בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההישגים של סיניורה

ראש ממשלת לבנון עבר דרך ייסורים, אבל קיבל לבסוף את רוב מה שדרש

תגובות

שיחת הטלפון שקיבל פואד סיניורה, ראש ממשלת לבנון, מסעד אל-חרירי ששהה באותה עת בפאריס, היתה מעודדת. ז'אק שיראק, בישר חרירי ערב ועידת רומא, יתמוך בתוכנית "שלהם", באותן "שבע הנקודות" המפורסמות שנהפכו ברגע אחד לתוכנית המדינית של ממשלת סיניורה להפסקת האש.

לא רק שיראק יתמוך, דיווח חרירי לסיניורה, גם עבדאללה מלך סעודיה הודיע שיתמוך. לא סתם יתמוך, אלא ינסה להשפיע ישירות על הבית הלבן לאמץ את התוכנית. נותר רק עניין פעוט אחד להסדיר. זמן קצר לפני שסיניורה עמד להציע את שבע הנקודות האלה, עדיין התנהלו בממשלתו ויכוחים עזים על ניסוחן. מוחמד פניש, שר המים והאנרגיה, שמייצג את חיזבאללה, התנגד למשל ל"נקודה שש" שמדברת על פריסת כוחות צבא לבנון לאורך הגבול והעברת המונופול על החזקת הנשק לידי הממשלה.

לפניש היה בעל ברית, שר הבריאות מוחמד חליפה - איש תנועת אמל בהנהגת נביה ברי - ויחד הם ביקשו לשנות את יוזמת סיניורה ולמנוע את העברת הדיון על פירוק נשקו של חיזבאללה אל הזירה הבינלאומית שאיננה בשליטתם. "אלה דברים שצריכים להידון במסגרת דיאלוג פנימי", הורה נסראללה לפניש לומר בדיון הממשלה ערב ועידת רומא שהתקיימה ב-26 ביולי.

העמדה הזאת איימה לטרפד את יוזמת סיניורה ולהפוך את נאומו בוועידת רומא לבדיחה. ברי, יו"ר הפרלמנט שקיבל לכבוד המלחמה מינוי מיוחד של מתווך מטעם נסראללה, עדיין התעקש. הוא הצהיר לעיתונות ששבע הנקודות מעניקות לישראל ניצחון קל מדי, "והיא עשויה להרוויח במערכה הדיפלומטית את מה שאיננה מסוגלת להשיג בשדה הקרב".

סיניורה מאיים

סיניורה, שראה איך התמיכה בתוכניתו עלולה להימוג, לא ידע גם עד כמה יוכל לסמוך על צרפת ועל ארצות הברית אם לא יצליח להוכיח שכל ממשלתו תומכת בה. הוא גייס לפיכך את המסמך שלכאורה הכל מסכימים לגבי תוכנו, הסכם טאיף מ-1989, ונופף בו מול מתנגדיו. "יש לאחוז בכל האמצעים כדי לשחרר את האדמות הלבנוניות מהכיבוש הישראלי, ולהשתית את ריבונות המדינה על כל השטח הלבנוני ולהציב את צבא לבנון על הגבול לאורך ישראל", ציטט מהמסמך הלאומי שסיים את מלחמת האזרחים, והתקשר גם לברי והזכיר לו שהסכם טאיף הוא ההסכם שיצק תוכן מחודש לתפקיד יו"ר הפרלמנט.

ברי, שנהג לסחוט כספים מחרירי כדי להעביר בפרלמנט החלטות שבהן חפץ ראש הממשלה, השיב שעליו לבדוק את עמדת נסראללה. לפי מקורות לבנוניים, נסראללה השיב כי אין להזכיר במסמך שבע הנקודות את פירוק חיזבאללה מנשקו ואת פריסת צבא לבנון לאורך הגבול. זו היתה עמדת חיזבאללה מאז ומעולם.

סגנו של נסראללה, נעים קאסם, כתב בספרו "חיזבאללה, הסיפור מבפנים", כי הארגון חשש שפריסת צבא לבנון עלולה למנוע מהארגון פעולה חופשית נגד ישראל. הפעם השמיע נסראללה טיעון חדש: "צבא לבנון חלש מדי, ולא יוכל לעמוד במתקפה ישראלית. להתנגדות (חיזבאללה) יש אמצעים ויכולת טובים יותר להתמודד מול הישראלים".

סיניורה בתגובה הבהיר, כי אם אמל וחיזבאללה לא יקבלו את תוכנית שבע הנקודות הוא יתפטר מתפקידו, ו"שנסראללה ינהל את ענייניו מול האמריקאים, או מול מי שהוא רוצה". בזמנים רגילים היתה התפטרותו של ראש ממשלה בלבנון כמעט עניין שבשגרה, אבל הפעם היה ברור גם ליריביו של סיניורה שבלעדיו עלולה המלחמה להימשך עוד שבועות, אם לא חודשים, ולבנון תחזור באמת לתקופת מלחמת האזרחים.

נסראללה הבין זאת אולי יותר מכולם, ובנאום טלוויזיוני שהשמיע יומיים אחרי ועידת רומא דיבר על אחדות הממשלה ועל הצורך לעמוד שכם אחד מול האיומים. זו היתה הפעם הראשונה שבה דיבר באופן ישיר ופומבי על תמיכתו בצעדי הממשלה. אחר כך הוא גם יתמוך בפריסת צבא לבנון ובכניסת כוח יוניפיל. סיניורה הבין, עם זאת, שיש בידיו אמנם נשק חשוב, התפטרות מכהונת ראשות הממשלה, אבל זהו נשק שיוכל לעשות בו שימוש רק פעם אחת. מאז הוויכוח בממשלה לא נשמע מפיו איום נוסף להתפטר.

סטירת לחי

אלא שאז התחילה מערכה חדשה: ועידת רומא לא העניקה לסיניורה את הבשורה המיוחלת. במקום "הפסקת אש" נמצא ביטוי חדש - "הפסקת הקרבות". צרפת אמנם תמכה בתביעה הלבנונית להשיג הפסקת אש מיידית, בניגוד לעמדה האמריקאית שסברה שיש להעניק עוד זמן לישראל בתקווה שתוכל לרסק את חיזבאללה, אבל גם העמדה הצרפתית לא היתה חומה בצורה. חרירי סבר שהצליח לשכנע את שיראק, וכך גם בישר לסיניורה באותה שיחת טלפון, ואז - סטירת הלחי.

סיניורה רתח. הכל נראה מסודר לקראת הפסקת האש. תוכנית שבע הנקודות זכתה לתמיכה לבנונית, הוא אפילו הצליח להעלות מחדש על סדר היום את עניינן של חוות שבעא, מסיבת העיתונאים בעת ועידת רומא הפכה אותו לאישיות בינלאומית מוכרת ואהודה, צרפת היתה אמורה ללחוץ על ואשינגטון, רוסיה היתה אמורה להצטרף, ופתאום - "הפסקת הקרבות" במקום "הפסקת אש"; כלומר המשך שהיית צה"ל בלבנון, המשך הכיבוש וסיכוי מצוין להמשך ההתכתשויות לא רק בדרום אלא גם בביירות.

הוא פנה לעבדאללה מלך סעודיה, לנשיא חוסני מובארק ולחמד בן חליפה אל תאני, שליט קטאר, כדי שינסו לשנות את עמדת ואשינגטון כך שתסכים להפסקת אש ולהחלטת או"ם שתחייב את ישראל. לפי מקורות לבנוניים, הציגו הסעודים והקטארים לראשונה טיעון בלתי מקובל, כמעט "אנטי-ערבי": "האם אתם רוצים שאיראן וסוריה ימשיכו לנהל את לבנון?" שאל שר החוץ של קטאר, ג'אסם בן חמד, את קונדוליזה רייס, "או שאתם מעוניינים סוף סוף לשחרר את המדינה הזאת מהשפעה זרה?" אין לדעת אם זה הנוסח המדויק שבו השתמש שר החוץ הקטארי, אבל גם מקורות בוואשינגטון אישרו ש"הנימוק האיראני והסורי" סייע לוואשינגטון להאיץ את תהליך ניסוחה של החלטה 1701.

במיוחד עיצבן ביקורו של שר החוץ האיראני, מנושהאר מותקי, בלבנון בסוף יולי, ביקור שבו הצהיר שאיראן תסכים לכל מה שלבנון תסכים. "מה פירוש לכל מה שלבנון תסכים?" נזעק סיניורה, "הרי לבנון כבר הסכימה לתוכנית שבע הנקודות". לבנון כן, אבל חיזבאללה עדיין בעט, ואיראן בחוצפה לא מבוטלת ביקשה להראות תוך כדי ביקור רשמי של שר החוץ שלה בלבנון, כי היא תהיה חלק בלתי נפרד ממה שתחליט לבנון.

בינתיים גם צרפת שינתה שוב את עמדתה. אחרי פגישה מאכזבת בין שר החוץ הצרפתי לשר החוץ האיראני, פגישה שבה קיוותה צרפת להשיג איזושהי מחווה איראנית דווקא בשאלת הגרעין, מיהרה צרפת לתמוך בהחלטה חדשה של מועצת הביטחון שתפסיק את האש. שבע הנקודות של

סיניורה שוב הפכו לתוכנית מדינית-צבאית בזירה הבינלאומית החשובה ביותר.

מה נותר? כמעט הכל

בלבנון ובסוריה התחדש אז המאבק על ניסוח ההחלטה. סוריה תבעה ששבע הנקודות של לבנון ישונו כך שיכללו הצהרת תמיכה בחיזבאללה. סיניורה דחה את התביעה וחיזבאללה גם הוא לא עמד עליה. נסראללה המשיך את הקו שאימץ כי יש להציג את חיזבאללה כארגון לבנוני ולא ככזה שנתמך או מתאם את עמדותיו עם גורמים זרים, גם אם קוראים להם סוריה או איראן. יותר מהצהרת תמיכה חשוב לנסראללה לסלק כל אזכור של פירוק נשקו.

סיניורה הבטיח שעניין פירוק הנשק יהיה חלק מהדיאלוג הפנימי, אבל הצהיר בפומבי כי "לא יהיה במדינה נשק זולת הנשק המורשה של ממשלת לבנון". נסראללה לא מבין, הרי סוכם שהנשק לא יפורק, ולכן הוא מאיים בביטול הסכמתו לאמץ את הנוסח המוצע של 1701. לנסראללה יש גם חילוקי דעות בשאלת הרכבו ותפקידו של הכוח הרב לאומי. הוא נרגע כאשר מתברר שהכוח יפעל לפי פרק שש של אמנת האו"ם, כלומר הוא לא יוכל להפעיל כוח נגד חיזבאללה, וכי בשאלת פירוק הנשק - ובכן, העניין הזה יהיה בשליטת ממשלת לבנון ולא של הכוח הרב לאומי, כלומר יידחה לזמן בלתי מוגבל.

בתנאים האלה הסיר נסראללה גם את התנגדותו לפריסת צבא לבנון לאורך הגבול. ממילא כוח הרתעה נותר בידיו, ובמיוחד אותו כוח לאיים בהפעלת נשק נגד ישראל אם תחליט ממשלת לבנון לשנות את טעמה.

מה נותר מתוכנית שבע הנקודות של סיניורה? כמעט הכל. הפסקת אש הושגה, צה"ל נסוג מלבנון, הפליטים הלבנונים חזרו ברובם לבתיהם. גם צבא לבנון התפרס לאורך הגבול ובכך תמה פרשת הריבונות הלבנונית. הסיוע הבינלאומי, גם אם אין די בו לכל צרכיה של לבנון, גדול הרבה יותר מזה שציפתה לו.

יוניפיל רשאי אמנם להפעיל יותר כוח ממה שמתיר פרק שש, אבל ברור שכל התכתשות כזאת עלולה לסבך את לבנון ואת הקהילה הבינלאומית, ולפיכך ההיתר הזה אינו יותר מהצהרה. מה לא מומש עדיין? חוות שבעא ירדו בינתיים מסדר היום, ובכך נשלל מממשלת סיניורה הישג מדיני שהיה אפשר להציג מול חיזבאללה, וכך גם חילופי האסירים לא בוצעו, עוד סעיף שיכול היה להיות הישג לטובת סיניורה מול חיזבאללה.



סיניורה. איום להתפטר אפשר להשמיע רק פעם אחת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו