקה לתביעה מהם. אל תחשוב לרגע שכל העירייה וכל המערכת הם כל כך מוטרדים מהנושא הזה. זה לא נחלת כולם. עכשיו כן, אבל לפני כן היו כאלה שידעו להגיד, 'עזוב, זה תעסוקה, עבודה'. אם ישר הייתי יוצא בדרישה חד משמעית לבטל היתרים וכו', הם היו יכולים ללכת למקומות הרבה יותר גבוהים ולקרקס את כל הפעולה שלי. מה שקרה בעצם, זה בדיוק הדבר שחששתי ממנו, כי פיקוד העורף, כפי שבעצמך נוכחת, זה משהו די גמיש".

מעיריית חיפה נמסר: "עיריית חיפה ממתינה לקבלת הנימוקים שהביאו לאישור המכל, ורק לאחר שאלו יילמדו תקבע את עמדתה בנוגע למתן רישיון עסק, על פי קריטריון אחד בלבד, והוא שלום התושבים וביטחונם". *




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות