בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההנחה: גם בעימות הבא הממשלה תזדקק לגופים פרטיים

האם לקחי הכשלונות בעורף יכינו אותו למלחמה עתידית?

תגובות

המדינה נעלמה, העמותות שגשגו - הכשלים המרכזיים בטיפול בעורף
מלחמת המפרץ לפני 15 שנה הולידה את אחד מנכסי צאן הברזל של התרבות הישראלית - המערכונים של "זהו זה", שסבבו סביב הווי המלחמה, מסיכות האב"כ, החדרים האטומים ואזעקות השווא. מלחמת לבנון השנייה לא הולידה אף פולחן קומי, לא בדמותם של שלושת הזקנים (מוני מושונוב, גידי גוב ואבי קושניר), ולא במקבילותיהן של נשותיהם הפולניות. הבדיחות היחידות על המלחמה הנוכחית שאולות מעידן אחר - פעם הודבקו לדוד לוי, היום לשר הביטחון עמיר פרץ.

הפרופ' זהבה סלומון מאוניברסיטת תל אביב, מומחית בינלאומית למצבי פוסט-טראומה, רואה בהיעדר ההומור ביטוי לתחושה הרווחת בקרב תושבי הצפון שזנחו אותם. "התחושה היתה שאין אבא, שהמדינה היא מקום מפקיר, שכל דאלים גבר. זו מדינה שזרקה לכלבים את החלשים שלה בצורה הכי מחפירה", היא אומרת. התוצאה, לדעתה, היא הנחת נדבך נוסף בתחושת חוסר הביטחון הקיומי של אזרחי המדינה בכלל, והגברת הכרסום בערך העצמי של השכבות החלשות בחברה בפרט.

מאיר אלרן ממרכז יפה ללימודים אסטרטגיים, שחקר את השפעות הפיגועים על הציבור הישראלי, חולק על הערכתה. בדיון שהתקיים השבוע במרכז יפה על ההיבטים החברתיים של המלחמה והשפעתם על הביטחון הלאומי, אמר אלרן כי לדעתו הציבור הישראלי דווקא הוכיח במלחמה "שבסקאלה בין 1 ל-10 הוא הרבה יותר קרוב לרף העליון מאשר לתחתון בסוגיית החוסן. בכמה וכמה מדדים התרשמותיים, העורף התנהג בצורה סבירה ונורמטיווית יותר מזו שרבים ייחסו לו". הדבר בא לידי ביטוי מובהק בחזרה המהירה לשגרה בצפון, אמר אלרן.

"אבל בעוד שהציבור התנהג בצורה סבירה, הממלכה התנהגה בצורה בלתי סבירה בעליל", אומר אלרן ומתכוון לחוסר המוכנות, לאלתורים ובעיקר לבלגאן שאיפיינו את התנהלות הממשלה והרשויות המקומיות. הוא סבור, כי הלקח החשוב ביותר שיש להפיק מהתנהגות זו הוא הצורך להכין את העורף למלחמה באותה מידה שמכינים את הצבא.

אלרן אינו מתכוון להכנת מקלטים, אלא לכתיבת תורות חדשות לטיפול באוכלוסייה בעת מלחמה במקומן של אלה המיושנות המסתמכות על מערכים כמו מל"ח (משק לשעת חירום) ולקביעת הגופים שיישמו ויבצעו את התורות. "מתי מפנים, מתי לא, את מי מפנים, לאן, מתי מפצים ואיך, מתי פותחים בתי ספר - מדובר במכלול נושאים ערכיים וחברתיים שצריך לתת עליהם את הדעת", הוא אומר.

גם העימות הבא יפגע בעורף

התורות הקיימות לטיפול בעורף מבוססות על תפישתו הביטחונית של דוד בן גוריון, שלפיה על צה"ל לשאוף להעביר במהרה כל לחימה אל מעבר לקווי האויב. כפי שהתברר במלחמה האחרונה, הנחה זו כבר אינה תקפה ויש הסכמה רווחת בקרב מומחי הביטחון שגם מלחמות עתידיות, אם יהיו, יתרחשו במידה ניכרת במרכזי אוכלוסין בישראל.

מתוך הבנה זו, יזם לפני שבע שנים אלי פז, סמנכ"ל במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה והממונה על העבודה במשק בשעת חירום, תיקון לחוק שנועד לתת מענה למצב שבו צריך לספק שירותים לאוכלוסייה אזרחית תחת מתקפה צבאית. התיקון מאפשר לשר הביטחון להכריז על "מצב מיוחד בעורף", שמתוקפו אפשר להוציא צווי ריתוק לעובדים במה שמכונה "מפעל לשירותים קיומיים", כגון חברת חשמל, בתי חולים, מאפיות, רשויות מקומיות ועוד. במלחמה האחרונה אכן הוכרז מצב מיוחד והוצאו צווים לעשרות אלפי עובדים ב-227 מוסדות. פז אומר שהציע להוציא צווים נוספים לרשויות מקומיות בצפון, אלא שרובן לא רצו בכך.

התיקון לחוק מבעוד מועד ויישומו במהלך המלחמה הוא אחד התחומים הבודדים שבהם הוכן העורף לסוג זה של לחימה וקטף את הפירות. אבל לא נעשו כל הכנות, למשל בתחום המיגון, שיאפשרו לדרוש מעובדים לא חיוניים לבוא לעבודה בלי לסכן את חייהם. "אחד הלקחים הוא שחשוב להכין כמה שיותר מרחבים מוגנים במקומות עבודה וציוד הגנה אישי", אומר פז. במצב שנוצר, עובדים היו מבולבלים. המדינה שידרה בכל דרך אפשרית שכולם צריכים ללכת לעבודה אם פיקוד העורף לא אוסר עליהם, אבל הודעות פיקוד העורף היו לעתים עמומות ולא הבהירו די הצורך מי חייב להישאר במרחבים מוגנים ומתי. כתוצאה מכך, עובדים רבים, בהם עובדי רשויות מקומיות, נשארו בבית או שעזבו את הצפון.

העמותות היו מוכנות - המדינה פחות

אחת משאלות המוכנות המרכזיות נוגעת להחלטה שהתקבלה במשרד ראש הממשלה לא להפעיל את כל מערכי מל"ח. חלקם אמנם אינם רלוונטיים לסוג המלחמה שהתנהלה בצפון, אבל אחרים היו יכולים לספק סיוע במגוון תחומים, החל מטיפול נפשי ועד לתאורת חירום.

"הפעלת מל"ח זה פטיש גדול מדי", אומר רענן דינור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. דינור כיוון לכך שמל"ח נועד למלחמה כוללת, אבל מבקרי ההחלטה טוענים שהיא נבעה מקמצנות תקציבית וכן מאידיאולוגיה שדוגלת בנסיגת המדינה מתחומי אחריות שאותם נטלה על עצמה בעבר .

המגזר ההתנדבותי היה הרבה יותר מוכן למלחמה מהמגזר הציבורי. עובדי הרשויות אמנם תירגלו לא אחת מה עליהם לעשות בעת חירום, אבל עובדים סיפרו במלחמה שהמציאות לא דמתה לתרגילים. לעומת זאת, יום לפני שפרצה המלחמה הסתיים בחיפה קורס תוכנית "יובלים" של הג'וינט, שנועדה לעזור לרשויות להיערך לשעת חירום.

גם בחברה למתנ"סים היה מערך מוכן למלחמה - עד לרמה הבסיסית ביותר של ערכות יצירה לילדים במקלטים. גם פיקוד העורף העביר צעצועים לילדים במקלטים - אבל הם הגיעו רק בשבוע השלישי או הרביעי למלחמה וההוראות היו רק בעברית, גם לצעצועים שיועדו ליישובים ערביים ולריכוזי עולים. לעומת זאת, הג'וינט חילק עשרת אלפים ערכות חירום בתחילת המלחמה ובהן הוראות התנהגות בשעת חירום שתורגמו לארבע שפות. החוברות המתורגמות של פיקוד העורף להיערכות בשעת חירום הגיעו ליעדן ימים אחדים אחרי הפסקת האש.

הפתרון: תיאום בין הגופים

"נכון שהממשלה היתה יכולה לפעול בצורה יותר אגרסיווית בשטח, אבל נוצרה כאן הזדמנות לנסח אמנה בין הממשלה למגזר השלישי (ההתנדבותי) שבה יוגדרו תפקידיו של כל צד", אומר ארנון מנטבר, מנכ"ל הג'וינט. תפקיד הממשלה, לדעתו, הוא לתכנן, ליזום, לקבוע סטנדרטים, לפקח. הביצוע צריך להיות בידי העמותות והרשויות, שאותן לדבריו חשוב מאוד לחזק כלקח מהבעיות בתפקודן.

לבקשת משרד ראש הממשלה, במועצה לביטחון לאומי שוקדים עתה על תוכנית שתשרטט מתווה דומה לזה שמציע מנטבר ותקבע אילו גופים יהיו ממונים על איזה תחומים ובאיזה היקף במלחמה עתידית. כבר הוחלט, בעיקרון, שהממשלה תהיה מופקדת על אספקת צרכים חיוניים למקלטים, כמו מזון ותרופות, ותיעזר בגופים חוץ-ממשלתיים לצרכים אחרים. כלומר ההנחה היא שגם בעימות הבא הממשלה תזדקק לגופים פרטיים.

דודי זילברשלג, שהעמותה שלו "מאיר פנים" היתה אחד מעמודי התווך של הסיוע, סבור שחייבים להקים מינהלת או רשות חירום לאומית שתתאם בין כל גופי הממשלה, הארגונים כמו הג'וינט והסוכנות היהודית והעמותות.

אלרן מסכים. אבל בניגוד לעדי אלדר, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית כרמיאל שסבור כי יש להפקיד את עבודת התיאום בידי פיקוד העורף, אלרן סבור שאסור שהצבא יהיה מופקד על מוכנותם ושל אזרחים בעת חירום. אסור גם שהתרבות הארגונית האופיינית לגופים רבים במדינה תחלחל לגוף כזה לכשיוקם: "בלי חפיפניקיות ובלי פארטץ'", הוא מסביר.

רותי סיני

מוכנות העורף , כתבה אחרונה בסדרה

העורף ספג פגיעה משמעותית במלחמה. "הארץ" בדק בסדרת כתבות את האופן שבו התמודד השלטון עם אתגרי הלחימה



שיפוץ מקלט בצפת, אתמול. "התחושה היתה שאין אבא, שהמדינה היא מקום מפקיר, שכל דאלים גבר", אומרת מומחית למצבי פוסט-טראומה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו