בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עוד תתחננו שנחזור

עו"ד רם כספי מבקש להבהיר: אין פוליטיקאים מושחתים. רק עיתונות רעה, מבקר מדינה פופוליסט וטוקבקיסטים כפויי טובה, שיבריחו מפה את כל העשירים. בראיון ראשון אחרי נאום ההגנה על "ההון והשלטון" מגלה פרקליטה של הצמרת העסקית איך עודד את מינויו של עמיר פרץ לשר ביטחון, ממליץ על עמוס עוז לנשיאות וחושב שאולמרט יצא פראייר בפרשת מכירת הבתים. דבר הסניגור

תגובות

משרד עורכי הדין של רם כספי גדוש ביצירות של אמנים ישראלים. אבל את העין צד, במיוחד בימים אלה, ציור שמן גדול התלוי בחדר הישיבות המרווח. על החתום: עליזה אולמרט. "זה עשרים שנה פה", מסביר כספי, "לפני שאולמרט חלם להיות שר. אמא שלי קנתה את זה. אני שם את זה בגאון בניגוד לאחרים שמסתירים. בא בן אדם, נכנס בדלת ואומר: אה! אז אני צריך להסביר שאמא שלי ז"ל התאהבה בתמונה הזו. אני לא אוריד אותה גם אחרי שהוא יפרוש".

עבודת אמנות של אולמרט במשרד זה לא עניין ליחסי הון-שלטון, אלא סוגיה מעמדית פשוטה. באיזו סביבה אתה גדל, מי החברים שלך ועם מי אתה עושה עסקים. הנה, קחו למשל את הנאום של כספי לפני שבועיים בפני באי כנס שוק ההון לדורותיו, אותו נאום שבו שפך אש וגופרית על "עוצמתם המסוכנת" של מבקר המדינה, התקשורת והיועצים המשפטיים. קשה לחשוב על עיתוי נפיץ יותר לשאת נאום כזה, גם אם הוא דורש מידה של אומץ. כשנגד ראש ממשלה מתקיימות מספר חקירות בשל פרשיות נדל"ן ומינויים פוליטיים, כשנשיא מדינה נחקר בחשד לעבירות מין, כשאוהלי המחאה מבקשים לפזר את ממשלת המלחמה, נאום סניגוריה על הברית בין הכסף הגדול לפוליטיקאים לא יכול להתקבל בשוויון נפש. אם לשפוט לפי מאות התגובות נגדו באינטרנט, כספי הצליח לפגוע בעצב רגיש.

אבל עו"ד כספי לא מקבל את דמי הטרחה שלו מטוקבקיסטים, שכינו אותו "נציג האוליגרכיה", "עשיר שמגן על העשירים", והטיחו בו ש"עדיף למות באלבניה מאשר לחיות עם מושחת כמוך". במילייה שלו הדברים התקבלו קצת יותר באהדה. יום אחרי הנאום, המרכזייה במשרד המפואר של כספי בדרום תל אביב, שמחלונותיו נשקף הים, כמעט קרסה. להקת העידוד מירושלים התקשרה לחזק. "כ-40 חברי כנסת, כשבעה שרים, כ-60 ראשי מועצות וראשי ערים - כולם בירכו אותי. מתוך 100 המשפיעים, 80 התקשרו.

"יש לי חבר שאני מאוד אוהב אותו", אומר כספי. "דורי קלגסבלד. אחרי התאונה 600 מגיבים קראו לו רוצח. הייתי אומר לטוקבקיסטים האלה שאמרו שלא נורא למות באלבניה, טוב חבר'ה ניצחתם אותי, אין הון ושלטון, יאללה, נגמר הסיפור. אז באמת נגור פה, אנשי העסקים בישראל, כמו בבית מלון ונעשה עסקים רק בחו"ל, ואתם? עוד תתחננו שנחזור לכלכלה הישראלית ושלא תהיה פה אלבניה! מה זה הסיסמאות האלה? הלא אם הייתי אומר שהכל מושחת וצריך להכות וצריך להרוס וצריך להרוג הייתי יוצא גיבור עם ישראל וגיבור הטוקבקיסטים האלה. אני אומר מה שנכון. אני לא רוצה להיות פופוליסט. ואני הרגשתי שיש פה הגזמה, גל צונאמי גדול שהכל מושחת אז אני אומר: לא הכל מושחת!"

אז הרגולטור רקד

המשרד של עו"ד כספי הוא אחד ממרכזי העצבים של ההון והשלטון בישראל. לפני שנכנסתי לחדר הישיבות הגדול קיים כספי ישיבה עם מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, עמוס ירון. בצאתו מחדר הישיבות שאל ירון את כספי מה דעתו על הרכב ועדת הבדיקה הממשלתית לחקר מלחמת לבנון. "השופט וינוגרד הוא חבר טוב שלי", השיב כספי.

כולם חברים טובים של כספי. הראיון שלנו הופרע פעמים רבות בשיחות טלפון מלשכתו של שמעון פרס, ממשרדיהם של האחים עופר ומפקידי מדינה בכירים. קל להבין מדוע הוא מתקומם נגד הביקורת על הקשר בין הון ושלטון. בברית הזו משמש כספי כשחקן הציר. רשימת הלקוחות שלו בעבר ובהווה מתמצתת את העיקר: האחים עופר, משפחת נמרודי, שמואל דנקנר, בני שטיינמץ, יוסי מימן, אלפרד אקירוב, הבנקים הגדולים, שמעון פרס, בנימין בן אליעזר, יצחק מרדכי, יצחק שמיר - כל אלה ועוד רבים אחרים נהנו משירותיו.

מבחינה זו אפשר לראות בנאום שלו בכנס שוק ההון כתב הגנה על תפיסת עולם של קבוצה שלמה, חזקה, המרגישה מאוימת. "אני יכול לומר שנתקלתי בשני מקרים של עסקים ישראליים שביקשו להפגיש משקיעים זרים עם שרים בממשלה. התשובה היתה 'אני לא רוצה להיפגש עם המשקיעים האלה כי מחר אני אמצא את עצמי בתקשורת תחת הסיסמה הון ושלטון'. אני פוגש אנשים רבים שמעוניינים להשקיע בישראל ונמאס להם מהסיסמה הזאת הון ושלטון. עצם הסיסמה הריקה מתוכן הזו גורמת להם לא לרצות עסקים בישראל.

"תיקח את 100 הישראלים המשפיעים בישראל ותשאל אותם על הסיסמה הזו והם יגידו לך שזה תמריץ שלילי. ישראל הופכת לבית מלון. אנשי הון, יזמים מעולים, אנשי ניהול מעולים, עולים על מטוס ביום א' וחוזרים ביום ו'. יזמי בנייה מנמקים בפני את עסקי הבנייה שלהם בניקרגואה בכך שהזמן לאישור בנייה שם הוא שישה חודשים ובמדינת ישראל אישור לוקח 10 שנים. אני פותח את החלון, ואם הייתי רואה יצירות מופת ארכיטקטוניות, ניחא. פתח את החלון, מה אתה רואה? ביורוקרטיה וביורוקרטיה וביורוקרטיה. משגעים אנשים, מטריפים להם את הדעת, ואני שומע יותר ויותר: נמאס. צריך לנער את המערכת. להפריט כמעט את הכל".

עו"ד כספי זוכר מתי נולד המושג "הון ושלטון": "זה קרה אצל מבקרת המדינה לשעבר מרים בן פורת שאמרה 'לא קונים שלטון בכסף'. ואחרי זה זה פותח בתקשורת כאילו הקשר בין פוליטיקאים ורגולטורים לאנשי הון הוא קשר פסול. אני זוכר שכתבו באיזה עיתון מה פתאום איזה רגולטור רקד במסיבה של אחד מבעלי ההון".

זה בסדר?

"זה נראה לי מאוד קטנוני. עצם העובדה ששרים, חברי כנסת ופוליטיקאים נפגשים עם אנשים מהמגזר העסקי, זה ברכה. זה קשר מבורך בין הון ושלטון".

פוליטיקאים צריכים כסף מאנשי הון למימון הבחירות. אותם אנשי עסקים מגיעים לפוליטיקאים ומבקשים סיוע כלכלי.

"אם הממשלה רוצה צמיחה היא לא צריכה לתקוף את אנשי ההון אלא ללטף אותם. לתרומות אין שום השפעה על הפוליטיקאים. הוצאת הכספים צריכה להיות מוגבלת, אבל אין שום משמעות אם אדם תורם 5,000 שקל או 200 אלף שקל".

אבל מי שתורם מאות אלפים עשוי לבקש עזרה מפוליטיקאי.

"אני לא רואה שום פסול בכך שבעל הון יתרום במסגרת המכסות המותרות והשר יטפל בענייניו, ללא שחיתות כמובן".

כשאתה מסתכל על שולחן הממשלה אתה רואה שם אנשים נקיים?

"ליד שולחן הממשלה ממה שאני מכיר, האנשים הגונים וישרים. כל אחד שיושב שם. יום יום עושים להם עוול ושופכים את דמם".

מוזר. חלקם חשודים ונחקרים. מדד השחיתות העולמי מדרדר אותנו כל שנה למקום נמוך ועלוב יותר.

"אני לא יודע מי עורך את המדד הזה ועל סמך איזה נתונים עורכים אותו. אני, ב-40 שנות עשייה במקצוע שלי, לא נתקלתי בתופעה של שחיתות אישית".

אתה לא מכיר פוליטיקאים שביקשו מאנשי עסקים כסף?

"אף פעם, אף פעם, אף פעם. האמירה הזו שפוליטיקאים מקבלים כסף גורמת לאובדן אמון טוטלי. זה לא הון ושלטון אלא 'עיתון ושלטון'. אני שואל אותך, לקברניטי המדינה - ראש ממשלה, שרים, רמטכ"ל, ראשי שירותים חשאיים - האם חשוב להם מה אומר עליהם אלי הורביץ או מה אומר עליהם אמיר אורן?"

לא יודע.

"ברור שאמיר אורן. בהשחרה של נושאי משרה בשירות הציבורי, לעיתונות יש תרומה מכרעת, וזה גורם לכך שאנשים לא מוכנים לקבל החלטות. יושבת ועדה של עשרה על נושא מסוים ותשעה אומרים כן ואחד שואל 'איך זה ייראה ציבורית?' בסוף הדיון התשעה מתיישרים כי הם יודעים שהאחד יילך לתקשורת וישמיץ אותם. לצערי, אין רגולטור או פוליטיקאי שלא אכפת לו איך הוא ייראה".

ראש ממשלה בחקירות, נשיא בחקירות, שרים עומדים לדין. יש תחושה של הידרדרות לעולם שלישי.

"נניח שבעלים של עיתון ועורך היו בחקירות. זה אומר שהתקשורת מושחתת?"

נו, אז מה יקרה אחרי זה

עו"ד כספי נולד לתוך השילוב בין פוליטיקה והון. אביו, עו"ד מיכאל כספי, שייסד את משרד כספי ושות' ב-1932, היה חבר מפא"י ויועצו המשפטי של דוד בן גוריון בפרשת לבון, ושימש גם כסגן ראש עיריית תל אביב. הוא עצמו השתתף ב-1969 בהקמת תנועה ששמה לה למטרה להביא את משה דיין לראשות הממשלה. כעבור עשור הקים את "אל"ף, אזרחים למען פרס".

כשפרס היה ראש ממשלה הוא טיפל בשמו בפרשת פולארד והיה מעורב בהשגת החנינות לאנשי השב"כ שהיו מעורבים ברצח שבויים ובשיבוש החקירה בפרשת קו 300, עוד לפני שהם עמדו למשפט. היום כספי מתחרט על מעורבותו בפרשה. "באותה פרשה טעיתי. לממשלת ישראל יש יועץ משפטי אחד. לא יכול עורך דין פרטי להיכנס לתחומים שמסורים להכרעת היועץ המשפטי לממשלה. היום לא הייתי חוזר על זה. הייתי אומר לא. על זה אני מצטער".

בתחילת שנות ה-90 הורשע כספי בהטרדת עד בנסיבות מחמירות ונגזרו עליו שמונה חודשי עבודות שירות, ב"פרשת הפגישה הלילית". כספי היה עורך דינו של ח"כ שלמה עמר, שנחשד במתן שוחד לעובד אגד, חיים אזולאי, תמורת השתמטות משירות מילואים בלבנון. לאחר שהמשטרה הצבאית החוקרת החלה בחקירת הפרשה, קיים כספי פגישה רבת משתתפים במשרדו של עו"ד יגאל ארנון שבה ניסה להניא את אזולאי מעדותו נגד עמר.

"אני חושב שפעלתי כדין", אומר כספי. "חשבו שמטרת הפגישה היתה להטריד את העד. אני חושב שהוא לא הוטרד ושהפגישה התקיימה לבקשתו, אבל אני מכבד פסקי דין. ואם אני כעורך דין עשיתי מעבר לנדרש עבור לקוח, ח"כ עמר, בשאלה שולית, אם הוא התחמק או לא משירות בלבנון - ממש 'פדרל אישו' - אז טאצ' ווד לא האשימו אותי בדברים אחרים. אני מקבל בהכנעה שטעיתי, למרות שבהרגשה הסובייקטיווית אני חושב שלא טעיתי".

גם בשנים האחרונות כספי הוא שותף אקטיווי במשחק הפוליטי. כשאריאל שרון ובנימין בן אליעזר איימו לפרק את הקואליציה ב-2002, כספי נשלח לתווך. כששמעון פרס עבר לקדימה, כספי ניסח את המסמך המבטיח לו את תפקיד השר. לפני כן תיווך בין שרון לפרס, ניהל משאים ומתנים קואליציוניים, השתתף בפגישות עם שרים בעניין התקציב ושיגר את עצותיו לידידיו בקרית הממשלה.

לפני שבועיים הרים כספי טלפון לאולמרט וביקש לפייס בינו לבין חבר אחר, ח"כ רובי ריבלין, המנהל בימים אלה קמפיין לתפקיד נשיא המדינה וזקוק לתמיכתו של ראש הממשלה. כספי: "מי שבעיני הרוויח ביושר ויוסיף כבוד למוסד הנשיאות זה פרס. אבל אם הוא חושב שההירתמות שלו לפעילות הממשלה חשובה יותר, אז רובי ריבלין הוא איש ראוי. אפשר לחשוב על אדם נוסף שאינו פוליטיקאי שיוסיף זוהר וכבוד למוסד הזה: הסופר עמוס עוז".

בבחירות האחרונות נטש כספי את מפלגת העבודה ועבר לקדימה. הוא גם ייצג אותה במו"מ הקואליציוני. עדות אישית: ימים ספורים אחרי הבחירות האחרונות כבר ידע כספי לגלות שפרץ לא יקבל את מבוקשו אלא יהיה שר הביטחון. הנה לכם, סיפור על הקשר בין הון, שלטון ומלחמת לבנון.

כספי, היום: "הייתי בצוות המו"מ של קדימה והבעתי דעה שאם פרץ יישב באוצר תיווצר עננה בשוק ההון. הדעה הרווחת של רבים וטובים במגזר העסקי, ולא רק, היתה שפרץ לא צריך לשבת באוצר בגלל שתיווצר עננה בשוקי ההון בישראל ובעולם לגבי נושא התקציב, ההון, אז עדיף שהוא יישב במשרד הביטחון".

במלחמה שילמנו את המחיר?

"לא חושב ששילמנו על זה מחיר. במבחן התוצאה, הציפיות מהמערכת הצבאית היו הרבה יותר גדולות, אבל המערכת המדינית פעלה לפי המלצות הצבא, ובעיני, המערכת המדינית לא נכשלה במלחמה. אבל צריך לחשוב פעם נוספת על השאלה של זכויות אדם מול טרור. זו בעיה מוסרית: האם מול האינטרס העליון של הציבור אני צריך לעתים לפגוע בזכויות הפרט. אם טרוריסט מסתתר בבניין עם אזרחים, אז יכול להיות שאני צריך לפוצץ את הבניין".

אתה עושה הפרדה מלאכותית בין תוצאות המלחמה לבין מנווטיה.

"אני שואל את עצמי, נו אז מה יקרה אחרי זה? נניח לרגע קט שהיו בחירות היום: יש לך ספק שהממשלה שתקום היא ממשלת ימין קיצונית?! אני למדתי שבדמוקרטיה יש בחירות כל ארבע שנים".

לא אחרי כישלון קולוסאלי.

"זה לא היה כישלון קולוסאלי".

אפס ועוד אפס

יום לפני נאום ההון והשלטון גלשה מכונית הב.מ.וו השחורה של עו"ד כספי אל מגרש החניה בבית ראש הממשלה בירושלים. לדברי כספי, הוא ואהוד אולמרט לא עסקו בענייני החקירות הרבות אלא "החליפו ביניהם רעיונות מדיניים". כספי סבור כבר זמן רב שממשלת ישראל חייבת לחדש את המו"מ עם הפלסטינים. גם עם החמאס. "אמרתי לו שצריך לדבר ולדבר ולדבר ולדבר", סיפר השבוע.

אבל החזון המדיני של כספי הוא רק חלק מהסיפור. משרדו של כספי, באמצעות השותף נבות תל צור, מייצג את היזם גיל מסטיי שחשוד שנתן לאולמרט הנחה של מאות אלפי דולרים על רכישת הדירה ברחוב כרמיה בירושלים - פרשה הנחקרת על ידי מבקר המדינה. "ראש הממשלה אמר לי שהוא מקדיש עכשיו זמן לדברי הבל", מגלה כספי. "במקום שיעסוק בענייני המדינה הוא מקדיש חלק מהזמן שלו לדברים שנחקרים עכשיו".

את אולמרט הוא מכיר קרוב לשלושים שנה. "התחלנו משני צדי המתרס. אני ייצגתי את גיבור ישראל, רחבעם זאבי, ואולמרט טען אז שהוא משתף פעולה עם דמויות חשודות (צמרת הפשע המאורגן). גנדי תבע אותו ואני ייצגתי אותו. יום אחד אני מקבל טלפון ממנחם בגין והוא אמר לי 'אני רוצה לראות אותך עם האלוף זאבי, ועם ח"כ אולמרט כדי לגמור את התיק'. נפגשנו, ובגין ביקש מהם להגיע להסדר, וכך הכרתי את אולמרט. יש לי את מלוא ההערכה לאולמרט - לאו דווקא על מה שהוא עשה אז, כי הוא טעה לגבי זאבי - אבל יש לי את מלוא ההערכה לאדם שהוא עורך דין שיכול היה להיות עורך דין או איש עסקים מוכשר בצורה בלתי רגילה ונותן את כל חייו לציבור".

מבקר המדינה חוקר חשדות חמורים נגד אולמרט.

"אני יכול לומר שבעניין הבית ברחוב כרמיה, לו הזוג אולמרט היו מתייעצים אתי כעורך דין, הייתי מזהיר אותם לא לרכוש אותו. ואם הייתי עושה להם את החוזה הייתי שולח למבטחים שלי הודעה על רשלנות אישית. מדוע? כיוון שהיזם, שהוא בחור טוב, קצין מצטיין, אפילו לא רכש את הנכס, לא היתה עדיין תוכנית בניין עיר מאושרת והוא לא התחייב על לוח זמנים למסירה, אבל הזוג אולמרט שילמו לו את כל הכסף מראש. כששאלתי האם לפחות התקבלה איזושהי ערובה בנקאית אם הנכס ייתקע, התשובה היתה לא".

שמאי מטעם מבקר המדינה קבע שאולמרט קיבל הנחה של מאות אלפי דולרים ברכישת הבית.

"רק לפני מספר שבועות הייתי בבית המשפט העליון בעניין אחר, ובית המשפט אמר שעם כל הכבוד להערכות שווי מה שקובע זה המחיר בשוק. שמאות זה לא מתמטיקה. אני אומר בביטחון כמעט מלא שלא יהיה במדינת ישראל תיק פלילי המבוסס על שמאויות".

ואם יש ראיות נוספות?

"כראיה נוספת לאפס? פעם נשיא בית המשפט העליון שמעון אגרנט אמר לי: אפס ועוד אפס ועוד אפס, שווה אפס. אבל אם הערכת השמאי באה עם ראיה נוספת חותכת שהוא קיבל הנחה אז אני יכול להגיד שיש פה איזשהו סיוע".

יש פה לכאורה שיטה. פורסם כי בשלושה מקרים שונים אולמרט קנה דירות בזול ומכר אותן לאנשי עסקים במחיר יקר.

"זה שאומרים שיש שלוש דירות זה לא מרשים אותי. עד היום הבניין בכרמיה תקוע, אולמרט היה הקונה הראשון ואולמרט קנה את הדירה במזומן. תשאל למה - כי היזם אמר שלא היה כסף לקנות את הנכס. עם הכסף של אולמרט הוא קנה את הנכס".

ואם יתברר שמהנדס עיריית ירושלים, מקורבו של אולמרט, אורי שטרית, זירז את הליכי האישור לבניית הנכס?

"זה לא מרשים אותי. צריך להוכיח שהוא עשה דבר שאסור לו לעשות. אם מהנדס העיר זירז את העניין מגיע לו פרס שהוא זירז והוא לא המשיך לתקוע את זה לעשר שנים".

גם אם הזירוז יועד לסייע לכאורה לחבר הקרוב שלו אולמרט שמינה אותו לתפקיד?

"גם אם זה לך. הלוואי שכולם היו מזדרזים פה. למה לתקוע דברים? למה לעשות הכל ברוע?"

אנשים שואלים את עצמם גם איך אולמרט, שמרבית שנותיו היה עובד ציבור, מגלגל כל כך הרבה נכסים ששווים מיליונים?

"אתם טועים ומועדים. אין לי מושג לגבי נכסיו, אבל המחירים בירושלים עלו. הגברת כהן מחדרה, שתראה את השאלה הזאת, תסיק את המסקנה שהוא מושחת. אני מכיר הרבה אנשים שקנו נכסים במחירים היסטוריים והרוויחו סכומי עתק. אני לא מכיר את הצהרת ההון של אולמרט. אבל תציג את השאלה לאולמרט ותראה שהוא קנה נכסים היסטוריים שמכר אותם במחירי גאות. אולי הוא לקח משכנתאות, הלוואות. אין לי מושג".

פיתום ורעמסס

כספי הוא בן בית במשרדי הממשלה כבר שנים. במשרד האוצר זוכרים מספר פעמים שבהן הפגיש עו"ד כספי את לקוחותיו - כמו שלמה נחמה והאחים עופר - עם החבר אולמרט, שכיהן בתפקיד השר חודשים ספורים בלבד. באחד המקרים התעמת כספי עם החשב הכללי ירון זליכה על שווי האופציות שיקבלו עובדי בנק לאומי עם הפרטת הבנק.

כספי: "כשהגיע מר ירון זליכה לתפקיד החשב הכללי הוא ביטל מכתב התחייבות של החשב הקודם, ניר גלעד, לעובדי בנק לאומי, ואף ביקש לברר את הנסיבות שבהן הוא ניתן. זליכה טען שעובדי הבנק קיבלו מתנה גדולה מדי. היתה ישיבה אחת עם זליכה שאמרתי לו: 'עובדי בל"ל יותר חזקים ממך. אנחנו נביס אותך'. קמתי ועזבתי בזעם את הישיבה. ואז אולמרט זימן ישיבה עם כל ראשי האוצר ואולמרט חתך את העניין".

זליכה ופקידים אחרים מתקוממים על כך שכשהעמדה המקצועית לא מוצאת חן בעיניכם אתם רצים לשרים.

"עם כל הכבוד לזליכה, מי שאחראי, בנוסף לפקידות, על יישום המדיניות הכלכלית הם השרים, ואם נקבל את עמדתו של זליכה זה ינציח את שלטון הפקידים, והשרים יהיו לא יותר מאשר בובות".

הפעם שבה ספג כספי את עיקר הביקורת הציבורית בשנים האחרונות היתה כשייצג את האחים עופר, שביקשו לרכוש את חלקה של המדינה בחברת הספנות צים בינואר 2004. המדינה דרשה בעבור חלקה בצים 297 מיליון דולר. החברה לישראל, של האחים עופר, הציעה 120 מיליון דולר פחות. המשא ומתן נתקע, עד שכספי הציע לערוך ממוצע בין כל הצעות המחיר שהועלו במהלך המגעים. "שקשוקה" הוא קרא לזה, וסופו שהמדינה מכרה את חלקה בצים ב-236 מיליון דולר. 60 מיליון דולר פחות מדרישתה הראשונה. מבקר המדינה אליעזר גולדברג שחקר את נסיבות המכירה קבע כי צים נמכרה במחיר הנמוך ב-20 אחוז מהערכת השווי הנמוכה ביותר.

אין לך נקיפות מצפון שהמדינה הפסידה הון מעסקה שרקמת?

"אין לי נקיפות מצפון. לא היה קונה אחר לצים. דיל זה דיל".

מבקר המדינה קבע שצים נמכרה במחיר נמוך ביחס לשוויה.

"אני חושב שהביקורת שלו מוטעית. איך אפשר לעשות הערכת שווי כשפותחים מכרז ויש רק קונה אחד?"

סערה ציבורית נוספת התעוררה בעקבות מינויו הטרי של החשב הכללי לשעבר באוצר, ניר גלעד, לתפקיד המשנה למנכ"ל החברה לישראל של האחים עופר. משרה שבצדה משכורת מדהימה. כספי מגלה כאן לראשונה כי הוא זה שהמליץ על המינוי. גלעד דחף בסוף 2002, כאשר שימש עדיין בתפקיד החשב, להסכם שנוי במחלוקת שבו הסכים האוצר לשלם לחברה לישראל 120 מיליון דולר תמורת מניותיה בחברת בתי הזיקוק (בז"ן). רבים ביקרו אז את גלעד שנתן לאחים עופר מתנה שלא הגיעה להם.

בעקבות ההסכם הזה הוגש בג"ץ שנדחה אמנם, אבל את הביקורת הנוקבת ביותר נגד העסקה הציג המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט (בדימוס) מישאל חשין. חשין כתב בפסק דינו כי "ההסכמים שכרתה המדינה עם בז"ן ועם החברה לישראל פוגעים קשות במוסר הציבורי האמור להנחות את רשויות המדינה בפעילותן. המדינה קלעה עצמה, במעשיה ובמחדליה, לדרך ללא מוצא, שאם תפנה הימין - תפגום ואם תפנה השמאל - תפגום, ונתקשינו לדעת איזה פגם גדול מחברו".

כספי: "אני מעריץ גדול של חשין. בהרכב ישבו חמישה שופטים בראשות ברק ועם כל הכבוד, פסק הדין של אסתר חיות הוא פסק הדין הנכון, שכן אם סוגיית נכסי בז"ן היתה הולכת להכרעה משפטית, המדינה היתה מפסידה וההפרטה לא היתה יוצאת לפועל. ההסכם עם ניר גלעד נחתם אחרי אישור כל הגורמים הממשלתיים, כולל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דוידה לחמן מסר.

"ניר גלעד פרש ועבר לחברת מגדל. אחרי מספר שנים, הוא פרש וחיפש עבודה ובעיני הוא איש מוכשר מאוד. ואז הוצעה לו הצעה לעבוד בחברה לישראל. ואתה תגיד מה פתאום? פיתום ורעמסס. אני המלצתי לעידן עופר לקחת אותו והייתי ממליץ עליו גם בפני אחרים. זו דוגמה לפגיעה באיש ציבור... איך אנשים נולדים להיות רעים?"

כל הכבוד למני מזוז

אחד ה"רעים" החדשים המעומת עם חלק מחבריו של כספי הוא מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס. "הציבור מאוד שמח לראות מבקר מדינה פעיל שכל בוקר, צהריים וערב מוצא במרכאות שחיתויות", אומר כספי באירוניה.

למה במרכאות? הוא לא פועל למיגור השחיתות?

"במרכאות, כי לא כל מה שאומר מבקר המדינה נכון. תסתכל על הצד השני של המתרס. תחשוב על הפוליטיקאי שחוזר הביתה עם דו"ח של שחיתות ושואל את עצמו: מה קרה? והציבור כבר גזר את דינו".

אתה באמת מכיר פוליטיקאי או עובד ציבור שהלך הביתה עם דו"ח מבקר מדינה שקרי?

"אני מכיר הרבה דו"חות של מבקרי מדינה קודמים שלא היה להם רגליים וידיים, ופרט לדו"ח לא היה לכך כל המשך".

לפני חודשיים פגש עו"ד כספי את לינדנשטראוס. זו היתה פגישה טעונה במיוחד. כספי הגיע למשרדי המבקר עם משלחת בראשות השר לפיתוח הנגב והגליל, שמעון פרס, למעין שימוע שעסק בחשד שפרס קיבל תרומות בסך מאות אלפי דולרים, בניגוד לחוק, מאנשי העסקים חיים סבן, ברוס רפפורט ודניאל אברהמס. פרס היה נזעם במיוחד: "אמרו כבר שאמי ערבייה ושיש לי מניות בחברת מקררים, אבל להגיד עלי שלקחתי שוחד?!" אחרי הדברים האלה, עזב פרס בזעם את הישיבה. כספי: "אחרי ההתפרצות, פניתי למבקר המדינה ואמרתי לו, אתם תגרמו לכך שהוא ישכב ליד אריאל שרון. אני מכיר את פרס 40 שנה. לא ראיתי אותו כעוס ופגוע כפי שראיתי אותו באותן דקות ספורות. אני מקווה שהמבקר, לאחר שקיבל תזכיר עב כרס מאתנו, יגנוז את טיוטת הדו"ח שלו".

מדוע אתה מייצג את פרס בהתנדבות בהליכים משפטיים?

"שמעון בשבילי הוא אבא רוחני. אם אני ישן טוב בלילה זה רק בגלל מה שהוא עשה בגיל צעיר מגילו של הבן שלי במפעל הטקסטיל בדימונה. אם הוא נתן את כל החיים שלו למדינת ישראל, אני יכול לתת לו שירות. אז הופעתי בשבילו בפני מבקר המדינה. אני לא אקח ממנו. מתעסקים פה עם שטויות וקטנות".

גם את בנימין בן אליעזר ייצגת בחינם בערעור על בחירתו של אברהם בורג לראשות מפלגת העבודה.

"אני אגבה מפואד את שכר הטרחה שיעקב נאמן יגבה מאברהם בורג. בניגוד לנאמן אני חבר מפלגת העבודה ומותר לי לתת לו את השירותים. אז מה, אני אקח מפואד 10,000 שקל?"

ואחרי זה אתה בא אליו עם הלקוחות שלך.

"טאצ' ווד לא באתי אליו. בעצם כן באתי אליו, אני אוהב את המזכירה שלו".

איזו עוד ביקורת יש לך נגד מבקר המדינה?

"לינדנשטראוס עשה טעות. הוא החליט על שני חידושים: לחקור בזמן אמת ולפרסם שמות. זה לא יכול להיות. הוא לא מונה להיות הזרוע המבצעת. מונטסקייה חינך אותנו שיש שלוש רשויות והוא רוצה להיות הרשות הרביעית. מונטסקייה היה מתאבד בקבר. לא מתאבד. מתהפך. אין למבקר סמכויות של העמדה לדין. הוא יכול לפרסם דו"ח, להעביר את זה ליועץ המשפטי לממשלה אם נמצאו ראיות לכאורה, ואז לפי שיקול דעתו של היועץ, המשטרה חוקרת וההכרעה היא בידי הפרקליטות. על ידי פרסום השמות הציבור מקבל את הקביעות שלו כגזר דין".

אבל זה באמת פסק דין. מה אתה מצפה שבדו"ח על המינויים במשרד לאיכות הסביבה לא יצוין שמו של צחי הנגבי?

"אסור להדליף את מהלכי החקירה, אבל אחרי שהמבקר גיבש את דעתו וביקש מהיועץ המשפטי לבחון את הבאת הנושא לחקירה משטרתית, מן הראוי שהציבור יידע את זה. בשלב הראשון צריכה להיות סודיות. אני לא רוצה להתייחס לשמות אבל אני יכול להגיד לך שמבקר המדינה גרם לשיתוק מערכות. כמעט כל רשות שיש לה סמכות, אם היא צריכה ב-11 בבוקר לשבת לקבל החלטה והיא יודעת שבארבע אחר הצהריים כבר מגיע מבקר המדינה ואומר: 'תן את הניירות, תן את המסמכים, אני בודק אותך', אז התשובה היא פשוטה מאוד: 'לא רוצה לקבל שום החלטה'".

אני לא מבין, אי אפשר לקבל החלטות נקיות?

"זה לא עניין של החלטות נקיות. כשאתה הולך לעיריית תל אביב ואתה מבקש לסגור מרפסת הפקיד יכול להגיד לך כן או לא. עוד לא ראיתי מ-48' פקיד מדינה שעשו לו ועדת חקירה או דו"ח ביקורת על אמירת לא. ראיתי הרבה אנשים שאמרו כן והסתבכו על לא עוול בכפם. כי אם אותו פקיד יגיד כן, יבוא איזה עיתונאי ממקומון ויגיד 'נו, בטח. האמא שלו היא הגננת של הבת דודה של היזם שביקש לסגור את המרפסת'".

אתה מביא את זה לאבסורד מקומם.

"מה שאני אומר זה נכון. אני רוצה שימונה שר לענייני אינסטלציה כי הכל תקוע".

מה דעתך על סוגיית ניגוד העניינים של פוליטיקאים?

"אם לא מראים אינטרס כלכלי או פרוטקציה בנושא שבו מטפל איש הציבור, אז זה שאדם מכיר מישהו או מוקיר מישהו, זה לא פוסל אותו מלטפל בענייניו. אבוי לנו אם נגיע למסקנה שניגוד עניינים הוא רחב עד כדי כך שפעם אמרו לשר שלום שמחון שהוא לא יוכל לטפל במכסות חלב ארציות כי אמא שלו גרה במושב בצפון".

כששרון סייע לחבריו בכפר מל"ל, זה מעשה ראוי בעיניך?

"תראה, ממה שקראתי הוא הרים טלפון למנכ"ל משרד התחבורה לבקשת שני חבריו מכפר מל"ל, כדי לבדוק מדוע עניין שלהם תקוע. אני לא רואה בזה עניין פסול. יכול להיות שאני ליברל. אם היו מראים ששני החברים לא קיבלו את מה שראוי על פי הספר מילא, לא שזירזו את הסיפור".

יש לך ביקורת גם על היחס של הפרקליטות לאישי ציבור?

"בהקשר של עבירות הפרת האמונים יש לחץ תקשורתי שאיש ציבור סרח, קל לפרקליטות להגיד 'למה לי את כדור האש הזה? אני מעבירה את זה לבית המשפט שיחליט'. ובעניין הזה אני אומר כל הכבוד ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז שסגר את תיק שרון למרות המלצות הפרקליטות, והוא חטף ביקורת לא מוצדקת".

הרבה אנשים תמהו אז על השכר העצום שהרויח גלעד שרון מחיפוש באינטרנט.

"אני לא נכנס לשאלה כמה צריך לשלם לגלעד שרון, אולי הוא שווה 200 אלף דולר לחודש. קל היה למזוז להגיד, מה אכפת לי שבית המשפט יזכה אותו. בעבר העבירו תיקים של אנשי ציבור ללא תשתית ראייתית מספקת לבית המשפט והיו זיכויים רבים. אין לי טענה לפרקליטות. כולם מפחדים. הרגולטורים מפחדים מה'הון ושלטון', מהתקשורת, ממבקר המדינה והכל תקוע".

בית המשפט העליון היה צריך בכלל לדון בעניין האי היווני?

"לא. היועץ והשופט חיים כהן היה כותב בכתב הקטן והצפוף שלו שורה אחת: לא מצאתי יסוד להגיש כתב אישום. נגמר הסיפור! אין מקום לדו"חות ציבוריים, גם לא בעניינו של הרב מצגר. היועץ המשפטי לא אחראי על המוסר".

מו"מ גם עם החמאס

לכספי יש השקפה מעט מורכבת על תפקידו של בית המשפט העליון. השקפה של כבדהו והגבילהו. "יש שחיקה במעמד בית המשפט העליון", הוא מסביר. "קודם כל צריך לחזק אותו: להוציא את הפוליטיקאים מהוועדה למינוי השופטים ולנתק את תקציב בתי המשפט מוועדת הכספים. נשיא בית המשפט לא צריך להתקשר לשר המשפטים בשביל כסף למזגן. אבל הפגיעה במעמד בית המשפט נובעת מכך שבית המשפט העליון פתח את דלתותיו עד כדי כך שנקבע שהכל שפיט".

דורית ביניש יכולה להיכנס לנעליים של ברק?

"ברק הוא גאון משפטי שפסקי הדין החשובים שלו נשלחים לכל האוניברסיטאות בעולם. אבל אמרתי פעם בבית המשפט העליון שהקביעות שלו "משייטות בין מארס למאדים בחלל". ועל זה העיר לי השופט מישאל חשין: מארס ומאדים זה אותו כוכב. התנצלתי. טעיתי. לכל שופט שאני מכיר יהיה קשה להיכנס לנעליו של גאון. אבל לפעמים טוב לשופט שהוא לא גאון ושרגליו נטועות בקרקע".

כעת כספי מצויד בסט של רעיונות לשינוי פני המדינה. הוא מציע למשל שיותר אנשים מהעולם העסקי יבואו לשירות מילואים פוליטי. "מפלגת השלטון מסורסת ברגע שמקימים ממשלה. הגיעה העת למשטר נשיאותי ושלראש הממשלה יהיו את כל הסמכויות למנות מינויים מקצועיים. הייתי רוצה לראות בממשלה את גליה מאור, אלי הורביץ, אמנון ליפקין שחק, ידידיה יערי, יוסי ורדי".

ואתה?

"לא. חלום אחד יש לי: לנהל את המו"מ עם הפלסטינים, גם עם החמאס. מציבים להנייה תנאי שהוא יצהיר שמדינת ישראל תתקיים. בעיני זה לא חשוב. צריך לתת לזה צ'אנס".

הרעיון שלו לפתרון מדיני סדור ופשוט: "צריך לעשות חילופי שטחים אמיתיים. אני הייתי מחליף מול 67', מטר מול מטר. הם חייבים לוותר על תביעת השבת הפליטים לחלוטין. לגבי ירושלים, אני לא מכיר אף מנהיג ערבי שיוותר על ירושלים, ולא מכיר אף מנהיג ישראלי שיסכים להעביר את ירושלים העתיקה לריבונות זרה. הפתרון הוא ריבונות משותפת בכל העיר העתיקה. לכל דת תהיה חזקה בלעדית על המקומות הקדושים שלה. החוק שיחול במקום הוא החוק המנדטורי. כל בעלי העסקים יהיו פטורים ממס. בעיר העתיקה תהיה פריחה ענקית לביזנס. אני אאסור חפירות בעיר העתיקה. אף אחד לא יחפור. זה מחפש מנורה וההוא את המקדש. כל הצרות והבערות באו מהחפירות האלה". *



רם כספי על רקע הציור של עליזה אולמרט. אני לא אוריד אותה גם אחרי שהוא יפרוש


ככספי וזליכה. אין לי מושג לגבי נכסיו של אולמרט, אבל המחירים בירושלים עלו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו