בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ואם יהיה להם פרס נובל, לא נחשוב שהם אנטישמים?

במאמץ לשנות את דימויה של פולין בעיני ישראלים מתכנן נשיאה להציע לישראל להעניק חסות משותפת למועמדותה של חסידת אומות עולם, אירנה סנדלר, לפרס נובל לשלום. יד ושם עלול להתנגד

תגובות

ב-1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הגניבה אירנה סנדלר כמה ילדים יהודים לאמבולנס, והבריחה אותם מגטו ורשה. במושב הקדמי שליד הנהג היא הושיבה כלב, שנביחותיו החרישו את בכיים של הילדים. במשך כל המלחמה פעלה אירנה להצלת ילדים יהודים, והצליחה להבריח למקום מבטחים כ-2,500 ילדים. בראיון שהעניקה ב-1995 לסופר וליוצר הסרטים היהודי-צרפתי מרק האלטר, היא התחרטה רק על דבר אחד. "הייתי יכולה לעשות יותר", היא אמרה בדמעות, "תחושת הצער הזו תלווה אותי עד יום מותי".

כעת, כחלק מהמאמץ לשנות את דימויה של פולין בעיני הישראלים, שרבים מהם תופשים אותה כמדינה שתושביה סייעו לנאצים בהשמדת יהודים, מציע נשיא פולין, לך קצ'ינסקי, להעניק חסות משותפת של שתי המדינות למועמדתה של אירנה, היום בת 96 ורתוקה לכיסא גלגלים, לפרס נובל לשלום. ואולם הצעתו של קצ'ינסקי, שהגיע אתמול לביקור בישראל, עלולה להיתקל בהתנגדות מכיוון לא צפוי: ארגון יד ושם.

אירנה סנדלר נולדה ב-1910. אביה, סוציאליסט בהשקפתו, היה רופא באוטובצק. רוב מטופליו היו יהודים בני העיירה, שנמצאת במרחק של כ-20 קילומטרים מדרום מזרח לוורשה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עוד לפני שהנאצים הקימו את גטו ורשה, החלה סנדלר לסייע ליהודי העיר. היא דאגה להקמת בתי תמחוי לעניים, יתומים וחסרי בית יהודים שרכושם וחשבונות הבנקים שלהם הוחרמו בידי הנאצים.

ב-1942 הצטרפה סנדלר, אז מנהלת בכירה במחלקת הסעד של ורשה, ל"זגוטה", שם הצופן של "מועצת הסיוע ליהודים". הארגון פעל במסגרת "ארמאיה קראיובה", הזרוע הצבאית של הממשלה הפולנית הגולה בלונדון. שם המחתרת שהוענק לה היה "יולנטה" והיא מונתה לאחראית על הצלת ילדים יהודים. בזגוטה העלתה סנדלר את רף המעורבות שלה למען היהודים. מסיוע שנועד לקיים אותם היא החלה לפעול להצלתם, תוך סיכון חייה שלה. העונש למי שהסתיר יהודים או עזר להם להסתתר בפולין הכבושה, היה אחד: מוות.

סנדלר גייסה כמה עוזרים, שותפים לקשר הסודי, ויחד הם רשמו יהודים תחת שמות נוצריים מזויפים, השיגו להם מסמכים וסייעו להם להשיג ניירות שהעידו שהם חולים במחלות מידבקות כמו טיפוס, כדי למנוע מהנאצים לבדוק אותם. לאחר הקמת הגטו היא השיגה מרופאים אישורים שאיפשרו לה ולעוזרת שלה, אירנה שולץ, להיכנס מדי יום לגטו, בטענה שהן פועלות למנוע התפשטות מגפות לחלקים אחרים בעיר. הן הבריחו לגטו כסף, מזון, תרופות ובגדים.

לא פצתה פה

לשיא פועלה הגיעה סנדלר כשהחלה להציל ילדים יהודים באופן שיטתי, על ידי הברחתם מהגטו ומסירתם למנזרים או למשפחות נוצריות. היא לקחה על עצמה את המשימה הקשה לשכנע הורים יהודים להיפרד מילדיהם ולהפקידם בידיה. היא מצאה לילדים מחסה בצד הארי, שבו החלימו ממחלות. כשהשתפר מצבם, הם הועברו למשפחות אומנות או למנזרים, לאחר שהיא וחבריה במחתרת הפולנית סידרו להם ניירות מזויפים.

סנדלר גם דאגה שכל מעשה כזה יתועד: היא רשמה בצופן את שמו המקורי של הילד, את שמו החדש ואת שם משפחתו המאמצת או שם המנזר שאליו הועבר. זאת, כדי שבסיום המלחמה ניתן יהיה לברר את זהותם של הילדים ולהשיבם למשפחותיהם. את הרשימות היא הכניסה לכדי זכוכית והטמינה אותם באדמת גן. בדרך זו היא הביאה להצלת כ-2,500 ילדים.

באוקטובר 1943 נאסרה סנדלר בידי הגסטפו. אף שעברה עינויים קשים (רגליה נשברו ומאז היא נאלצת להלך בעזרת קביים) היא סירבה לדבר ולחשוף את זהות הילדים שהצילה. בית דין נאצי גזר עליה עונש מוות, אבל חבריה למחתרת שיחררו אותה לאחר ששיחדו שומר להוסיף את שמה לרשימת האנשים שכבר הוצאו להורג. סנדלר קיבלה זהות חדשה וחיה במסתור עד סוף המלחמה.

אחרי המלחמה היא עבדה במשרד הבריאות הפולני. בשל היותה לוחמת של הארמאיה קראיובה (שפעלה תחת הממשל הגולה בלונדון), היתה חשודה בעיני השלטון הקומוניסטי, אך איש לא העז לגעת בה אף שהיו איומים למנוע מילדיה חינוך גבוה. ב-1965 העניק ארגון יד ושם לסנדלר את התואר חסידת אומות עולם וב-1991 היא זכתה לאזרחות כבוד של ישראל.

יד ושם רוצה את הפרס

ביקורו של נשיא פולין קצ'ינסקי, שנפתח היום רשמית, נושא בעיקרו אופי רגשי-היסטורי. היחסים בין המדינות בכל התחומים - סחר, קשרי מודיעין, ביטחון, חילופי תרבות -הם טובים ומתהדקים ואין בעיות או קשיים בקשרים הרשמיים בין שתי המדינות. בשנים האחרונות הופכת פולין לבת הברית הטובה ביותר שיש לישראל באיחוד האירופי. יחסה של פולין לישראל, בניגוד לידידות אחרות באיחוד (איטליה, בריטניה, הולנד, ספרד) הוא נטול אינטרסים או דרישות לתמורה, מדינית או מסחרית. המטענים היחידים שמעיקים על היחסים אלה המשקעים ההיסטוריים, ובעיקר השואה.

נשיא פולין מבקש לשנות את הדימוי שיש לישראלים על ארצו בעניין זה. פולין נתקבעה בתודעה הקיבוצית בישראל, כנושאת באחריות מרכזית לשואה. לעתים, אשמתה נתפשת בציבור הישראלי כעולה אף על זו של גרמניה הנאצית, כיוון שעל אדמתה הקימו הנאצים את מחנות הההשמדה. אלה הם המקומות שהיו לשמות נרדפים להשמדה המתועשת והשיטתית ביותר של בני אדם בהיסטוריה - אושוויץ, מיידנק, טרבלינקה, חלמנו.

בשיח הזה נדחקה העובדה שבפולין פעלו כמה מחתרות אמיצות ואנשים פרטיים, שהצילו יהודים רבים. למעשה, אין ודאות שהיקף שיתוף הפעולה של הפולנים עם הכיבוש הנאצי עלה על אלו שהתקיימו בצרפת או בהולנד. לנשיא פולין עניין רב בכך שיחסי ארצו עם ישראל ידגישו את ההיבטים האלה.

כחלק מהרצון למקד את הקשר והשיח בין שתי המדינות בהיבטים החיוביים שלהם, בכוונת הנשיא קצי'נסקי להעלות בפני מארחיו בקשה ייחודית. הוא יבקש מנשיא המדינה משה קצב, מראש הממשלה אהוד אולמרט, ומהמשנה לרה"מ שמעון פרס, לתת חסות להצעה להעניק פרס נובל לשלום לאירנה סנדלר. נשיא פולין מציע לאולמרט ולקצב שממשלות ישראל ופולין, במשותף, ימליצו להעניק לסנדלר פרס נובל לשלום. במקביל, ימליצו עליה בפנייה משותפת גם חתני פרס נובל לשלום, שמעון פרס ונשיא פולין לשעבר לך ולנסה. שגריר ישראל בוורשה דוד פלג, שנלווה לביקור הנשיא, תומך בבקשה.

ואולם, הצעת המועמדות המשותפת עלולה להיתקל בהתנגדות ממקור בלתי צפוי: ארגון יד ושם. הארגון, אף שאינו מודה בכך, היה רוצה לקבל בעצמו את הפרס. רק לפני שנה נקבע התקדים שמאפשר לארגון לקבל את הפרס, כשהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ובראשה הד"ר מוחמד אל בראדעי, קיבלו את הפרס על פועלם למניעת הפצתו של נשק גרעיני. ביד ושם אומרים בתגובה רשמית שהם לא מתנגדים לרעיון להמליץ על סנדלר, אף שהיו מעדיפים שהפרס יינתן לכל חסידי אומות עולם, שפועלם של רבים מהם אינו נופל מזה של סנדלר. עוד נמסר מיד ושם, שמזה כמה שנים הם פועלים מאחורי הקלעים לקידומו של הרעיון.

אם יצליח הנשיא קצ'ינסקי לשכנע את ממשלת ישראל לתמוך אתו במועמדותה של אירנה, ואם היא תזכה בו, תהיה זו הפעם הראשונה שפרס נובל לשלום יינתן לאירוע שקשור בשואה.



סנדלר, במפגש עם תלמידים מארה"ב ב-2005. למטה: זמן קצר לאחר בריחתה מהכלא הנאצי ב-1943



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו