בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רק הבריחה לשגרירות הפלילה את פולארד

21 שנה אחרי, לוכד פולארד מספר לראשונה איך תפס את המרגל

תגובות

עד לרגע בריחתו הכושלת לתוך השגרירות הישראלית בוואשינגטון, ב-21 בנובמבר 1985, לא נחשד ג'ונתן פולארד כלל בריגול למען ישראל וחוקריו אף לא היו מודעים ליהדותו. כך עולה מספר חדש "ללכוד את ג'ונתן פולארד", שפורסם השבוע באנאפוליס, מרילנד, על ידי בית ההוצאה של עמותת חיל-הים האמריקאי. לפי המחבר רונלד אוליב, פולארד הפליל את עצמו כקשור בישראל רק בהתפרצותו הפתאומית לשגרירות, שממנה סולק, ובהודאה שמסר מרצונו לאחר מעצרו. עד לאותה שעה, נחשד רק בריגול לטובת מדינה או מדינות שזהותן לא היתה ידועה לחוקרים. לולא הוביל את החוקרים לשגרירות ואחר כך התוודה, היה החשד ממשיך להתמקד בפקיסטאן, דרום אפריקה, סעודיה ומדינות אחרות.

המחבר אוליב, סוכן בדימוס של מחלקת החקירות הפליליות בחיל-הים, היה תחילה עמיתו של פולארד ובהמשך אחד מחוקריו. ב-18 בנובמבר, שלושה ימים לפני המעצר, כאשר הזמין את פולארד לבדיקת פוליגרף והסכים להקדים לה תשאול, הצליח אוליב לגבות מפולארד בראשונה הודאה במכירת מסמכים סודיים ביותר למדינה זרה.

בהודאה זו מסר פולארד נתוני אמת באשר להיקף הריגול, השיטות והתשלומים, אך הטעה את החוקרים וסיפר להם כי המסמכים הועברו לכתב רשת סי-בי-אס באפגניסטאן, קורט לובק, וממנו לפקיסטאן או לגורם אחר.

פולארד שוחרר לביתו והאפ-בי- איי, שהציב אחריו מעקב, התרשל ואיפשר לו שוב ושוב לחמוק ולחפש את מפעיליו מ"הלשכה לקשרי מדע" (לק"ם) במשרד הביטחון, שניהל אז רפי איתן, כיום שר בממשלה. פולארד המתין לשווא להוראות חילוץ, אך גם כך, מתברר כי אילו החליט להותיר מאחור את רעייתו אן ואת מכוניתם ולצאת לדרכו במונית, או ברכבת התחתית, היה מגיע לשטח השגרירות בלא ידיעת הבולשת הפדראלית.

עדיין עוקבים אחר מפעילי פולארד

פרסום הספר בחותם הרשמי למחצה של חיל-הים האמריקאי, בתוספת המלצות ועדויות של ותיקי החיל ומומחי ביטחון המעידים על הנזק "האדיר" לביטחון ארצם, משקף את עומק הטינה שעדיין רוחשים במערכות הימית, המודיעינית והביטחונית האמריקאיות לפולארד, לישראל ובמיוחד לאיתן ולאל"מ במילואים אביאם סלע, שגייס את פולארד והיה ראשון מפעיליו. מהספר עולה, כי גם אנשי הלק"ם שקיבלו חסינות תמורת סיועם לחקירה, כגון סגן הנספח המדעי בוואשינגטון אילן רביד, נכללים עדיין ברשימת מעקב של שירות ההגירה, המדווח על הגעתם לנמלי-תעופה אמריקאים. הפרסום עשוי לשמש גם מנוף לחידוש המסע הציבורי והפוליטי נגד המתקת עונשו של פולארד בתקופה הקרובה. אוליב מצטט פרקליט במשרד המשפטים האמריקאי, שמסר לו כי לפי תקנון פסקי-הדין שהיה בתוקף בעת שנגזר עונשו של פולארד, ב-1987, אם יקפיד על התנהגות טובה בכלאו, יהיה זכאי להשתחרר בתום 30 שנות מאסר, ב-21 בנובמבר 2015. כמי שהיה עד והשתתף בשלבים הגורליים של הפרשה, ולפי מה ששמע מפולארד, מטהר דיווחו של אוליב את ישראל מטענת תומכיו כאילו בגלל שיתוף הפעולה שלה עם חקירת הממשל נדון פולארד למאסר עולם. פולארד, כותב אוליב, בהסתמכו על כובד עונשיהם של המרגלים הרבים שנתפסו באותה שנה, גזר על עצמו במו פיו עונש זה. ואולם נקודה זו, אינה מרכזית בספרו של אוליב, המהווה בעיקר כתב-אישום נגד שתיים: ישראל והביורוקרטיה האמריקאית. את פולארד, שקיבל מישראל שכר שנתי של 30 אלף דולר והבטחה למענק זהה שיופקד בחשבון בנק סגור בשוייץ, מדמה אוליב ליהודה איש קריות, שהסגיר את ישו בעבור כסף. פולארד הוא "אחד המרגלים הידועים ביותר לשמצה בתולדות ארצות הברית". הנשיא ג'ורג' בוש (האב), שהיה סגן-הנשיא בעת חשיפת פולארד, אמר לאוליב אשתקד כי "מקומו שם, בכלא. זה ממש בוער בי שיש אנשים רבים שמנסים לשחרר אותו".

במקרה, הכל במקרה

החשד בפולארד התעורר בדרך מקרה - וגם כאשר נמצאו בביתו ראיות לריגול, נטו החוקרים לראות בו "פרופסור מפוזר", ששכח להחזיר למשרד חומר שלקח הביתה. במקרה, ראה את פולארד אחד מעמיתיו יורד למכוניתו, ולא למרתף משרדם, כפי שהתיימר לעשות. במקרה, היה עמית זה נשוי לעובדת אחרת בחיל-הים, שדירבנה אותו לדווח לממונה עליו. במקרה, נתקלה אן פולארד, בחיפזונה לסלק מדירתם ראיות מרשיעות, במכונית מעקב של האפ-בי-איי והזדרזה לחזור הביתה במקום להשליך את המזוודה למכולת האשפה שבסמטה. במקרה, היה צוות זה של האפ-בי-איי במעקב אחר מרגל אחר, רונלד פלטון מסוכנות הציתות אנ-אס-איי, שהתגורר בבניין סמוך. ובמקרה, אביה של השכנה שממנה ביקשה אן להחביא את המזוודה היה קצין בחיל-הים, שהתעקש לדווח לאנשי הביטחון בבסיסו, שהודיעו לאפ-בי-איי, שעות לאחר שהחוקרים הפדראליים עמדו לסגור את התיק. הביורוקרטיה האמריקאית איפשרה לפולארד להיכשל במבדקי הקבלה לסי-איי-אי, אך לחמוק מבעד למסננת הרחבה של מודיעין חיל-הים; להשיג בדרכי עורמה תעודת בלדר ועמה גישה לחומר ממודר, ללא הגבלה לתחום עיסוקו; לצרוך סמים; להפגין התנהגות תמהונית ורצופת שקרים והזיות (ארוסתו "נחטפה באיומי אקדח על-ידי טרוריסטים איריים", אביו היה "ראש שלוחת הסי-איי-אי" בפראג, או בבירה דרום- אמריקאית); לספוג אזהרות בעל-פה, אך להינצל מפיטורין משום הכללים הנוקשים של נציבות שירות המדינה; ולהוציא ממשרדו שבוע-שבוע ולעתים יום-יום כמויות תעשייתיות של החומר המסווג ביותר, שהופק מאיסוף אלקטרוני ומדיווחי סוכנים. בשחזור רשומות המחשב בספריות קהילת המודיעין האמריקאית, שמהן שאב את החומר, עולה כי גנב והחזיר לגריסה כמות תעשייתית של מסמכים, למעלה ממיליון דפים בסיווג הגבוה ביותר. בשיעור העוסק בפולארד בהשתלמויות על חשיפת מרגלים, מוצגת כמות זו בעשרות תיבות, שתכולתן 40 מטרים מעוקבים. אוליב חישב כי הפיצוי שיקבל פולארד מישראל עם שחרורו יסתכם ב-3.6 מיליון דולר, אך אחד מעמיתיו בצוות החקירה שדובב את פולארד אמר כי עוד יותר מחמדנות ומאידיאולוגיה הניעה את פולארד השאיפה להכרה. לדברי אוליב, החומרים שהעביר פולארד הסבו נזק ביטחוני ממשי. בזיכרונו עדיין אצור חומר רב, שגילויו יגרום נזק נוסף.



למעלה: פולארד; למטה: המחבר אוליב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו