טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משפחת בנק-קניגסברגר

תגובות

שוהם

משתתפים: נועם (34), אביבית (36), ספיר (שנתיים).

בנק: "בני קדושים, ככה קראו ברוסיה ליתומים" (נועם).

שוהם: יום שישי, יום נאה. לאורך הרחוב הראשי עתיר הכיכרות המגוננות (ששמותיהן אנפה, עגור, חסידה, ברבור ושלדג), תנועת רכבי ליסינג ערה. מימין המרכז (עם חבורת פוקס וסופר פארם), משמאל בניין המועצה (עם טיח כתום-פיגמנט). "הכל בהישג יד", אומרת אביבית, "חוץ מהתחבורה הציבורית. אי אפשר לצאת מכאן בלי רכב פרטי".

הבניין: שכונת החמניות, ארבע-קומתי, גרים בשכירות (700 דולר בחודש), קומה שנייה (110 מ"ר), עם סלון, מטבח, חדר שינה, חדר עבודה וממ"ד שהוא גם החדר של ספיר. משלמים 1,000 שקל ארנונה (לחודשיים), מקבלים גם מחסן, מרוצים. לא מתכוונים לעבור. יום אחד יקנו בשוהם משהו צמוד-קרקע משלהם.

הבית: בסלון קיר כתום אל מול קיר לבן. בצמוד ללבן ספה אדומה, בצמוד לכתום שידת טלוויזיה. אומרים שהכל זמני. לא מכבר רכשו שתי ספות בז'-פסים ("עור מדומה משולב עץ"), שולחן סלוני ומזנון, הכל ב-7,000 שקל בצומת בילו. מועד ההספקה - תוך 3 שבועות. מחכים. בינתיים החלל כבוש בצעצועיו הצבעוניים של ספיר (אוהל, ספה, שולחן, כסאות, אוטו). ממשיכים פנימה. בחדר העבודה מחשב ותעודת מדריך גלישת צוקים של נועם (מווינגייט), בממ"ד - מיטת תינוק עם כילה וציורי דובים על הקירות. במטבח המסודר לא ניכרת פעילות מיוחדת. "אני לא מבשלת", אומרת אביבית בגילוי לב. מתכבדים בנס ומאפינס תוצרת "מגדים".

פרנסות ועיסוקים: נועם מדריך ב"פסק רופ אקסס", יבנה, חברה המתמחה בהדרכת עבודות בגובה. מעביר קורסי "טיפוס על תרנים" לאנשי חברות סלולריות, מערכת הביטחון, מנקי חלונות, גוזמי עצים וחשמלאים פרטיים ("כל מי שעולה מעל 2 מ', חייב היום קורס"). ככלל אומר שהוא לא מטפס על אנטנה לפני שמכבים אותה ("או שאני מגיע מאחורי הצלחת"). משתמש בטבעות סנפלינג תוצרת קסין (צרפתיות) ונעליים - בורל (200 דולר לזוג). שיא הגובה שלו - 90 מ' ("משהו ביטחוני"). לעבודתו מתייצב כל בוקר ב-6, חוזר הביתה לא לפני 6 בערב, נוסע וחוזר במזדה 323 הפרטית.

בנוסף: בשישי-שבת מדריך "טיולי אתגר" ברחבי הארץ, לחברות (קטנות) ומטיילים פרטיים ("180 שקל לאדם, ההגעה עצמית, נפגשים באתר").

אביבית: מנהלת מהבית את פעילויות חברת הטיולים המשפחתית ("ערוצים בטבע"), נותנת מענה ללקוחות, עוסקת בשיווק ויחסי ציבור, כותבת הצעות מחיר, שולחת אי-מיילים, מתעדת. עבדה כמעצבת בסודה קלאב עד לפני שנה וחודשיים, אז פוטרה בגלל צמצומים ("שמחתי להישאר עם ספיר בבית"). בנוסף מציירת להנאתה באקריליק ותמונותיה תלויות על קירות הבית.

ספיר: במעון ויצ"ו, 1,500 שקל בחודש. אביבית מסיעה ומחזירה (על אופניים).

תולדות נועם: בן גבעתיים, 72', הוריו ילידי הארץ, גרושים, אמו עובדת בדואר, אביו בחברת החשמל, בכור לאחות קטנה (29). יסודי למד בבורוכוב, תיכון באורט טכניקום (מכניקה עדינה). בשל קשיי למידה ("אני דיסלקטי מאוד") העדיף את השיטוטים על פני הלימודים ("אני בקושי יודע לקרוא ולכתוב"). בתיכון גלש גלים (בחוף הילטון) ומצוקים (באזור עין גדי). לפני שיצא למסעותיו תמיד דיווח להורים. "אמרתי לאחותי, תכתבי פתק לאמא שנסעתי למדבר יהודה". הוריו, למרות הדאגות, הניחו לו ללכת בדרכו.

דיסלקטי: "תגיד קשיי למידה. עברתי כל אבחון אפשרי, כולל משקפיים מיוחדים שהמציאו באנגליה". בגרות לא עשה ("לא יכולתי"), אבל יש לו לדבריו ידיים טובות ("הוצאתי ציון לא רע במכניקה") וחוש כיוון מעולה ("תזרוק אותי איפשהו בעולם ואני אגיד לך איפה הצפון"). אחרי התיכון התגייס לנח"ל ועבד במטע התמרים של קיבוץ גרופית בערבה תחת עינה הפקוחה של רכזת הענף, עדה יעלון, אשתו של בוגי ("קשוחה, אך חביבה").

צה"ל: התחיל בפרופיל 31 ואחרי שהתעקש ועבר כמה ועדות רפואיות, הגיע ל-82 ("בעקבות המקרה שלי הנהלים השתנו"). אחרי שהשתחרר עבד כמאבטח בחברת החשמל, פרש אחרי הפיגוע ב-95' שבו נהרגו שני מאבטחים ליד טול כרם (חגי לביא ואלכסנדר פוליאצ'נקו) ונסע לקנדה.

קנדה: גר אצל קרובי משפחה והתקבל לטיפול אצל ד"ר מרי וקסמן-קופר, "הידועה", ישראלית לשעבר, "לוחשת לדיסלקטים", שראתה בו מקרה מעניין ("עשתה לי הנחה"). לאחר כמה מפגשים יעצה לו לזנוח את העברית ולפתוח דף חדש באנגלית. הניסוי הצליח. ב-2002 חזר לארץ כשהוא קורא וכותב אנגלית ("לאט") עם תואר ראשון (בתיירות), מטעם "סניקה קולג'" ואוניברסיטת טורונטו. היום גם עברית הוא קורא, אך בכתיבה מתקשה ("אין לי כתב יד").

אביבית: קניגסברגר ("אנחנו היחידים"), ילידת 70', רמת גן, הוריה בני פליטים שברחו במלחמה מפולין לרוסיה. אביה היום מנהל תיכון אוהל שם ברמת גן, אמה מיקרוביולוגית בבלינסון. יסודי למדה בניצנים, תיכון אצל אבא באוהל שם ("הוא היה אז סגן המנהל"), בנעוריה שמעה סודות מחדר המורים, אך לא קיבלה הנחות ("אבא שנא פרוטקציות"). התגייסה לצה"ל, שירתה בנ"מ כאחראית מחלקת הגרפיקה ("כתבנו תעודות בקליגרפיה"), השתחררה, עבדה כמעצבת בכמה משרדי פרסום (דרורי-שלומי, צ'סמריו), ובסודה קלאב, במקביל עשתה תואר ראשון (בניהול) באוניברסיטה הפתוחה ותואר שני (במנהל עסקים) באוניברסיטת תל אביב (נועם: "בהצטיינות"). באותן שנים גם נישאה ("עם מישהו מהצבא") והתגרשה אחרי שנתיים.

הפגישה: קיץ 2001. הוא היה סטודנט שבא מקנדה לחופשה, היא היתה מעצבת בסודה קלאב, מוכנה לקשר. זה קרה בטיול משותף בנחל רחף, דרומית למצדה, שאירגן הגיס שלה, חבר של נועם ("גם הוא סנפלינג אוריינטד"). ישבו זה לצד זה בנסיעה למדבר ובחזרה, היא נדלקה, הוא לא ממש שם לב ("אני עיוור לדברים האלה"), למחרת יצאו לקומזיץ בחוף הרצליה (ביוזמתה), המשיכו להתראות חודשיים, הוא חזר לקנדה, היא באה לביקור, הוא קנה לה שרשרת, היא התרגשה וביולי 2002 הציע לה נישואים.

ההצעה: רמת הגולן, הנקיק השחור, נחל זוויתן, טיול של מכון אבשלום. אחרי שדאג להוריד את כולם למטה נשאר אתה על הצוק (32 מטר), שלף טבעת ("מאובטחת במיתר לקופסה בעלת כושר ציפה"), ירד על ברך שמאל וביקש את ידה.

החתונה: לא היתה. אביבית: "בימים אלה החלטנו להתחתן בשוהם באיזה בית כנסת".

ספיר: נולד ב-2004 בתחילת החודש השמיני. אביבית, שילדה במפתיע בלי אפידורל, סבלה ("זה היה כאב שאי אפשר לתאר אותו בכלל, אבל כשזה נגמר, זה לא נשאר"). היו להם שני שמות - דולב וספיר - "בסוף החלטנו, בגלל העיניים".

החיים עם ילד: אביבית הניקה עד גיל 7 חודשים ("הוא פשוט לא רצה יותר"), ספיר היה תינוק עם רגישויות-יתר למגע ("לא אהב ליטופים") ולקולות ("היתה חייבת להיות דממה"). "בינתיים זה השתפר".

סדר יום: נועם קם ב-5, מתרחץ מתלבש, לוקח תרמוס קפה, צידנית עם מים קפואים, מוסיף סנדוויץ' טונה (שהכין לעצמו) ויוצא ליבנה. אביבית קמה בין 6 ל-7, על פי ספיר, מתארגנת בעצמה, מארגנת אותו (בקבוק סימילק) ויוצאת לפיזור על אופניה. צהריים אצלם בעיקר סנדוויצ'ים. נועם אוכל למרגלות אנטנה כלשהי, אביבית בבית ליד המחשב. ב-4 היא מביאה את ספיר ועד הערב תעסיק אותו. נועם חוזר ב-6 ("במקרה הטוב") ומספיק להשתתף באמבטיה. ארוחת ערב אצלם לא ממש מוגשת. נועם לוקח טחינה מהמקרר ("עם סחוג"), אביבית עושה לעצמה תפוחי אדמה עם גבינה צהובה. ספיר יאכל חביתה, סלט, לפעמים גם קציצה שנשארה ממטעמי השבת של אמא של נועם. ב-8 וחצי ספיר במיטה, נרדם מיד ("בלי סיפורים"). בשלב זה עוברים אביבית ונועם על חומר הקשור לעבודתם בטיולים, לפעמים ידליקו טלוויזיה ונועם יירדם מיד. אביבית חובבת "בטיפול" ו"אבודים".

חינוך: "מתווכחים על מותר ואסור". נועם בעד חינוך יותר פתוח. היו שמחים לשלוח את ספיר לגן הדמוקרטי במבוא מודיעים, יישוב סמוך, אבל ההוצאה גדולה עליהם.

אלוהים: נועם לא מאמין, אביבית - "כשהיו לי צירים צעקתי אליו, אבל אני לא ממש מאמינה".

רומנטי: מצפה מחוור ומצוקי נחל דרגות במדבר יהודה, צוק תמנע - בערבה.

מלחמה: נועם לא מוכן לחרוץ דעה ("זה מורכב"). בקיץ שעבר תמך בהתנתקות.

המלצה: נועם קרא את "האלכימאי", הספר היחיד בחייו. לקח לו כמעט שנה לגמור. רצה להוכיח לאביבית שהוא יכול. "מאוד נהניתי".

האושר: אביבית - 8, נועם - 9 פלוס ("כשנתחתן יהיה 10").

שוהם - יישוב עירוני, 5 ק"מ ממזרח לנתב"ג, כ-20 אלף תושבים, הוקם ב-93'.



משפחת בנק-קניגסברגר בביתה השכור בשוהם. על הספה נועם ואביבית, על הבימבה - ספיר


הבית. חולמים על צמוד-קרקע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות