בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך הוחמץ חיסול הרקטות לטווח קצר

תגובות

חלק ניכר מהרקטות קצרות הטווח שפגעו בישראל נורה מעמדות קבועות ולא מעמדות אקראיות הקשות יותר לאיתור - כך התגלה באקראי על ידי חיל האוויר לקראת סוף המלחמה, בעקבות אחת הפעולות האוויריות נגד מטרה שהיתה מכוסה בצמחייה. כאשר הצמחייה עלתה באש, התגלתה עמדת שיגור חפורה ובה קטיושה על פלטה קבועה. לאחר מכן התגלו עמדות קבועות נוספות. משמעות הדבר היא, שאילו המודיעין היה מספק מידע זה מראש לחיל האוויר ניתן היה להשמיד יותר רקטות קצרות טווח שפגעו בישראל.

לפיכך, אם המודיעין הטקטי של פיקוד הצפון לא ידע על קיום מאות עמדות קבועות של רקטות קצרות הטווח בדרום לבנון, אזי מדובר בכישלון מודיעיני גדול; ואם פיקוד הצפון ידע על כך ולא מסר את המידע במפורט לנציגי חיל האוויר - אזי מדובר בכישלון חמור ביותר בניהול המלחמה.

הרקטות קצרות הטווח היו אחת הבעיות הקשות במלחמת ההתשה שניהל חיזבאללה נגד מטרות אזרחיות בישראל: חיל האוויר הצליח לפגוע ברוב הטילים ארוכי הטווח של חיזבאללה, אך לא ברקטות מסוג זה. אלה מוקמו ברובן בדרום לבנון, באזור שבו התמקד פיקוד הצפון והמודיעין שלו. הסיבה לקושי באיתור ובפגיעה ברקטות היא היותן מטרות קטנות, שלעתים אף נישאות על גבו של חמור או קשורות לקטנוע ומופעלות על ידי פעיל טרור אחד או שניים.

מפעילי הרקטות מציבים את הקטיושות במקומות שונים, לרוב כאלה שסומנו מראש על הקרקע בזווית ובאזימוט הדרושים לפגיעה במטרה מסוימת בישראל.

לאחר מכן, מכוונים שעון השהייה ומסתלקים מהמקום לפני שיגור הרקטות לישראל.

לוחמי חיזבאללה הצליחו להפעיל רבות מהרקטות לטווח קצר עד סופה של המלחמה - כאשר השיא היה בירי של כ-240 קטיושות ביום אחד לקראת תחילתה של הפסקת האש.

שיטתם של פעילי החיזבאללה היתה לבנות בטבע, לרוב בתוך מטעים מעובדים, את העמדות - תוך הגעה להסדר עם בעל המטע (הארגון שילם לבעל המטע או לפלאח אחר). מדובר בעמדה מדופנת בגודל 3X2 מטרים, המוסווה היטב. במרכזה של העמדה המדופנת הוצבה פלטה המופעלת בצורה הידראולית (למשל בעלת ידית, המרימה את משגר מתוך הבור כך שיוכל לירות מגובה האדמה), כשבמרכזה משגר קטיושה בקוטר 122 מ"מ.

מחסן הרקטות נמצא בסמוך, בבית או במחסן תת-קרקעי. האיכר היה מקבל את ההוראה - כמה טילים לירות ולאיזה כיוון וטווח - באמצעות טלפון סלולארי.

לעתים אף סיפקו לו מפעיליו שמיכה תרמית שבה היה מכסה את בור העמדה, כדי שמטוסי צה"ל לא יאתרו מהאוויר את מקורות החום אחרי הירי.

סביר להניח, שאילו חיל האוויר הישראלי היה יודע מראש את הפרטים של מערך הרקטות קצרות הטווח והעמדות הקבועות היו תוצאות ההתמודדות מולן נראות אחרת בתום המלחמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו